פרנטישק לאנגר
פרנטישק לַאנגֶר (בצ'כית: František Langer; 3 במרץ 1888, פראג – 2 באוגוסט 1965) היה רופא צבאי, סופר, מחזאי, מבקר ספרות ומסאי יהודי צ'כי. אחיו של מרדכי גיאורגו לאנגר.
חייו
לאנגר נולד בוינוהראדי (Vinohrady) (פרוור של פראג) למשפחה יהודית. הוא לא היה יהודי שומר מצוות והבין את היותו צ'כי בצורה שונה מאחיו. ב-1906 סיים את לימודיו בתיכון והחל ללמוד רפואה עד 1914. במלחמת העולם הראשונה גויס כרופא לצבא האוסטרו-הונגרי. בשנת 1916 נפל בשבי הרוסי באזור בוקובינה. בעת היותו בשבי הצטרף להלגיון הצ'כוסלובקי והיה הרופא הראשי של הרגימנט הראשון שלו. ב- 1920 חזר לאנגר דרך יפן וסין לפראג.
לאנגר השתייך לעלית הרוחנית והספרותית של הרפובליקה הצ'כית הצעירה. הוא ייסד כתבי עת, מועדונים לעזרה לנוער. הוא היה אחד המייסדים של סניף פאן בפראג, תמך בסופרים צעירים מוכשרים וכתב לתיאטרון ולעיתונות. מ- 1935 עד 1938 היה המנהל האמנותי בתיאטרון העירוני וינוראדי.
הוא היה חבר של ירוסלב האשק וקארל צ'אפק. כמו כן היה קרוב מאד לספרות. הוא היה הראשון שכתב ביקורת על סיפורו של קפקא המסיק (Der Heizer) והשתייך, כמו האחים צ'אפק לחוג של אמנים ופילוסופים שהתאסף בכל יום שישי. בין המשתתפים בחוג היה גם מייסד המדינה הצ'כית תומאס מסריק
אחרי ההשתלטות הגרמנית על צ'כוסלובקיה היגר לאנגר, בתחילה לפולין ואחרי כן, דרך צרפת לאנגליה. בבריטניה הצטרף אל צבא הצ'כוסלובקי הגולה כקצין רפואה. בשנת 1945 מונה לקצין רפואה ראשי של הצבא הצ'כוסלובקי במערב והועלה לדרגת בריגדיר גנרל (תת-אלוף). אחרי מלחמת העולם השנייה הוא חזר למולדתו אך תוך זמן קצר יצא לגמלאות וכסופר נדחק לשולי האירועים התרבותיים. ספריו הוחרמו אבל מחזותיו זכו להצלחה גדולה בחו"ל. בשנות חייו האחרונות פרסם מעט מאוד.
יצירות ספרותיות
עוד בהיותו תלמיד בגימנסיה כתב סיפורים קצרים בסגנון נאו-קלאסי ומאוחר יותר כתב רומנים וכמה מחזות שהדמויות בהם נלקחו מהווי פרברי פראג. כעיתונאי הוא כתב באופן קבוע לעיתון Lidové noviny. אחרי כן פרסם כמה מחזות בסגנון הנאו-קלאסי החדש שאפיין את רוב יצירתו. הוא התעסק בעיקר בשאלות של פשע, אשמה ועונש, אבל גם בחיים בלגיון. לאנגר פרסם ארבעה ספרים לנוער.
במחזה וצלב ה"קדוש" (Svatý Václav) (1912) הוא בדק את הנושא של אלימות מוצדקת. בדרמה מיליונים (Miliony) שנכתבה ב-1914 הוא בדק איך העושר הורס את האנושיות של היחיד.
את עיקר פרסומו קיבל במחזה קצווי הכרך (Periférie), סיפורו של המלצר הפושע פראנצ'י שחוזר אחרי ריצוי עונש בכלא לשכונות העוני בפרברים של "העיר המוזהבת".
לאנגר קיבל פרס עבור מחזהו פטרול (Jízdní hlídka) בו הוא הסתמך על חוויותיו מהלגיון הצ'כי כדי לבחון את היחס בין האינדיבידואל והקבוצה. הוא מרומם ערכים אנושיים מעל עקרונות אידאולוגיים.
הקומדיה הגמל עובר בקוף של מחט (Velbloud uchem jehly) היה הצלחה קופתית גדולה מאד בבורגתיאטר של וינה.
במחזה שלו האחים המכבים (U bratří Makabejských), אותו עם ירוסלב האשק, הופיעה לראשונה דמותו של שווייק אותה פיתח האשק מאוחר יותר בספר החייל האמיץ שווייק
לאנגר כתב גם פרוזה. אוסף הסיפורים שלו ונוס המוזהבת (Zlatá Venuše) זכה בפרס של האקדמיה הצ'כית לאמנויות ומדעים. אוספי הסיפורים שכתב מתאפיינים ברעיון שרגע מיוחד בחיים קובע את גורלו של האדם.
ב-1943 פרסם בלונדון סיפור בשם הילדים והפגיון (Děti a dýka) בו מתואר מפגש בין ילדי כפר ליד העיר קלדנו והגסטפו.
כתביו
- Zlatá Venuše ונוס הזהובה
- Snílci a vrahové חולמים ורוצחים, 1921.
דרמה
- Vítězové - מנצחים, 1920
- Periférie - פריפריה, 1925
- Jízdní hlídka - פטרול, 1935
קומדיות
- Velbloud uchem jehly - הכנסת גמל בקוף של מחט, 1923
- Grandhotel Nevada 1927 גרנד הוטל נבדה, 1927
- Obrácení Ferdyše Pištory 1929
- Jiskra v popelu - ניצוץ באפר, 1938
- Byli a bylo - הם היו וזה קרה, 1963
לקריאה נוספת
- Avigdor Dagan, “The Jewish Identity of František Langer,” Review of the Society for the History of Czechoslovak Jews 2 (1988–1989): 25–32;
- Avigdor Dagan, “The Czech-German-Jewish Symbiosis of Prague: The Langer Brothers,” Cross Currents 10 (1991): 181–194
קישורים חיצוניים
- הלנה קרייצ'ובה, פרנטישק לאנגר, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
