צבי שראל
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
צבי שראל (1927 – מאי 2016) היה איש חינוך ישראלי.
ביוגרפיה
ד"ר (ח"י) צבי שראל (לבית פישמן) – נולד בשנת 1927 בהונגריה. ניצול שואה, עלה לישראל בשנת 1949, היה נשוי, אב לשלושה ילדים, סב לשמונה נכדים ונינה. נפטר במאי[1] 2016 בגיל 89.
איש חינוך ותיק, עסק במחקר ובהוראה, בפיתוח תוכניות לימוד במוסדות ממלכתיים וציבוריים, בהכשרת מורים ובהשתלמותם. מחקריו התמקדו בחקר השיח והסוציולינוויסטיקה, בלשנות הטקטס ואוריינות ובתחומי מחקר של חקר הלשון והחינוך הלשוני, על מנת לענות בין השאר על הצורך למרכז מידע למורים המלמדים לשון ב"מוקד טקסטואלי".
מחקריו התפרסמו בכתבי עת שונים: "פרקים", "מעלות", "בלשנות עברית חפ"שית", "לשון ועברית", "בארי".
היה המייסד של כתב העת "חלקת לשון" ומעורכיו. הקים את מאגר מילו"א (משאבי לשון ואוריינות)(הקישור אינו פעיל) – במכללת ליפשיץ, הנקרא על שמו, ייסד את הלקסיקון המקראי (בהכנה).
1958 - האוניברסיטה העברית בירושלים - תואר ה BA במדעי הרוח + תעודת הוראה תיכונית
1974 – אוניברסיטת תל אביב – תואר MA בהצטיינות – מדעי החינוך (המגמה למינהל ופיקוח)
1985- האוניברסיטה העברית בירושלים – תואר דוקטור במדעי הרוח – "מבנים של שיח בספרי לימוד עבריים במדעי הרוח והקשירות התקשורתית של פרחי הוראה"
לקריאה נוספת
ספרים וחוברות
תשס"א: לשון בסביבותיה, שפה בהקשריה (קובץ מאמרים בחקר השיח, בסוציולינגוויסטיקה ובחינוך הלשוני), תל אביב: מכון מופ"ת (234 עמודים).
תשנ"א: מבוא לניתוח השיח (פרקים בבלשנות הטקסט), הוצאת "אור-עם", רמת-גן (221 עמודים).
תש"ן: במבט נוסף - פרקי הבנה והבעה (לפי תוכנית הבחינה החדשה ב"יסודות ההבנה וההבעה", לתלמידי חטיבת הביניים ולתלמידי החטיבה העליונה), הוצאת "אור-עם", רמת-גן (87 עמודים).
תשמ"ו: גישות ודרכים בניתוח חמרי למידה (מקראה, בתוספת מבוא, רשימת מונחים וביבליוגרפיה לעיון נוסף), סדרת קונטרסים לחינוך ולהוראה, המכללה לחינוך ע"ש שיין, פתח תקווה (26 עמודים).
תשמ"ה: עיבוד דידקטי של טקסטים (תדריך ללמידה עצמית בקורס קצינות הוראה).הוצאת קצין חינוך ראשי / ענף השכלה, צה"ל, 1985 (23 עמודים).
תשמ"ד: מבנים של שיח בספרי לימוד עבריים במדעי הרוח והכשירות התקשורתית של מדעי הרוח.
עבודת דוקטור. הוגשה לסנאט של האוניברסיטה העברית בירושלים.
מאמרים בכתבי עת ובקבצים
תשס"ו-תשס"ז: על המבט הכפול של מחבר היפרטקסט – ככותב וכקורא. חלקת לשון 38-37 (ספר יצחק שלזינגר), עמ' 111-95.
תשס"ו: ציוני דרך בתולדות חקר השיח - מאבקים, הישגים ואתגרים. סקריפט 10, עמ' 132-91.
תשס"ד: סיפור שמשון וזיקותיו הבין-טקסטואליות - עיון בתורתו הדיאלוגית של מיכאל בחטין. בתוך: ל' חרל"פ (עורכת), מים מדליו (שנתון המכללה הדתית לחינוך ע"ש רא"ם ליפשיץ), מס' 15, ירושלים, עמ' 254-233 (גרסה דיגיטלית – באתר סקריפט: http//www.scriptil.org. במדור "עץ הדעת", סרגל א"ב, באות ש).
תשס"ג: האוריינות החדשה והשתמעויותיה. "קיוונים" - כתב עת דיגיטלי להכשרת מורים בסביבות למידה מתוקשבות (באתר של מכון מופ"ת: https://web.archive.org/web/20090505070808/http://kivunim.macam.ac.il/).
תשס"ג: אוריינות היפרטקסטואלית – מקסם שווא או אפשרות מעשית? בתוך: י' שלזינגר' ומ' מוצ'ניק (עורכים), למ"ד לאיל"ש (קובץ מחקרים במלאת שלושים שנה לאגודה הישראלית לבלשנות שימושית). ירושלים: הוצאת צבעונים, עמ' 372-357 (גרסה דיגיטלית – באתר סקריפט: http://www.scriptil.org, במדור "עץ הדעת", סרגל א"ב, באות ש).
תש"ס-תשס"א: התיהלוך במגילת רות כאספקלריה לתיהלוך בסיפור המקראי (היבטים עיוניים ודידקטיים).חלקת לשון 32-29 (ספר מאיה פרוכטמן), עמ' 383-362.*
תש"ס: על היבט אחד של לכידות ב"השיבה מהודו" לא"ב יהושע. בתוך: ע' אולשטיין, ש' בלום-קולקה וא' רודריג-שורצולד (עורכים), ספר היובל לפרופ' רפאל ניר. ירושלים: כרמל, עמ' 178-174. תשנ"ט: הדחיסות המילונית בשיח הדבור ובשיח הכתוב (על מחקר חלוץ בתכונית מבחינה אחת). בתוך: ש/ שרביט (עורך), מחקרים בלשון העברית העתיקה והחדשה (ספר היובל לפרופ' מ"צ קדרי). רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 411-401 .*
תשנ"ט: מודלים של מרכזי כתיבה אקדמית מתוקשבים. מחשבים בחינוך 48, עמ' 17-14.
תשנ"ט: על כמה ממאפייני הלשון של התכתובת בדואר האלקטרוני. מעוף ומעשה (שנתון מכללת אחוה) 5, עמ' 170-155. תשנ"ט: בחנים לשוניים בשני ז'אנרים ושלושה משלבים - על פי "השיבה מהודו" לא"ב יהושע. בלשנות עברית 44, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 86-75.*
תשנ"ח: האם קיימת שונות לשונית-משלבית בין הסיפר ובין הדיאלוג בסיפור המקראי? (השתמעויות דידקטיות). דפים 26, תל אביב: מכון מופ"ת, מחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי הוראה, עמ' 157-138.
תשנ"ח: לקראת מודל חדש למיון רמות של פורמליות בשיח. חלקת לשון, כתב-עת למחקרים בבלשנות השימושית, בטיפוח החינוך הלשוני ובאוריינות, מס' 25, עמ' 55-34.*
תשנ"ז: שיח ההיצג ושיח הטיעון בטיפוח האוריינות האקדמית. דפים 25, תל אביב: מכון מופ"ת, מחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי הוראה, עמ' 83-66.*
תשנ"ו: בין הקורא לבין הטקסט: התיהלוך והדגמתו בטקסט מקראי. בתוך: א' רודריג-שורצולד וי' שלזינגר (עורכים), ספר הדסה קנטור. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן באמצעות חן הפקות, עמ' 237-228.*
תשנ"ג: המשלב וטיפוחו בחינוך הלשוני. חלקת לשון 10, עמ' 63-45.*
תשנ"ב: תרומת המחשב לחינוך הלשוני בתהליך הכשרת המורים, דפים 15, ירושלים: משרד החינוך והתרבות, מכון מופ"ת - מחקר ופיתוח בהכשרת עובדי הוראה, עמ' 28-18.
תשנ"ב: זיהוי מאפייניהם של טקסטים בסיוע תוכנית 'פרולוג'. מחשבים וחינוך 20, עמ' 10-3 .
תשנ"א: הקישוריות: ב. הקשרים. לשון ועברית (כ"ע לענייני לשון, שפות והלשון העברית) 6 (תמוז) (מדור: מושגים במדעי הלשון), ע' 49-48.*
תש"ן-תשנ"א: היבטים תקשורתיים בהוראת ההבעה: המכתב השימושי. חלקת לשון 2 (קיץ), עמ' 43-37; חלקת לשון 3 (סתיו), עמ' 31-25.*
תש"ן: קריאה לצורך כתיבה וכתיבה לצורך קריאה (על דרכים חדשות בטיפוח הקריאה והכתיבה). חלקת לשון (כתב עת לטיפוח החינוך הלשוני) 1, מכללות בית ברל ולוינסקי, עמ' 16-8.*
תש"ן: הקישוריות: א. האזכורים. לשון ועברית 4 (תמוז) (מדור: מושגים במדעי הלשון), עמ' 51-50.*
תש"ן: שיח (חקר השיח; ניתוח השיח). לשון ועברית 1 (טבת), (מדור: מושגים בבלשנות מודרנית), ע' 55-54. *
תש"ן: הכשירות התקשורתית וההבחנה בין רמות לשון. בקורת ופרשנות 26, רמת גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 123-103. *
תשמ"ט: תפישת הסלנג כאינדיקציה להתפתחות הכשירות התקשורתית. בארי (שנתון מכללת בית ברל), מס' 1, עמ' 142-125. *
תשמ"ח: עובדות ודעות - וההבחנה ביניהן. בלשנות עברית חפ"שית 26, אוניברסיטת בר-אילן, רמת-גן, עמ' 94-79.
תשמ"ז: מבחני שחזור וסיכום וחשיפת מבנה המאקרו של טקסטים (על כלי דידקטי חשוב בידי המורה). סוגיות בחינוך 2, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים, עמ' 118-134.*
תשמ"ד: על תרומתו של צה"ל להפצת הלשון העברית ותרבותה. עם וספר, ביטאון ברית עברית עולמית, חוברת ג', אביב, עמ' 78-73.
תש"ם: אורך המשפט כמדד סגנוני - על פי ספר יונה ומגילת רות, פרקים (שנתון סמינר שיין) ב', ירושלים - פתח-תקוה, עמ' 85-54. *
תשל"ח: הבנת הנקרא והוראתה בבית המדרש ובבית הספר. פרקים, קובץ מאמרים בנושאי חינוך, הוראה והכשרת מורים (בעריכת ח' שוהם), ירושלים- פתח תקווה: ביהמ"ד למורים ולגננות ע"ש א' שיין, עמ' 59-36.
תשל"ג: תוכנית הלימודים בתנ"ך לחטיבת הביניים - האם התחשבו עורכיה בצורכיהם של טעוני הטיפוח? מהלכים, עיונים בבעיות הוראה והכשרת מורים (בעריכת ש' סקולסקי), תל אביב: הסמינר ע"ש לוינסקי, עמ' 135-127.
תשל"ב: למידה בדרך הגילוי או הוראה בדרך פורמלית-מילולית (בעקבות פולמוס ישן-חדש). מעלות (ביטאון ארגון המורים העל-יסודיים), ג/3, עמ' 19-15.
תשי"ח: שמות המיסים - מוצאם ומשמעותם לפי המקורות העבריים. שרות (דברי עובדים בשרותי המיסים) 7, ירושלים: משרד האוצר, עמ' 4-3. 2.3. פרסומים משותפים עם מחברים אחרים
תשנ"ט (עם פרופ' לובה חרל"פ): לחקר השיח והרטוריקה במאמר ההלכתי בן-זמננו. החוג הישראלי של חברי החברה האירופית לבלשנות, דברי המפגש השנתי ה-15. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, עמ' 16-5.
תשנ"ו (עם פרופ' יצחק שלזינגר ופרופ' דורית רביד): טיפוח ההבחנה המשלבית בחינוך הלשוני בהכשרת המורים (מודול ללמידה במוסדות להכשרת מורים). משרד החינוך התרבות והספורט, גף להכשרת עובדי הוראה, מכון מופ"ת - מחקר ופיתוח תוכניות, ירושלים (55 עמודים).
תש"ן (עם אילנה מנשה, דורית רביד ויצחק שלזינגר): דקדוק תלוי-הקשר - מן הטקסט אל הלשון (יחידה ניסויית לטיפוח החינוך הלשוני מתוך גישה אינטגרטיווית). משרד החינוך והתרבות, גף להכשרת עובדי הוראה, מכון מופ"ת - מחקר ופיתוח תוכניות, ירושלים (25 עמודים).
תשמ"ז (עם אילנה מנשה, דורית רביד ויצחק שלזינגר): הנורמטיביות והמציאות הלשונית: התנהגות הקמץ כדגם מייצג (מודול ללמידה במוסדות להכשרת מורים). משרד החינוך והתרבות, המחלקה להכשרת עובדי הוראה, המכון לתכנון לימודים, ירושלים (23 עמודים).
תשמ"ו (עם דורית רביד ויצחק שלזינגר): צירופי הסמיכות - רבדים ומשלבים (מודול ללמידה במוסדות להכשרת מורים). משרד החינוך והתרבות, המחלקה להכשרת עובדי הוראה, המכון לתכנון לימודים, ירושלים (35 עמודים).
הרצאות בכינוסים מדעיים (בסדר כרונולוגי יורד)
תשס"ו (עם לובה חרל"פ): שפה ושמה 'אקדמית': מאפיינים לשוניים ורטוריים של השפה האקדמית הכתובה. כינוס קיץ של האגודה לחקר שפה וחברה, האוניברסיטה הפתוחה, יוני 2006.
תשס"ו: האוריינות הדיגיטלית וההיפרטקסט: מבט של כותב וקורא. הכינוס הבין-לאומי הווירטואלי השני להכשרת מורים: "אל מול אתגרי החינוך וההוראה" (מכון מופ"ת - באמצעות מערכת אינטרוויז), פברואר 2006.
תשס"ה: האוריינות החדשה וההיפרטקסט: מבט של קורא וכותב. קדם-קונגרס בין-לאומי לחקר הלשון העברית ודרכי הוראתה. האוניברסיטה העברית בירושלים, יולי 2005 .
תשס"ד: 'הלכלוכית שהפכה לנסיכה' - ציוני דרך בתולדות חקר השיח (הרצאת מליאה). הכינוס התשעה-עשר של סקריפט – האגודה הישראלית לאוריינות, זכרון יעקב, יולי 2004.
תשס"ג: האוריינות החדשה והשתמעויותיה הדידקטיות (סדנה). כינוס סקריפט קיץ, זכרון-יעקב, יולי 2003.
תשס"ב: אוריינות היפרטקסטואלית – מקסם שווא או אפשרות מעשית? כינוס סקריפט השבעה עשר, אוניברסיטת בר-אילן, יולי 2002.
תשס"ב: תיהלוך טקסטים בעידן ההיפרטקסט – השתמעויות להכשרת המורים. כנס מורים גולשים באינטרנט, 4, מכון מופ"ת, תל אביב, יוני 2002.
תשנ"ט: לכידות בין-טקסטואלית: 'השיבה מהודו' לא"ב יהושע (סדנה). הכינוס הארבעה-עשר של סקריפט, מעלה החמישה, יולי 1999.
תשנ"ח: האם קיימת שונות משלבית בין הסיפר ובין הדיאלוג בסיפור המקראי? הוועידה השנתית ה-24 של איל"ש, תשרי.
תשנ"ח: הרטוריקה של השכנוע - על פי 'דרשת' בחירות של ר' אורי זוהר. העברית שפה חיה (כנס אורנים 3), חנוכה.
תשנ"ח: על כמה ממאפייני הלשון של התכתובת בדואר האלקטרוני. הכנס הבין-לאומי לסוציולינגוויסטיקה, אוניברסיטת חיפה, מארס 1998.
תשנ"ז: בחנים לשוניים בשני ז'אנרים ובשלוש רמות לשון - על פי "השיבה מהודו" לא"ב יהושע. הוועידה השנתית ה 23- של איל"ש, הטכניון, חיפה, תשרי.
תשנ"ז: התיהלוך במגילת רות. האוריינות בכתבי הקודש - כינוס מכללת תלפיות לקראת חג השבועות, סיון.
תשנ"ו: בין לשון דבורה ללשון כתובה: לקראת מודל חדש במיון רמות של פורמליות בשיח. הכינוס האחד-עשר של סקריפט - הוועדה המיוחדת למחקר על תיהלוך טקסטים, מעלה החמישה, יולי 1996.
תשנ"ו: הדחיסות הלקסיקאלית כמדד של הלשון הפורמלית. הוועידה השנתית ה-22 של איל"ש, מכללת לוינסקי, תשרי.
תשנ"ה: בעיות של תיהלוך בטקסט מקראי. הכנס העשירי של סקריפט - הוועדה המיוחדת למחקר על תיהלוך טקסטים, מעלה החמישה, סיון.
תשנ"ג: עירוב משלבי בעיתונות היומית העכשווית. הוועידה השנתית התשע-עשרה של איל"ש, האוניברסיטה העברית ירושלים, תשרי.
תשנ"ב: זיהוי מאפיינים של טקסטים בסיוע מחשב בתהליך הכשרת המורים. הוועידה הי"ח של איל"ש, אוניברסיטת בן-גוריון, תשרי.
תשנ"ב: הבחנות משלביות ומקומן בחינוך הלשוני, הכינוס השנתי של 'חלקת לשון', מכללת לוינסקי, ניסן.
תשמ"ח: הכשירות התקשורתית וההבחנה בין רמות לשון. הוועידה הי"ד של איל"ש, אוניברסיטת בר-אילן, ספטמבר 1987.
תשמ"ח: תפיסת הסלנג כאינדיקאציה להתפתחות הכשירות התקשורתית. הכנס המדעי השמיני של איל"ה - האגודה הישראלית לחקר החינוך, אוניברסיטת תל- אביב, אפריל 1988.
תשמ"ז: יכולת ההבחנה בין עובדות ודעות כמרכיב בחינוך לדמוקרטיה. הוועידה הי"ג של איל"ש, אוניברסיטת חיפה, תשרי.
תשמ"ו: התפתחות הכשירות התקשורתית בתפישת מבנה המאקרו של טקסטים לימודיים - פרחי הוראה בהשוואה לילדים. הוועידה הי"ב של איל"ש, אוניברסיטת תל אביב. תשרי.
ייעוץ מדעי (לספרים ולתכנון לימודים)
תשס"א: מירי הורביץ, לשון, קורא, טקסט, יחידה 5. בתוך: קריאה –תאוריה ומעשה (לומדים ומלמדים אוריינות). האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב.
תשנ"ב: ש' וגה, אשכולות - לקסיקון למונחים בהבנה ובהבעה. משרד החינוך והתרבות, האגף לתוכניות לימודים, ירושלים.
תש"ן: חבר הוועדה לתכנון תוכנית לימודים חדשה בידיעת הלשון, בהבנה ובהבעה לכיתות ז-יב ("לקראת שנת אלפיים") - מט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית (קרן רוטשילד), תל אביב.
תשמ"ט: ש' וגה ואחרים, לשון, הבעה, הבנה (עיונים ודרכי הוראה - לנתיב הטכנולוגי העל-יסודי). האגף לתוכניות לימודים, משרד החינוך והתרבות, ירושלים.
ביקורת ספרים בכתבי עת
תשס"ג: מאמר ביקורת על: ניבון אריאל לפרופ' מ' פרוכטמן, א' בן-נתן ונ' שני. בלשנות עברית 52, עמ' 106-105.
תשס"ב: מאמר ביקורת על: לשונות העיתון לפרופ' יצחק שלזינגר. בלשנות עברית 51-50, עמ' 170-167. 2.7. עריכת כתבי עת
תש"ן-תשנ"ה: חלקת לשון – כתב עת לבלשנות עיונית ושימושית (עורך-מייסד), גיליונות 20-1, מכללות בית ברל ולוינסקי.
תשנ"ז-תשנ"ח: מה, מי ואיך ברשת – הכשרת מורים בסביבה מתוקשבת (עורך-מייסד). גיליונות 2-1, מכון מופ"ת, תל אביב
קישורים חיצוניים
- 3. http://www.jokopost.com/thoughts/10764/(הקישור אינו פעיל)
- "ש%20%20דוד%20ילין http://www.dyellin.ac.il/about/publications/chelkatlashon
הערות שוליים
