צהלולים
צהלולים (בערבית: زغروطة או زغوردة או زَغَارِيد, תעתיק: זע'רוטה או זע'רודה או זַעַ׳ארִיד[1] בהתאמה; בערבית עיראקית: هلاهل, הלאהל או הָלָאהִיל[2] מכונה גם קולולו או קולולויו) הם קולות גבוהים ומסולסלים המופקים בעזרת נענוע מהיר של הלשון לשם הבעת שמחה. הצהלולים נהוגים בעיקר בקרב נשים מעדות המזרח, בשמחות ובאירועים מיוחדים, ובקרב נשים ערביות גם לאות שמחה ושמחות .
במהלך ביצוע הצהלולים נוהגות בדרך כלל הנשים להניח את האצבע המורה בצמוד לשפה העליונה כאשר חלק מהאצבעות האחרות מונפות כלפי מעלה ובכך מגדילות את מידת ההחצנה של שמחתן. הצהלולים מבוצעים בדרך כלל בתדירות גבוהה יותר ועל ידי מספר נשים באופן לא מתואם ברגעי השיא של האירוע (כגון מיד לאחר שבירת הכוס בחתונה).
ההלחם "צהלולים"
חיים אוליאל, זמר ומוזיקאי משדרות, הגה את המילה "צהלולים"[3]. הצעתו של אוליאל הוגשה לאקדמיה ללשון העברית והתקבלה.
בסלנג, המילה המתארת צהלולים היא האונומטופיאה "קוּלוּלוּ". כאשר האקדמיה ללשון העברית בחרה במילה "צהלולים" בשנת 2000, היא התבססה על אונומטופיאה זו, אותה צירפה כהלחם למילה "צהלה".
לדברי אוליאל,[3] "מדובר באלמנט חשוב ומרכזי בשמחות ובפולקלור המזרחי ולא הייתה לזה מילה בעברית. 'צהלולים' היא מלשון צהלה וגם מזכירה בצליל את 'קולולו'". אוליאל מוסיף: "זה כבוד גדול שהאקדמיה אימצה מילה שהמצאתי. כתבתי שירים רבים, אבל מילה נשארת לדורות".
סממן תרבותי
הנוסע האירי ריצ'רד רוברט מאדן ביקר בשנת 1827 בירושלים והוזמן על ידי יוסף אמזלג, העשיר ביהודי העיר, לחתונה יהודית, בה נשמעו ככל הנראה צהלולים: "בחצר מצאנו בנות-ישראל נאות במספר רב, שהיו צווחות כפי שנוהגים המצרים בלילות שימורים ובחתונות".[4]
זיהויָם של הצהלולים עם עדות המזרח בישראל הפך אותם לסממן תרבותי. לעיתים הם נתפסים כמנהג פרימיטיבי שמזרחים ילידי הארץ משתדלים להמעיט בו, כפי שעולה מדבריו של עמיר פרץ: "אמא שלי אמרה לנו שהיא חייבת לעשות 'זרארק'. 'זרארק'[דרושה הבהרה] זה מה שקיבל בעברית את השם צהלולו-לו-לו. אמרנו לה: 'אמא, מה, השתגעת?' היא אמרה: 'אתם לא רוצים? אני לא באה'. התחלנו משא ומתן. אמרה: 'אני רוצה עשרה סלסולים'. אמרנו לה: 'השתגעת? איך עשר?' הגענו בסוף להסכמה על חמש. חמישה צהלולים". ברית המילה החלה, ואמו של פרץ החלה בצהלולים שלה. פרץ אמר על כך: "אני זוכר שפתאום תפסתי את כל הגיחוך והעקמומיות שבעניין... שתעשה מאה צהלולים, מה קרה? אם הקיבוצניקים רוצים לשיר 'אנו באנו ארצה', שישירו כמה שהם רוצים. ואם היא רוצה לבטא את השמחה שלה בדרך אחרת, צריך לתת לה לבטא את זה".[5]
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: צהלולים |
הערות שוליים
- ^ צהלולים, אתר כלמה
- ^ ויולט שאמאש, מסע בבגדד היהודית, תרגום ועיבוד: משה שמש, הוצאת גוונים 2014; עמ' 63; לקסיקון, עמ' 251.
- ^ 3.0 3.1 תמר טרבלסי-חדד, "המרוץ למילון", בידיעות אחרונות - המהדורה המודפסת, 3 במאי 2012
- ^ מיכאל איש-שלום, מסעי נוצרים לארץ-ישראל, עמ' 438.
- ^ מירון רפופורט, המעריץ מספר 1 של עמיר פרץ, באתר הארץ, ראיון עם יהושע סובול, 17 בפברואר 2006
