צוואת הריב"ש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
צוואת הריב"ש
שער מהדורת ורשה תרע"ג
שער מהדורת ורשה תרע"ג

צוואת הָרִיבָ"ש (ראשי תיבות: רבי ישראל בעל שם-טוב) הוא חיבור המכיל ליקוט מפי אבי החסידות, רבי ישראל בעל שם טוב (הבעש"ט). החיבור ראה אור בשנת ה'תקנ"ג (1794).[1]

הספר אינו צוואה - כפי המשתמע משם הספר, ולא נכתב על ידי הבעל שם טוב[2], אלא הוא ליקוט שנערך על ידי רבי ישעיה מדינוביץ. יש הטוענים שבפועל רוב הספר הוא מתורת המגיד ממעזריטש[3].

וכך נכתב בשער הספר:

צוואות והנהגות ישרות אשר נשמע מפי הקדוש איש האלקי'[ם] בוצינא קדישא [=המאור הקדוש, כלומר הצדיק] מוהר"ר [=מורנו הרב רבי] ישראל בעש"ט זצל"ה [=זכר צדיק לחיי העולם]. ונתוספו עליהם הנהגות ישרות, מאיש אלקים נ"ק מוהר"ר דוב בער מ"מ דק"ק מעזריטש [=מגיד מישרים דקהילת קודש מזריטש, כלומר המגיד ממזריטש]. אשר נמצאו באמתחת חסידא ופרישא [=החסיד והפרוש] איש אלקים מוהר"ר ישעי'[ה] אב"ד ור"מ [=אב בית דין וראש מתיבתא] דק"ק יאנוב

שער הספר, דפוס ווארשא, ה'תרע"ג

רבי שניאור זלמן מלאדי כתב באגרתו[2] כי הם "לקוטי אמרותיו הטהורות שלקטו לקוט בתר לקוטי ולא ידעו לכוין הלשון על מתכונתו, אך המכוון הוא אמת לאמיתו".

הספר הודפס לראשונה בשנת תקנ"ד.

בשנת תשל"ה, הוהדר הספר על ידי הוצאת ספרים קה"ת עם הוספות, והוהדר שוב בשנים תשמ"ב, תשנ"א, תשס"ג.

קישורים חיצונים

  • ויקיטקסט צוואת הריב"ש, באתר ויקיטקסט
  • מחקר:

    הערות שוליים

    1. ^ אמנם לפניה היו שתי מהדורת נוספות, ללא מקום וזמן הדפסה.
    2. ^ 2.0 2.1 רבי שניאור זלמן מלאדי, אגרת הקודש סימן כ"ה.
    3. ^ מחקר המובא בהקדמת הספר "דברות המגיד"