M41

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
M41
Messier 041 2MASS.jpg
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים כלב גדול
שמות נוספים NGC 2287
תאריך גילוי סביב 1654
סוג צביר פתוח
בהירות 4.5+
סיווג מורפולוגי I,3,r
עלייה ישרה 06ʰ 46.0ᵐ‏
נטייה ‏‏46′ ‏20°‏-
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 4.74-
מרחק 2,300 שנות אור
705.18 פארסק
קוטר 25 שנות אור
מספר כוכבים 100
הסחה לאדום 34 ק"מ/שנייה

M41 (מ-Messier 41, או NGC 2287) הוא צביר פתוח בקבוצת הכוכבים כלב גדול הנמצא במרחק של כ-2,300 שנות אור ממערכת השמש ומכיל כ-100 כוכבים.

היסטוריה

הצביר התגלה על ידי ג'ובאני בטיסטה אודיירנה שכלל אותו בקטלוג ערפיליות שפורסם בשנת 1654. ב-16 בפברואר 1702 הוא התגלה בשנית על ידי ג'ון פלמסטיד, שציין שמדובר בצביר כוכבים ושוב על ידי גיום לה ז'נטיל ב-1749. הצביר נצפה על ידי שארל מסיה ב-16 בינואר 1764 והוכנס לקטלוג מסיה בו הוא מתואר כצביר של כוכבים קטנים ללא ערפילית. אריסטו ציין בשנת 325 לפני הספירה את קיומו של עצם דמוי שביט מדרום לסיריוס וייתכן שהוא למעשה הבחין בצביר, שניתן לראיה ללא ציוד עזר.

לצביר דרגת בהירות 4.5 כך שניתן לראותו ללא ציוד עזר כאשר תנאי התצפית הם טובים במיוחד. באמצעות משקפת ניתן להבחין בכוכבי הצביר הבהירים ביותר, שלהם דרגת בהירות 6.9. מיקומו של הצביר הוא מעט יותר מ-4 מעלות מדרום לסיריוס וכ-20 דקות קשת (שליש מעלה) מצפון-מערב לכוכב 12 בכלב גדול.

מאפייני הצביר

קוטרו של M41 הוא כ-25 שנות אור ומרחקו ממערכת השמש הוא כ-2,300 שנות אור כך שגודלו הזוויתי הוא כ-38 דקות קשת – יותר מקוטרו של הירח המלא. הצביר מכיל כ-100 כוכבים מסוגים שונים, ביניהם ענקים אדומים וכתומים וכוכבי הסדרה הראשית מסוג ספקטרלי A, הצביר מתרחק ממערכת השמש במהירות של כ-34 קילומטר בשנייה.

במרחק זוויתי של כ-4.3 מעלות מדרום מזרח ל-M41 נמצא צביר פתוח נוסף שנקרא Collinder 121. צביר זה עמום בהרבה, אך נמצא באותו המרחק ממערכת השמש כמו M41, כך שהמרחק בין הצבירים הוא כ-180 שנות אור בלבד וייתכן שנוצרו ביחד מאותה ערפילית.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0