סקוויה נאה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח גרוע, עודף מידע.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח גרוע, עודף מידע. |
 סקוויה נאה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | מחטנאים |
| מחלקה: | מחטניים |
| סדרה: | מחטיים |
| משפחה: | ברושיים |
| תת־משפחה: | סקווים |
| סוג: | סקוויה |
| מין: | סקוויה נאה |
| שם מדעי | |
 Sequoia sempervirens
| |
סקוויה נאה (וכן, סקוויית החוף; שם מדעי: Sequoia sempervirens) היא מין עץ בתת-המשפחה סקווים. עצי הסקוויה נאה גדלים בקליפורניה שבארצות הברית.
תיאור העץ ותכונותיו
מין עצים זה, כמו סקוויה ענקית, הוא מין ירוק עד. לכותרת העץ צורת חרוט באיזון לענפים מעט נפולים. עובי קליפת הגזע יכול להגיע ל-30 סנטימטרים (מחצית מהעובי בסקוויה ענקית). קליפת הגזע רכה במידה מסוימת, צבע סיביה אדום חום כשהעץ במצב תקין ובגוונים כהים יותר כאשר העץ לוקה במחלה.
שורשי העץ צדיים, בעלי פריסה נרחבת ורדודים. אורך העלים נע בין 1.5 ל-2.5 סנטימטרים בעצים צעירים ובחוטרים הגדלים בצלם של עצים בוגרים ובין חצי לסנטימטר בחוטרים הגדלים בשמש מלאה בצמרתם של עצים בוגרים ובצורת קשקשים. צבעם ירוק כהה עם פסי נקבוביות, המשמשות לחילופי גזים, בצבע לבן-כחול בצד התחתון. סדר העלים לולייני. העלים הסוככים הגדולים מעוקמים בבסיסם כדי לשכב על משטח ישר לשמירת אור מלאה. זרעי האצטרובלים סגלגלים, באורך 1.5 עד 3.2 סנטימטרים, ובכל אחד מהם יש 15 עד 25 קשקשים שמאורגנים בתבנית לוליינית.
ההאבקה מתרחשת בשלהי החורף והזרעים מבשילים כ-8 עד 9 חודשים לאחר מכן. כל קשקש באצטרובל מניב 3 עד 7 זרעים, כשמידותיו של כל זרע הן 3 עד 4 מילימטרים לאורך, חצי מילימטר לרוחב, ושתי "כנפיים", שרוחבן מילימיטר. זרעי האצטרובל משתחררים כאשר הקשקשים מתייבשים ופתוחים בבגרותם. צורת האצטרובלים הופכת לאליפטית לאחר האבקתם ואורכם בשלב זה של חיי הצמח הוא 4 עד 6 מילימטרים. הסקוויה הנאה הוא עץ דו-מיני. המבנה התורשתי שונה מזה של עצים מחטניים אחרים: קיימים בו שישה זוגות תואמים של כרומוזומים ומקור הגנום המיטוכונדריאלי שלו הוא דרך תורשה אבהית ולא דרך תורשה אמהית כפי שקורה אצל האדם (לדוגמה).
רבייה וצמיחה
"סקוויית החוף" מתרבה גם בדרך זוויגית וגם בדרך א-זוויגית. ייצור הזרע מתחיל בגיל 15-10 שנים ותנובות זרע גדולות מתרחשות לעיתים תכופות. אך יכולת הקיום של הזרע נמוכה, מתחת ל-20%. ייתכן ויכולת הקיום הנמוכה נועדה כדי למנוע מטורפים לפגוע בזרעים, שהם לא ירצו לבזבז זמן על מיון הזרעים הריקים מהאכילים. הזרעים המכונפים קטנים ובהירים, במשקל 5-3.3 מ"ג (200- 300 זרעים לגרם). הכנפיים אינן יעילות לפיזור רחב והרוח מפזרת את הזרעים למרחק של 120-60 מטרים מעץ האב. צמיחת הנֶבֶט מהירה מאד והעץ מגיע לגובה 20 מטרים ב-20 שנים.
מין עצים זה מתרבה בדרך א-זוויגית על ידי הרכבה או הנבטה מכותרת השורש, גדם או אפילו ענפים שנפלו. אם עץ נופל, הוא מחדש שורה של עצים חדשים סביב הגזע. זו הסיבה שעצים רבים גדלים באופן טבעי בשורה ישרה. נצרים נוצרים מניצנים רדומים או חיצוניים בשטח הגזע או מתחתיו. הניצנים הרדומים מתעוררים כאשר הגבעול הבוגר העיקרי נפגע או מתחיל למות. ניצנים רבים מתפרצים ומתפתחים סביב הגזע. בתוך תקופה קצרה לאחר ההנצה, כל נצר יפתח את מערכת השורשים שלו ובאמצעות הנצרים השולטים מייצרים טבעת עצים סביב כותרת שורש האב או סביב הגדע. טבעת זו נקראת "טבעת הפיה". הנצרים יכולים להשיג גובה של 2.3 מטרים בעונת צמיחה אחת.
סקוויה נאה יכולה להתרבות גם בעזרת קשרים. הקשרים מופיעים לרוב מתחת לאדמה אך ייתכן שיופיעו גם מעל פני האדמה, בדרך כלל עד שלושה מטרים. הקשרים האלו יכולים לנבוט לעצים חדשים כאשר הם מנותקים מעץ האב. עדיין יש לחקור וללמוד כיצד בדיוק מתבצע התהליך הזה. שיבוטי חוטרים בדרך כלל נובטים מה"קשרים" האלו, שלרוב הופכים לגדרות חיות קישוטיות, כפי שנמצאו באזור הפרברים.
העץ מתמודד היטב עם הצפה, שיטפון וגאות: השורשים צומחים במהירות לתוך סחופת עבה ושוקעים לאחר השיטפון או הגאות.
תפוצה וסביבה
לעומת הסקוויה הענקית הגדלה במורדות רכס הרי סיירה נבדה במזרח קליפורניה, הסקוויה הנאה גדלה לאורך אזור החוף הפסיפי במערב קליפורניה ברצועה צרה באורך כ-750 ק"מ וברוחב של 75-8 ק"מ בערך (רוב הרצועה הזו היא ברוחב של 70-50 ק"מ). התפוצה בעבר הרחוק הייתה רחבה הרבה יותר וכללה את אירופה ואסיה. מין זה גדל בטווח גבהים שבין גובה פני הים לגובה של 920 מטרים, אך רובם גדלים בגובה של 750-30 מטרים. הם בדרך כלל גדלים במורדות הרים (אך בגובה שהוא נמוך משמעותית מטווח הגובה של סקוויה ענקית) ששם יש יותר משקעים מאשר בגובה פני הים. העצים הגבוהים והזקנים ביותר, נמצאו בעמקים וגאיות עמוקים, ששם יכולים לזרום נחלי איתן כל השנה, וטפטוף ערפילי הוא רגיל. העצים שמעל שכבת הערפל, כלומר, בגובה של כ-700 מטרים ומעלה, קטנים ונמוכים יותר, כיוון ששם יבש יותר, מנשבות רוחות חזקות יותר וקר יותר. בנוסף, אלון שזוף, אורן ואשוח דאגלס דוחקים את סקוויה נאה בגובה זה. מעט עצים גדלים קרוב לאוקיינוס עקב רסס מלח חזק, חול ורוחות.
האזור הטבעי של "סקוויית החוף" מספק תנאי סביבה מיוחדים עם גשמים כבדים עד 2,500 מ"מ בשנה. אוויר החוף הקריר והערפל שומר על היערות שם בלחות קבועה כל השנה. מספר גורמים, כולל ירידת גשמים כבדה, יוצרים קרקע עם פחות חומרים מזינים משדרוש, הגורמים לעצים להסתמך מאד על הסביבה האקולוגית (הנוצרת מפעולתם של אורגניזמים חיים) הכוללת של יער סקוויה נאה. סביבת היער כוללת אשוח דאגלס, רוש מערבי, אלון חשוף, מין הקטלב Arbutus menziesii שממשפחת אברשיים) ועוד עצים אחרים, עם מגוון שרכים, חומעת הסקוויה (צמח בר), אזובים ופטריות. וכן יערות סקוויה נאה מספקים סביבת גידול טבעית למגוון יונקים, ציפורים, זוחלים ודו-חיים. פרטים זקנים של הסקוויה משמשים בית גידול טבעי לינשוף מנומר המאוים פדרלית, והעוף הימי Brachyramphus marmoratus הנמצא בסכנת הכחדה.
הגזע העשיר בטאנין משולב עם העלווה המתחילה גבוה מעל הקרקע ומספק הגנה טובה משריפה ומהדבקה בחרקים, התורמת לאריכות ימיה של סקווייה חופית. הפרטים הזקנים ביותר הגיעו ל-2,200 שנים, ורבים אחרים הגדלים בטבע הגיעו ליותר מ-600 שנים. הטענות הרבות על עצים זקנים יותר, אינם נכונות.
היום קיימים רק 4% מיערות וחורשות עצי סקוויה נאה ו-4,830,000 דונמים (כ-60%) של עצים מתוך כ-8,070,000 שהיו ב-1850, בגלל כריתה רבה שנבעה מהבהלה לזהב בשנים 1858-1848 שהביאה לאזור כורים ופועלים מכל רחבי ארצות הברית, מאירופה ומסין (חומר העץ של הסקוויה נאה נחשב לעץ משובח ויוקרתי). כדי למנוע את הכחדת המין הזה, כ-1,128,000 דונמים הוכרזו כפארקים לאומיים או מדינתיים או שמורות, מתוכם כ-28,000 דונמים של עצים זקנים, שנרכשו מתעשיית העץ, שהם בין 10-5 אחוזים מהעצים הזקנים שהיו בעבר, וכמעט כל הנותרים מוגנים בפארקים או בשמורות. 3,240,000 דונמים הוחלפו בשימושי קרקע אחרים מאשר יערות, כמו אזורים חקלאיים או עירוניים. 3,640,000 דונמים הם תחת ניהול פעיל של חיתוך בולי עץ. הם כולם עצים של צמיחה משנית. כריתה באופן מסחרי החלה סביבות שנת 1820, וממשיכה עד עצם היום הזה.
הריכוזים החשובים ביותר של מין זה הם מערכת הפארקים רדווד והפארק המדינתי רדווד המבולדט, וסך הכל מין זה מוגן בכ-40 פארקים ושמורות באזור החוף של קליפורניה. עצי סקוויה נאה התאקלמו בהצלחה באזורים שונים מחוץ לאזור התפוצה הטבעית שלהם: דרום ארצות הברית מטקסס במערב ועד מרילנד במזרח, אזור קטן במרכז מקסיקו, הגבהים הבינוניים של הוואי, איי המלכה שרלוט (סמוך לחלק הצפון-מערבי של החוף של קולומביה הבריטית, מערב אירופה, וניו זילנד (בייחוד ברוטורואה שאי הצפוני).
בתעשיית העץ
סקוויה נאה היא בעלת חומר העץ המשובח והיקר ביותר בקליפורניה. הקורות המיוצרות מוערכות מאד על יופיין, משקלן הקל ועמידותן בפני בליה. העץ גם עמיד בשריפה, מאחר שהוא לא נשרף היטב כמו עצים אחרים, בשל חוסר של שרף.
המהנדס הראשי של מחלקת כיבוי האש של סן פרנסיסקו בזמן השרפה הגדולה ב-1906 שפרצה בגלל רעידת אדמה עזה (7.9- 8 בסולם ריכטר) כתב:
בגלל עמידותה המרשימה בבליה, נעשה שימוש נרחב ב"סקוויה נאה" בפסי רוחב במסילות רכבת ובבסיסים לשולחן עבודה, ברחבי קליפורניה. רבים מהפסים הישנים ממוחזרים לשימוש בגינות לתיחום הגן, לשלבים של מדרגות וכדומה. הקשרים בעצי רדווד משמשים לייצור משטח השולחן, פורמייקה ולסחורות.
ממדים ושיאים
הסקוויה הנאה היא מין העצים הגבוה בעולם, ופרט אחד המכונה היפריון הגדל בפארק לאומי רדווד הוא נכון להיום העץ הגבוה בעולם ומתנשא לגובה של מעל 115.65 מטרים עם נפח מוערך של כ-502 מ"ק עץ.
ידועים לפחות מעל 600 עצים הגבוהים ממאה מטרים, 220 שגובהם מעל 105 מטרים, ו-42 שגובהם מעל 110 מטרים שמרביתם צומחים בפארק ההמבולדט. חמישה משבעת מהגבוהים ביותר ושלושה-עשר מהגבוהים מ-110 מטרים צומחים בפארק לאומי רדווד.[1]
מין זה הוא גם מין העצים השני בגודלו אחרי סקוויה ענקית, ועץ "המונרך האבוד" הגדל ב"חורשת הטיטאנים" בשטח "הפארק המדינתי רדווד ג'דדיה סמית" (חלק ממערכת הפארקים רדווד) הוא הפרט הגדול ביותר במין זה והעץ התשיעי בגודלו כשנפחו הידוע היום הוא 1,206 מטר מעוקב של עץ, גובהו כ-98 מטרים, וקוטר גזעו כשמונה מטרים. באותה חורשה גדל עץ הסקוויה הנאה הרביעי בגודלו והעץ השמונה-עשר בגודלו המכונה "הטיטאן של דל נורטה" שגובהו במדידה האחרונה כ-94 מטרים, היקפו בבסיסו כ-23 מטרים ונפחו המוערך כ-1,055 מ"ק עץ.[2]
ידועים כ-50 עצים לבקניים של סקוויה נאה שמשיגים גובה של עד 20 מטרים. העצים האלה שורדים כטפילים על ידי ערבוב מערכת השורשים שלהם עם אלו של עצים רגילים. למרות שמוטציות מתרחשות גם במחטיים אחרים, לא ידועים מקרים של פרטים כאלו השורדים בבגרותם במינים אחרים.
הפרטים הגבוהים ביותר
רשימת העצים הגבוהים ביותר (נכון לשנת 2011).
| שם העץ | גובה | |
|---|---|---|
| מטר | רגל | |
| היפריון | 115.7 | 379.1 |
| הליוס | 114.7 | 376.3 |
| ענק הסטטוספרה | 113.3 | 371.7 |
| איקרוס | 113.1 | 371.2 |
| "נשיונל גאוגרפיק" | 113.05 | 370.9 |
| פרדוקס | 112.7 | 369.85 |
| אוריון | 112.7 | 369.7 |
| לוראלין | 112.6 | 369.5 |
| מנדוסינו | 112.2 | 368.1 |
| רוקפלר | 112.0 | 367.5 |
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סקוויה נאה |
- מידע על "סקוויה נאה" באתר אוניברסיטת תל אביב
- מידע על סקוויה נאה באתר The Gymnosperm Database
- מידע רב על "סקוויה נאה" באתר "עצים מונומנטליים"
- קרן ה"סקוויה נאה"
- אתר הליגה להצלת עצי הרדווד
- מידע על סקוויה נאה באתר אוניברסיטת הומבולדט
- מידע על סקוויה נאה באתר ה-IUCN
הערות שוליים
