פצצת ציקלון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סופת ברייר של ינואר 1993 העמיקה באופן דרמטי לשפל שיא של 913 מיליבר (hPa)

פצצת ציקלון[1][2] או ציקלוגנזה מתפוצצת (באנגלית: Explosive cyclogenesis; נקראת גם "פצצת מזג אוויר",[3][4][5] "פצצה מטאורולוגית",[6] "התפתחות מתפרצת",[3] או "בומבוגנזה"[7][8][9]) היא תהליך של העמקה מהירה של שקע ברומטרי חוץ-טרופי. השינוי בלחץ הדרוש כדי לסווג תופעה כציקלוגנזה מתפוצצת תלוי בקו הרוחב. לדוגמה, בקו רוחב 60°, ציקלוגנזה מתפוצצת מתרחשת כאשר הלחץ המרכזי יורד ב־24 מיליבר או יותר תוך 24 שעות.[10][11]

מדובר בתופעה שמתרחשת בעיקר מעל אזורים ימיים במהלך החורף,[10][12] אך היא עלולה להתרחש גם באזורים יבשתיים.[13][14] תהליך זה מהווה את המקבילה החוץ-טרופית להעמקה מהירה של ציקלונים טרופיים. אף שהתהליכים המטאורולוגיים היוצרים את שני סוגי הסערות שונים לחלוטין, ציקלוני פצצה עשויים להגיע למהירויות רוח של 120 עד 155 קמ"ש – בדומה לקטגוריות הנמוכות בסולם סאפיר-סימפסון – ולגרום למשקעים כבדים. אף שרק מיעוט מציקלוני הפצצה מגיעים לעוצמות כאלה, גם אלה החלשים יותר עלולים לגרום לנזקים משמעותיים.[15]

היסטוריה

בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20, מטאורולוגים מבית הספר למטאורולוגיה של ברגן החלו לכנות באופן לא פורמלי חלק מהסופות שהתפתחו מעל הים בשם "פצצות", בשל עוצמתן החריגה — שהתאפיינה בהתפתחות מהירה ואלימה, תופעה שנראתה לעיתים נדירות בלבד מעל היבשה.[16]

בשנות ה-70 של המאה ה-20, החלו להשתמש במונחים "ציקלוגנזה מתפוצצת" ואף "פצצות מטאורולוגיות", בעקבות עבודתו של פרופ' פרד סנדרס מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שהתבסס על מחקר משנות ה-50 של החוקר תור ברגרון. סנדרס הפיץ את השימוש במונחים אלה במאמר שפורסם בשנת 1980 בכתב העת Monthly Weather Review.[1][10]

במאמר זה, סנדרס ועמיתו ג'ון גיאקום הגדירו "פצצה" כציקלון חוץ-טרופי שהעמקתו בלחץ האווירי המרכזי מגיעה לפחות ל־(24 × sin φ / sin 60°) מיליבר תוך 24 שעות,[17] כאשר φ מייצג את קו הרוחב. הגדרה זו מבוססת על תקן שקבע ברגרון, לפיו התפתחות ציקלונית מהירה בקו רוחב 60° צפון מוגדרת כירידה של 24 מיליבר בתוך יממה.

סנדרס וגיאקום ציינו כי עוצמת ההעמקה תלויה בקו הרוחב: בקוטב, העמקה שוות ערך תעמוד על 28 מיליבר ב־24 שעות, בעוד שבקו רוחב 25° תהיה זו ירידה של 12 מיליבר בלבד. כל אחד מקצבים אלה מוגדר כ־"1 ברגרון".[10][13]

בהגדרה שגיבשו בשנת 1980 – שאומצה במילון המטאורולוגי של החברה האמריקאית למטאורולוגיה – תוארה "פצצה" כתופעה המתרחשת בעיקר בעונות הקרות ובאזורים ימיים.[10][12]

בתחילת שנת 2014, בצפון האוקיינוס האטלנטי, ארבעה-עשר מתוך עשרים אירועי רוח שהגיעו לעוצמת סופת הוריקן עברו תהליך של בומבוגנזה – התהליך שבו נוצרת פצצת ציקלון – כך לפי מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי של ארצות הברית (NOAA).[18] לפי NOAA, בומבוגנזה מתרחשת "כאשר ציקלון באזור רמות הביניים של קווי הרוחב מתעצם במהירות, עם ירידה של לפחות 24 מיליבר בלחץ האוויר המרכזי בתוך 24 שעות".[18]

היווצרות פצצת ציקלון

אי־יציבות ברוקלינית נחשבת לאחד מהמנגנונים המרכזיים בהתפתחותם של מרבית הציקלונים החוץ-טרופיים העוברים העמקה מתפרצת.[19] עם זאת, מחלוקות נמשכות זמן רב באשר לחשיבות היחסית של תהליכים ברוקליניים לעומת תהליכים דיאבטיים (תהליכים הקשורים להחלפת חום) בתהליך ההעמקה המהירה של ציקלונים חוץ-טרופיים, תוך הסתמכות על מחקרים שונים.[20]

בין הגורמים הנוספים שמשפיעים על תהליך זה ניתן למנות את המיקום היחסי של שקע בגובה 500 הקטופסקל[א] ודפוסי העובי האטמוספירי, תהליכי פרונטוגנזה בעומק הטרופוספירה המתרחשים הן במעלה הזרם והן במורדו של השקע בפני הקרקע, השפעת האינטראקציה בין האוויר לים, ושחרור חום כמוס.[21]

אזורים ותנועה

ספיגת שאריות של ציקלון טרופי חזק עלולה לעורר ציקלוגנזה נפיצה

ארבעת האזורים הפעילים ביותר בעולם שבהם מתרחשת ציקלוגנזה מתפוצצת של ציקלונים חוץ-טרופיים הם צפון־מערב האוקיינוס השקט, צפון האוקיינוס האטלנטי, דרום־מערב האוקיינוס השקט ודרום האוקיינוס האטלנטי.[22]

בחצי הכדור הצפוני, השכיחות המרבית של ציקלונים חוץ-טרופיים העוברים העמקה מתפוצצת נצפית בתוך או מצפון לזרם הגולף שבאוקיינוס האטלנטי, לזרם הקורושיו במערב האוקיינוס השקט,[10] וכן במזרח האוקיינוס השקט. בחצי הכדור הדרומי, תופעה זו שכיחה באזור סופות החוף המזרחי של אוסטרליה, מעל זרם מזרח אוסטרליה, דבר הממחיש את חשיבות האינטראקציה בין האוויר לים באתחול ובהתפתחות המהירה של ציקלונים חוץ-טרופיים.[23]

ציקלונים העוברים העמקה מתפוצצת מדרום לקו רוחב 50° דרום נוטים לעיתים קרובות לנוע לכיוון קו המשווה, בניגוד לתנועה כלפי הקוטב שמאפיינת את מרבית ציקלוני הפצצה בחצי הכדור הצפוני.[21] בממוצע שנתִי, כ־45 ציקלונים מתפתחים באופן מתפוצץ בחצי הכדור הצפוני, וכ־26 בחצי הכדור הדרומי, בעיקר בעונת החורף של כל חצי כדור. עם זאת, בחצי הכדור הדרומי נצפתה עונתיות פחות מובהקת באירועי ציקלוגנזה מתפוצצת.[21]

שימושים נוספים של "פצצת מזג אוויר"

המונח "פצצת מזג אוויר" משמש בניו זילנד בשיח הפופולרי לתיאור אירועי מזג אוויר דרמטיים או הרסניים. עם זאת, במרבית המקרים אין מדובר בציקלוגנזה מתפוצצת ממשית, שכן העמקה מהירה של אזורי לחץ נמוך נדירה באזור ניו זילנד.[24][25] שימוש זה במונח "פצצה" עלול ליצור בלבול עם ההגדרה המטאורולוגית המדויקת יותר של המונח.

ביפן, המונח "פצצת ציקלון" (ביפנית: 爆弾低気圧, באקודן טֵייקיאַצו) משמש הן במחקר האקדמי והן בשפה היומיומית, בהתייחס לציקלון חוץ-טרופי העונה על תנאי ההגדרה המטאורולוגית של "פצצה".[26][27]

המונח "פצצה" עשוי לעורר מחלוקת מסוימת. כאשר חוקרים אירופיים הביעו הסתייגות מהמונח בטענה שמדובר בביטוי בעל אופי מלחמתי, פרד סנדרס, מחבר־משותף של המאמר שהכניס את השימוש המטאורולוגי במונח, השיב בציניות: "אז מדוע אתם משתמשים במונח 'חזית'?".[28]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פצצת ציקלון בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ↑ הקטופסקל הוא היחידה הסטנדרטית למדידת לחץ אטמוספרי בתחזיות מזג אוויר, מפות סינופטיות, ומחקרים מטאורולוגיים.

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 Williams, Jack (20 במאי 2005). "Bomb cyclones ravage northwestern Atlantic". USA Today. נבדק ב-22 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ↑ Feltman, Rachel (3 בינואר 2018). "What the heck is a bomb cyclone?". Popular Science. נבדק ב-6 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 "Fierce 'weather bomb' batters Britain". The Telegraph. 9 בדצמבר 2011. אורכב מ-המקור ב-9 בדצמבר 2011. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ↑ "The worst storm in years?". Met Office Blog. 28 בינואר 2013. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ↑ Edwards, Tim (10 בדצמבר 2014). "Weather bomb: the storm phenomenon brewing over Britain". The Week. London, United Kingdom: Dennis Publishing. נבדק ב-21 בנובמבר 2024. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ↑ O'Hanlon, Larry (25 בפברואר 2013). "Look out -- 'meteorological bomb' is on the way!". NBC News. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  7. ↑ "Ryan explains Bomb Cyclogenesis". WBRZ News 2 Louisiana. אורכב מ-המקור ב-12 באפריל 2013. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ↑ Freedman, Andrew (1 במרץ 2013). "Meteorological bomb explodes over New England". Washington Post. אורכב מ-המקור ב-24 בדצמבר 2013. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ↑ Rodman, Kristen (23 בינואר 2014). "What is Bombogenesis?". Accuweather. נבדק ב-31 בינואר 2014. {{cite news}}: (עזרה)
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 10.4 10.5 Sanders, Frederick; Gyakum, John R (1980). "Synoptic-Dynamic Climatology of the 'Bomb'". Monthly Weather Review. 108 (10): 1589–606. Bibcode:1980MWRv..108.1589S. doi:10.1175/1520-0493(1980)108<1589:SDCOT>2.0.CO;2.
  11. ↑ Chelsea Harvey (10 בנובמבר 2014). "Here's What Caused The 'Bomb Cyclone' That's About To Freeze The Northern US". Business Insider. נבדק ב-8 באוקטובר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 "Bomb". American Meteorological Society. Glossary of Meteorology. 20 בפברואר 2012. נבדק ב-27 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 13.0 13.1 "The Bomb". blog.ametsoc.org. 27 באוקטובר 2010. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ↑ MacDonald, Bruce C; Reiter, Elmar R (1988). "Explosive Cyclogenesis over the Eastern United States". Monthly Weather Review. 116 (8): 1568–86. Bibcode:1988MWRv..116.1568M. doi:10.1175/1520-0493(1988)116<1568:ECOTEU>2.0.CO;2.
  15. ↑ A Snowfall Impact Scale Derived from Northeast Storm Snowfall Distributions, journals.ametsoc.org
  16. ↑ Williams, Jack (2005-05-20). "USATODAY.com". usatoday30.usatoday.com. אורכב מ-המקור ב-2013-04-16. נבדק ב-11 ביוני 2025. {{cite news}}: (עזרה)
  17. ↑ Baker, Laura (2024). Sting Jets in Extratropical Cyclones (Ph.D.). University of Reading.
  18. ^ 18.0 18.1 "What is bombogenesis?". US Department of Commerce and National Oceanic and Atmospheric Administration. n.d. נבדק ב-27 בדצמבר 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ↑ Weng, H. Y.; Barcilon, A. (1987). "Favorable environments for explosive cyclogenesis in a modified two-layer Eady model". Tellus A. 39A (3): 202–214. Bibcode:1987TellA..39..202W. doi:10.1111/j.1600-0870.1987.tb00301.x.
  20. ↑ Fink, Andreas H.; Pohle, Susan; Pinto, Joaquim G.; Knippertz, Peter (2012). "Diagnosing the influence of diabatic processes on the explosive deepening of extratropical cyclones" (PDF). Geophysical Research Letters. 39 (7): n/a. Bibcode:2012GeoRL..39.7803F. doi:10.1029/2012GL051025. נבדק ב-2 ביוני 2013. {{cite journal}}: (עזרה)
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 Lim, Eun-Pa; Simmonds, Ian (2002). "Explosive Cyclone Development in the Southern Hemisphere and a Comparison with Northern Hemisphere Events". Monthly Weather Review. 130 (9): 2188–2209. Bibcode:2002MWRv..130.2188L. doi:10.1175/1520-0493(2002)130<2188:ECDITS>2.0.CO;2.
  22. ↑ Black, Mitchell Timothy; Pezza, Alexandre Bernardes (2013). "A universal, broad-environment energy conversion signature of explosive cyclones". Geophysical Research Letters. 40 (2): 452–7. Bibcode:2013GeoRL..40..452B. doi:10.1002/grl.50114.
  23. ↑ Yoshiike, Satoki; Kawamura, Ryuichi (2009). "Influence of wintertime large-scale circulation on the explosively developing cyclones over the western North Pacific and their downstream effects". Journal of Geophysical Research. 114 (D13). Bibcode:2009JGRD..11413110Y. doi:10.1029/2009JD011820.
  24. ↑ Kreft, Peter (4 במרץ 2012). "The Bomb". Metservice NZ blog. אורכב מ-המקור ב-17 בספטמבר 2012. נבדק ב-21 במרץ 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ↑ "New Zealand's media doesn't understand what a 'Weather Bomb' is" (באנגלית). WeatherWatch.co.nz. 27 במרץ 2017. נבדק ב-27 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ↑ 爆弾低気圧とは. Bomb Cyclones Information Database (ביפנית). Kyushu University. נבדק ב-2 בספטמבר 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ↑ Milner, Rebecca (3 בדצמבר 2012). "Japan's top 10 buzzwords for 2012". Japan Pulse Blog. The Japan Times. נבדק ב-25 באפריל 2013. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ↑ "Meet the Canadian who helped coin the term 'weather bomb'" (באנגלית). CBC News. 5 בינואר 2018. נבדק ב-5 בינואר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

פצצת ציקלון41282144Q2909653

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פצצת_ציקלון&oldid=3308441"