רבי ישעיה מדינוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי ישעיה הלוי מדינוביץ
פטירה כ"ה באייר ה'תקנ"ד
רבותיו רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב, הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש

רבי ישעיה הלוי מדינוביץ (? - כ"ה באייר ה'תקנ"ד) היה מצדיקי תנועת החסידות בדור הראשון והשני ומתלמידי המגיד ממזריטש, ועסק בליקוט תורתו.

ביוגרפיה

נולד בברדיטשוב, הוריו נפטרו בילדותו והוא אומץ על ידי שכניו, וכשגדל עבד בחנות יין. ככל הנראה רבו הראשון היה רבי ליבר הגדול מברדיצ'ב[1], והוא היה מתלמידיו המובהקים, ואף רשם את דברי תורתו[2].

ממכתביו שנמצאו בגניזה החרסונית עולה כי במקביל[3] היה גם מתלמידי הבעל שם טוב, וכך גם עולה ממכתבו הנדפס בספר "גנזי נסתרות"[4]. בתקופה זו נמנה בין תלמידי הבעל שם טוב שחתמו על החרמות נגד מתנגדי החסידות[5]. בתקופה זו מונה לרב ביאנוב[6], ובמכתבים אלו הוא מופיע כישעיה מיאנוב. אמנם יש שפקפקו בעובדת היותו תלמיד הבעל שם טוב, בין השאר בשל חוסר אמינותה של הגניזה החרסונית[7].

בהמשך היה תלמידו של המגיד ממזריטש ורשם את דברי תורתו, ומכתביו נדפסו ספרי המגיד "אור תורה" ו"מגיד דבריו ליעקב". היה מיודד עם גדולי תלמידי המגיד ובמיוחד עם רבי פנחס מקוריץ, עמו התכתב, ואף התבטא עליו "איש אלוקים קדוש הוא, כל פעל ה' למענו"[8].

לפי מסורת אחת - ניהל רבי ישעיה חצר חסידית לאחר פטירת המגיד ממזריטש, אך לפי מסורת אחרת - נהג לבקר אצל שאר צדיקי החסידות[9]

על כח תפילתו מסופר כי היה נענה בתפילותיו[10], ורבי אברהם יעקב מסדיגורה סיפר כי לאחר ששמע פעם קול ערב של חזן, ביקש "רבונו של עולם, אם תן לי קול ערב כזה, אעבדך בזה" ובדרך נס התחלף קולו[11]. כך היה ידוע כבעל זמר ולמד מרבי יחיאל מיכל מזלוטשוב לחבר ניגונים, וכונה "האדמו"ר המנגן"[12].

לאחר תקופה בה כיהן כרבה של יאנוב, מונה למגיד מישרים בדינוביץ. ובשנותיו האחרונות עבר לסמילה.

רבי ישעיה היה מתעסק בביטול גזירות ומגיפות על ידי עריכת סדר פדיון נפש[13] המיוחסת לרבו רבי ליבר הגדול מברדיטשוב[14]. בסידורו היה מונח באורח קבע אגרת אותה קיבל מרבי מנחם מענדל מויטבסק, רבי אברהם מקאליסק מארץ ישראל, בו הם מבקשים ממנו לפעול בנושא קופת מעות ארץ הקודש[15][16].

לפי הגרסה המקובלת הוא נפטר בכ"ה באייר ה'תקנ"ד בעיר סמילה[17], ע"פ גרסה נוספת נפטר בשנת ה'תק"ס[דרוש מקור]. בספר שבחי הר"ן מסופר שרבי נחמן מברסלב, בשהותו בבית חותנו בהוסיאטין, היה נוהג לילך אל סמילא הסמוכה, ולהתפלל על קברו של רבי ישעיה ולבקש באמצעותו את הנצרך לו מהבעל שם טוב[18].

כתביו

ר' ישעיה היה כותב ומעתיק כתבים רבים העוסקים בקבלה.

מכתביו הודפסו הספרים "צוואת הריב"ש"[19], "אור תורה"[20] ו"מגיד דבריו ליעקב"[21]. ע"פ המסופר הוא רצה להדפיס את כתביו של רבו רבי ליבער הגדול מברדיטשוב, אולם הוא חשש לגלות את סודות הקבלה. בהוראתו העתיק תלמידו רבי יהושע מדינוביץ את הספר "הצורף" של רבי העשיל צורף. כתב היד היה מונח בבית הבעל שם טוב, ועבר ממנו לידי בנו רבי צבי בן הבעל שם טוב, וממנו לבנו רבי אהרן מטיטיוב, והוא אשר נתנו לרבי ישעיה להעתיקו[22]. העתק נוסף מהספר נשלח לרבי מנחם נחום מצ'רנוביל[17].

משפחתו

לקריאה נוספת

  • שלום חיים פרוש, אור יקרות, חלק רביעי, עמודים ריג - רכג
  • מרדכי גרליץ, אמוני עם סגולה, חלק ראשון, עמודים קמא - קנ
  • מ.ש. גשורי, הניגון והריקוד בחסידות, תל אביב תשט"ו, חלק ראשון, עמודים 271 - 279

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. חיים ליברזון, ארץ החיים, מערכת ר' ליבער, אות צז עמוד 39
  2. חיים ליברזון, ארץ החיים, מערכת ר' ליבער, אות קד עמוד 44
  3. במקביל, משום שרבי ליבר מברדיטשוב נפטר כעשור לאחר פטירת הבעל שם טוב, ולא ניתן להקדים תקופת יאנוב לברדיטשוב, מאחר ובחתונת רבי שלום שכנא מפראהבישט נסע אליו ליאנוב, ראו: י. ישר, היכל הבעש"ט, גיליון י', עמ' קל.
  4. חיים אלעזר הכהן ביחובסקי, גנזי נסתרות, ירושלים תרפ"ד, חלק "אור ישראל", מכתב טז עמוד ו'
  5. חיים אלעזר הכהן ביחובסקי, גנזי נסתרות, ירושלים תרפ"ד, חלק "אור ישראל", מכתב מ"ח, עמוד יד
  6. וכך מופיע בשער הספר "צוואת הריב"ש".
  7. ראו: י. ישר, היכל הבעש"ט, גיליון י', עמ' קכד, הערה 9
  8. קובץ "בית אהרן וישראל", גיליון ס"ו, עמ' קמז
  9. אמרי פנחס, נספחים עמוד תס.
  10. שלום חיים פרוש, 'אור יקרות, חלק רביעי עמוד ריז.
  11. זכות ישראל מערכה ט', דף ל"ו; בנין שלמה, ששמע מפיו בשבת חזון תרל"ה.
  12. מ.ש. גשורי, הניגון והריקוד בחסידות, תל אביב תשט"ו, חלק ראשון, עמ' 274 - 278
  13. תהלים "דגלי הודיה והמצוה", דף ל"ב
  14. י. ישר, היכל הבעש"ט, גיליון י', עמ' קכו
  15. האגרת
  16. אהרן סורסקי, יסוד המעלה, חלק א' עמוד לח.
  17. 17.0 17.1 י. ישר, היכל הבעש"ט, גיליון י', עמ' קלט
  18. שבחי הר"ן, אות כ'.
  19. שהודפס בחייו בשנת ה'תקנ"ג
  20. הודפס בשנת ה'תקמ"א
  21. הודפס בשנת ה'תקס"ד
  22. קובץ בית אהרן וישראל - גיליון ס"ה, עמ' קמ"ה - ק"נ
  23. י. ישר, היכל הבעש"ט, גיליון י', עמ' קמב