פרעות אוג'דה וג'ראדה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בית הקברות היהודי העתיק באוג'דה

פרעות אוג'דה וג'ראדה היו סדרה של פרעות כנגד היהודים בערים אוג'דה וג'ראדה שבצפון-מזרח מרוקו שפרצו ב-7 ביוני 1948. במהלך הפרעות נרצחו 42 יהודים, כולל רב קהילת ג'ראדה ומשפחתו, וצרפתי לא-יהודי אחד.

רקע היסטורי

ב-14 במאי 1948 הוכרזה הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. יהודים רבים ממרוקו היו מעוניינים לעלות למדינה החדשה, והעיר אוג'דה הייתה מוקד מעבר ממרוקו לאלג'יריה ומשם לישראל עבור מאות יהודים. המוסלמים במרוקו מצדם, הזדהו עם המאבק הכלל-ערבי כנגד מדינת ישראל הצעירה, וראו בעין רעה את עזיבתם של יהודים לישראל. העיתונות הלאומנית המרוקאית (ובמיוחד עיתון "אל עאלם") כללה דברי הסתה נגד יהודים בפרסומים שונים שלה. מלך מרוקו מוחמד החמישי נאם יום למחרת הכרזת העצמאות נאום אנטי-ישראלי חריף, בו גם הזהיר את יהודי מרוקו "להימנע מכל צעד שייחשב כסולידריות עם התוקפנות הציונית, מה שעלול לפגוע בזכויותיהם או אזרחותם המרוקאית". עם זאת גם קרא לשמירה על היציבות ולרגיעת רוחות במרוקו.

פרעות אוג'דה וג'ראדה התרחשו בעוד מרוקו היא מדינת חסות של צרפת. משטר החסות (פרוטקטורט) של צרפת על מרוקו נמשך משנת 1912 ועד שנת 1956. בתקופה זאת חל שיפור במצבם הביטחוני של היהודים במרוקו ביחס לתקופה הפרה-קולוניאלית, למעט מאורעות התריתל של שנת 1912 עם תחילת הפרוטקטורט. במהלך מלחמת העולם השנייה חלה הרעה במצב היהודים במרוקו כמו בשאר שטחי החסות של משטר וישי, אך לאחר המלחמה הוסרו הסנקציות שהוטלו עליהם. בתקופת הפרוטקטורט הצרפתי צמחו הפערים התרבותיים והפוליטיים בין יהודים ומוסלמים במרוקו. בעוד שהיהודים על פי רוב נטו להזדהות עם השלטון הצרפתי ולאמץ את השפה הצרפתית, במיוחד בהשפעת מערכת החינוך מטעם כל ישראל חברים ורשתות חינוך אחרות, המוסלמים במרוקו הזדהו על פי רוב עם המאבק הלאומי המרוקאי כנגד צרפת. פערים אלה תרמו גם כן להגברת העוינות נגד יהודים.

הפרעות

עוד בימים שקדמו לפרעות נשמעו איומי רצח כלפי יהודים, וביום תחילת הפרעות, ה-7 ביוני 1948, לא הופיעו עובדים מוסלמים לעבודה אצל מעסיקיהם היהודים. האירועים החלו בעיר אוג'דה בשעה 9:30 בבוקר. אספסוף חמוש בגרזינים וסכינים התקהל ב"שוק אל יהוד" באוג'דה ורצח חמישה אנשים מתוכם 4 יהודים וצרפתי אחד. המשטרה השתלטה לבסוף על האירוע וההמון התפזר. ביום למחרת, ה-8 ביוני, הפרעות התפשטו גם לעיר השכנה, עיר מכרות הפחם ג'ראדה. בעיר הופצה השמועה שיהודי רצח מוסלמי, בעקבותיה הרוחות התלהטו, והתחולל טבח נורא ביהודי המקום. 38 יהודים נוספים נרצחו, ביניהם רב הקהילה משה כהן ומשפחתו. מספר הנרצחים בשני הימים הגיע בסה"כ ל-42 איש, ועוד 55 שנפצעו בידי מוסלמים, וכמו כן נבזזו חנויותיהם ובתיהם של היהודים לקול צהלולי השמחה של הנשים המוסלמיות שצפו באירועים. בין ההרוגים היהודים מצויים 10 ילדים ו-10 נשים. 35 מוסלמים הועמדו לדין בפני בית דין צבאי צרפתי בקזבלנקה בעקבות הטבח. 2 נאשמים נידונו למוות, 2 לעבודות פרך לכל חייהם, והנותרים, לעונשים שונים[1].

הפרעות זעזעו באופן עמוק את יהדות מרוקו ובשנה שאחריהן עלו לישראל 18,000 יהודים ממרוקו.

לקריאה נוספת

  • עדים והדים לפרעות אוג’דה וג’ראדה (מרוקו) ביוני 1948, הרב אליהו רפאל מרציאנו, מכון הרש"מ, ירושלים, תשע"ב

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0