צביר הכוורת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צביר הכוורת
Messier 044 2MASS.jpg
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים סרטן
שמות נוספים M44, NGC 2632
סוג צביר פתוח
בהירות 3.7+
סיווג מורפולוגי II,2,r
עלייה ישרה 08ʰ 40.4ᵐ‏
נטייה ‏‏41′ ‏19°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 2.5-
מרחק 577 שנות אור
176.91 פארסק
קוטר 16 שנות אור
מסה 500 M
מספר כוכבים 500

צביר הכוורת (נקרא גם M44 מ-Messier 44, או NGC 2632) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים סרטן הנמצא במרחק של כ-577 שנות אור ממערכת השמש ומכיל מאות כוכבים. זהו האובייקט השלישי בבהירותו בקטלוג מסיה אחרי הפליאדות וגלקסיית אנדרומדה.

היסטוריה

הצביר היה ידוע בימי קדם והוא מופיע ככל הנראה בכתביו של המשורר היווני הקדום אראטוס משנת 260 לפני הספירה. היפרכוס בשנת 130 לפני הספירה תיאר אותו בקטלוג הכוכבים שלו כ"כוכב מעונן" ותלמי כלל אותו באלמגסט סביב שנת 130 לספירה ותיאר אותו כערפילית בחזה של הסרטן. הערפילית נכללה גם באטלס הכוכבים של יוהאן באייר בשנת 1603.

גלילאו גלילי היה כנראה הראשון לזהות שמדובר בצביר כוכבים וציין בשנת 1609 שהוא כולל יותר מ-40 כוכבים. שארל מסיה כלל אותו בקטלוג מסיה בשנת 1769 כ-M44.

לצביר דרגת בהירות 3.7 כך שניתן לראותו בקלות כאשר תנאי התצפית הם טובים. באמצעות משקפת ניתן להבחין בכ-25 מכוכבי הצביר הבהירים שבהירותם נעה בין דרגה 6.5 לדרגה 8.0. באמצעות טלסקופ חובבים ניתן להבחין בלמעלה מ-100 כוכבים. מיקומו של הצביר הוא מעט פחות מ-2 מעלות מדרום-דרום-מערב לכוכב γ (גמא) בסרטן ומעט פחות מ-2 מעלות מצפון-צפון-מערב לכוכב δ (דלתא) בסרטן. כוכבים אלו זכו לשמות החמור הצפוני והחמור הדרומי בהתאמה והערפילית שביניהם נקראה "האבוס" (יוונית Φάτνη, לטינית Praesepe).

מאפייני הצביר

מרחקו של צביר הכוורת ממערכת השמש מוערך בכ-577 שנות אור וגודלו הזוויתי הנראה הוא כ-95 דקות קשת - פי שלושה מקוטרו של הירח המלא, כך שקוטרו הוא כ-16 שנות אור. הצביר מכיל לפחות 500 כוכבים וככל הנראה אף למעלה מ-800 ומסתו מוערכת בלפחות 600 מסות שמש.[1] השפעת הכבידה של הצביר משתרעת על רדיוס כפול מגודלו הנראה.

הצביר כולל כוכבים מסוגים שונים, רובם הגדול כוכבי הסדרה הראשית ובהם ננסים אדומים רבים, כוכבים דמויי שמש וכן כוכב הסדרה הראשית מסוג A,‏ ε (אפסילון) בסרטן, שהוא הבהיר ביותר מבין כוכבי הצביר עם בהירות מדרגה 6.3 והיחיד שקיבל ציון באייר (שבמקור ניתן לצביר כולו). בצביר ישנם מספר ענקים בהם ענקים אדומים וצהובים.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

  • M44 בקטלוג מסיה באתר SEDS.

הערות שוליים

  1. J. D. Adams, J. R. Stauffer, M. F. Skrutskie, D. G. Monet, S. F. Portegies Zwart, K. A. Janes and C. A. Beichman: STRUCTURE OF THE PRAESEPE STAR CLUS 2002