צביר הרקולס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Disambig RTL.svg המונח "M13" מפנה לכאן. לערך העוסק בטנק M13/40 מתוצרת פיאט, ראו פיאט M13/40.
צביר הרקולס
Messier 13 Hubble WikiSky.jpg
צביר הרקולס בצילום של טלסקופ החלל האבל
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים הרקולס
שמות נוספים NGC 6205 ,M13
הצביר הגדול בהרקולס
תאריך גילוי 1714
סוג צביר כדורי
בהירות 5.8+
סיווג מורפולוגי V
עלייה ישרה 16ʰ 41ᵐ 41.44ˢ
נטייה ‏36.9″ ‏27′ ‏36°‏+
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 8.6-
מרחק 25,100 שנות אור
7,695.61 פארסק
קוטר 145 שנות אור
מסה 600,000[1] M
מספר כוכבים כ-300,000[2]

צביר הרקולס (נקרא גם הצביר הגדול בקבוצת הרקולס, M13 או Messier 13 וכן NGC 6205) הוא צביר כדורי בקבוצת הכוכבים הרקולס הנמצא במרחק של כ-25,100 שנות אור ממערכת השמש. זהו הצביר הכדורי המרשים ביותר במחצית הצפונית של השמים ואחד הקלים ביותר לצפיה באמצעות ציוד חובבים.

היסטוריה

הצביר התגלה על ידי אדמונד היילי בשנת 1714 ותואר על ידו כ"ערפילית הניתנת לצפיה בעין ללא ציוד עזר כאשר השמים נקיים ואין ירח". שארל מסיה כלל אותו בקטלוג מסיה בשנת 1764 ותיאר אותו כ"ערפילית עגולה ובהירה ללא כוכבים, בהירה יותר במרכז מאשר בשוליים". ויליאם הרשל צפה בה בשנת 1779 אך רק בשנת 1787 ציין שמדובר בצביר כוכבים עשיר ביותר ודחוס מאד במרכזו.

בשנת 1974 נבחר הצביר כמטרה לשידור רדיו מהרדיו-טלסקופ של מצפה ארסיבו. ההודעה נועדה להגיע ליצורים תבוניים, אם ישנם כאלה, על כוכבי לכת המקיפים את כוכבי הצביר. למעשה, בזמן שההודעה תגיע למיקומו הנוכחי של הצביר, בעוד יותר מ-25,000 שנים, הצביר כבר לא יהיה במקום זה אלא ינוע משם, כך שגם אם יהיו קיימים בצביר יצורים תבוניים באותו הזמן, הם לא יקבלו את ההודעה.

תצפית

הצביר נמצא בערך בשליש המרחק על הקו המחבר את η בהרקולס עם ζ בהרקולס, כך שמציאתו וזיהויו קלים למדי. בהירותו של הצביר היא מדרגה 5.8 וניתן להבחין בו ללא ציוד עזר בתנאי תצפית מיטביים. במשקפת ניתן להבחין בצורתו העגולה ובכך שבהירותו גדולה במרכז ופוחתת בשוליים ובאמצעות טלסקופ חובבים ניתן כבר להבחין בכוכבים בודדים, שלבהירים שבהם דרגת בהירות 12.

כ-30 דקות קשת מצפון מזרח לצביר הרקולס ניתן להבחין באמצעות טלסקופ חובבים בגלקסיה NGC 6207 שבהירותה היא מדרגה 12.1. במחצית הדרך בין הצביר והגלקסיה ניתן להבחין באמצעות טלסקופ מקצועי בגלקסיה נוספת -IC 4617, שבהירותה היא מדרגה 15.

מאפייני הצביר

עוצמת ההארה הכוללת של הצביר היא פי 245,000 מעוצמת ההארה של השמש והספקטרום הכולל של אור הצביר מתאים לסוג ספקטרלי F6.

הודעת ארסיבו

ב-16 בנובמבר 1974 נשלחה הודעת רדיו לעבר הצביר ממצפה ארסיבו בפוארטו ריקו . ההודעה נוסחה על ידי דוקטור פרנק דרייק, כותב נוסחת דרייק,יחד עם קרל סייגן ומספר מומחים נוספים. ההודעה הכילה שבעה תת-מסרים הקשורים לאנושות ולכדור הארץ :

  1. המספרים הטבעיים 1 עד 10.
  2. מספר אטומי של האטומים המרכיבים את ה-DNA.
  3. הנוסחה לסוכרים ולבסיסים של הנוקלאוטיד.
  4. מספר הנוקלאוטידים ב-DNA, והצגה גרפית של מבנה ה-DNA.
  5. תצוגה גרפית של דמות האדם, גובה האדם הממוצע וגודל האוכלוסייה האנושית בכדור הארץ.
  6. תצוגה גרפית של מערכת השמש.
  7. תצוגה גרפית של מצפה ארסיבו.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

  • M13 בקטלוג מסיה באתר SEDS.
  • M13 באתר SIMBAD.

הערות שוליים

  1. P. J. T Leonard, H. B. Richer & G. G. Fahlman: The Mass and stellar content of the Globular Cluster M13, The Astronomical Journal, December 1992, p. 2104
  2. Collins Gem Guide: The Night Sky, p 122


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0