צ'ארלס מורלי וניון
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
צ'ארלס מורלי וניון (באנגלית: Charles Morley Wenyon, 24 במרץ 1878 ליברפול - 24 באוקטובר 1948 לונדון) היה פרוטוזואולוג (פרוטיסטולוג) ומומחה אנגלי לרפואה טרופית. וניון היה חבר בחברה המלכותית בלונדון ובחברה המלכותית לרפואה. גרנהם הגדיר אותו בשנת 1979 כ"אולי הפרוטוזואולוג הגדול של המאה ה-20".
ביוגרפיה
וניון נולד בליברפול בשנת 1878 כבנם הבכור מבין 5 ילדים של הרופא צ'ארלס וניון ושל אלייזה לבית מורלי גיטינס. האב היה במקור מוודנסרי שבסטאפורדשייר ואמו - מרקסהם, בדנבישייר שבצפון ויילס. גם דוד שלו מצד האב ודוד של אמו היו רופאים. בילדותו הרכה, בסביבות 1880 נסע צ'ארלס עם הוריו לסין שם אביו פעל בשליחות מיסיונרית רפואית מטעם הכנסייה המתודיסטית לצורך הקמת בית חולים בפושאן על ידי קנטון. צ'ארלס וניון האב נודע בשני ספרים שפרסם בתחילת המאה ה-20: ספר מסע בסיביר (1909 - Four thousand miles across Siberia on the great post-road, ארבעת אלפים מייל בסיביר בדרך הדואר הגדולה) וספר על הבריאה (1917 - The creation story in the light of today ויקיטקסט - סיפור הבריאה לאור מידע מעודכן). עד גיל 14 למד וניון בבית עם אביו. האב עורר בילדיו עיניין במדעי הביולוגיה, כימיה ואסטרונומיה, ובבית גידלו חיות מחמד רבות. הביקורים בבית החולים שבו עבד אביו סיקרן תרמו גם הם למשיכה אל תחום הרפואה. בשנת 1892 נשלחו שלושת הילדים הגדולים של המשפחה להמשך לימודים באנגליה. וניון למד קודם בבית הספר קינגסווד בבאת', שבה הצטיין כשחקן קריקט וראגבי. בהמשך זכה ל"מלגה באמנויות" שאפשרה לו ללמוד במכללת יורקשייר בלידס, שהיה באותה עת שלוחה של אוניברסיטת ויקטוריה במנצ'סטר. שם היה תלמידם של הפרופסור לואי קומפטון מיוֹל בתחום הזואולוגיה ושל הפרופסור דה ברג ברץ' בתחום הפיזיולוגיה וזכה בפרס האוניברסיטה בביולוגיה. ב-1905-1900 למד בקולג' האוניברסיטאי של לונדון[1] והתמחה בבית החולים גאי'ס (Guy's Hospital) בלונדון. בשנת 1901 סיים את התואר הראשון במדעים וב-1904 את התואר השני במדעי ואת התואר הראשון בכירורגיה BS. בשנת 1906 התמנה במשרה החדשה שנוצרה זה עתה של פרוטוזואולוג בבית הספר לרפואה טרופית בלונדון. בשנת 1907, בעזרת קרן ולקם, בעידודו של סר פטריק מנסון ובעקבות מחקריו של שפילד ניב, עבד וניון במעבדה פרזיטולוגית ניידת ששטה על מי הנילוס הלבן, באזור ביצת סוד של דרום סודן, אז דומיניון בריטי-מצרי. מחקריו בתקופה זו תרמו רבות לחקר מחלת השינה, הליישמניוזיס, המלריה, המיצטוזיס ומחלות טרופיות אחרות. אישר את הממצאים של שאודין לגבי מעגל החיים של הטפיל הפרוטוזואי אנטמבה היסטוליטיקה האחראי על מחלת הדיסנטריה האמבית. בדרום סודן גילה וינון שכיחות גדולה של העגבת אפילו אצל ילדים.[2] קרן ולקם המשיכה לתמוך במחקריו של וניון לאורך השנים. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בכוחות חיל הרפואה הבריטי במצרים[1]. בשנת 1918 התקבל כעמית במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש ובשנת 1919 את עיטור מסדר האימפריה בדרגת מפקד. ב-1927 נבחר בחברה המלכותית בלונדון.[1]
וניון עבד כפרוטוזואלוג בבית הספר לרפואה טרופית ובשנים 1944-1923 כיהן כמנהל המכון "ולקם" למחקר מדעי של החברה.[3] ספר הלימוד שלו משנת 1926, "פרוטוזואולוגיה", שנועד לאנשי המקצועות הרפואיים, לווטרינרים ולזואולוגים, פורסם אחר כך ב-33 מהדורות עד שנת 1967. וניון נפטר באופן פתאומי בשינה בביתו בצפון לונדון בשנת 1948, אחרי שנראה כי החלים אחרי מחלה קצרה.
מונחים רפואיים שנקראו על שמו (אפונימים)
- Mycoplasma wenyoni מיקופלזמה וניוני - טפיל שנקרא לכבודו של וניון
מונחים שנקבעו על ידו
- וניון תיאר את הסוג Isospora, סוג של קוקסידיום, הטפיל הפרוטוזואי הגורם לזיהום קוסידיוזיס אצל חתולים וכלבים. הוא תיאר שלושה מינים של קוקסידיום אצל חתולים
וניון חקר את שלבי התפתחותו כ"סקרוציסטים" בשכבה התת-אפיתלית של עור החתולים.
פרסים ואותות הוקרה
- 1918 - התקבל כעמית במסדר מיכאל הקדוש וג'ורג' הקדוש
- 1919 - נבחר במסדר האימפריה הבריטית עם דרגת מפקד
- 1920-1945 - מזכיר לשם כבוד של החברה המלכותית לרפואה טרופית ולהיגיינה
- 1927 - פרס מקדאגל-בריביין של החברה המלכותית של אדינבורו
- 1927 - התקבל כעמית בחברה המלכותית בלונדון
- 1929 - מדליית מרי קינגסלי של בית הספר לרפואה טרופית בליברפול
- 1933 - אות לגיון הכבוד של צרפת בדרגת קצין
- 1934 - חבר לשם כבוד של החבר הבלגית לרפואה טרופית
- 1945 - חבר לשם כבוד של האקדמיה למדעים של ניו יורק
- 1945-1947- יושב ראש החברה המלכותית לרפואה טרופית ולהיגיינה
- 1946 - מדליית תאובלד סמית' של האקדמיה האמריקאית לרפואה טרופית
- 1947 - חבר לשם כבוד של החברה המלכותית לרפואה וחבר לשם כבוד של החברה לפתולוגיה אקזוטית בצרפת
- מדליית מנסון של החברה המלכותית לרפואה טרופית ולהיגיינה
מבחר ספרים ומאמרים
וניון פרסם 43 מאמרים וכתבים מדעיים.
- 1915 - Observations on the common intestinal protozoa of man: their diagnosis and pathogenicity (תצפיות על הפרוטוזואה השכיחות במעיים של האדם)
- 1917 - with F.W.O'Connor, Human Intestinal Protozoa in the Near East: An Inquiry Into Some Problems Affecting the Spread and Incidence of Intestinal Protozoal Infections of British Troops and Natives in the Near East With Special Reference to the Carrier Question, Diagnosis and Treatment of Amoebic Dysentery (הפרוטוזואה במעיים של האדם במזרח הרחוק: מחקר בכמה סוגיות הנוגעות בתפוצה ושיעור ההיארעות של הזיהומים בפרוטוזואה של המעיים בקרב הכוחות הבריטים והילידים במזרח הרחוק עם התייחסות מיוחדת לשאלת הנשאות, האבחנה והטיפול של הדיסאנטריה האמבית (אמביאזיס))
- 1923 - Coccidia of the genus Isospora in cats, dogs and man. Parasitol. 18: 253-266.
- 1926 - Protozoology: a manual for medical men, veterinarians and zoologists (פרוטוזואולוגיה: ספר לימוד לעוסקים ברפואה, וטרינרים וזואולוגים) טקסט באתר archive
- 1926 - עם ס.ה.דוקס - The Wellcome bureau of scientific research and museum of medical science (including tropical medicine and hygiene)
לקריאה נוספת
- P.C.C.Garnham - Centenary biographical note:Charles Morley Wenyon 1878-1948 1979, International Journal for Parasitology ISSN: 0020-7519
- Patrick F. D'Arcy, Dennis B.Worthen Laboratory on the Nile.A History of the Wellcome Tropical Research Laboratory CRC Press 1999
- George Henry Falkiner Nuttall and the Nuttall Tick Catalogue Miscellanous Publication, Issue 1438 US Department of Agriculture 1984 p.203
קישורים חיצוניים
Cecil A.Hoare - Charles Morley Wenyon 1878-1948 in Biographical Memoirs of Fellows of Royal Society Obituary Notices of Fellows of the Royal Society vol.6 issue 18 p.627, 1949,
T.A.Elhadd Sir Henry Solomon Wellcome and Dr Andrew Balfour: an enterprise on the Nile and the early foundation of public health and medical research in the Sudan (1899–1935)
J R Coll Physicians Edinb 2015; 45: 165–72
הערות שוליים
