צוואת קהת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צוואת קהת הוא טקסט שנמצא בין מגילות ים המלח. כתב יד תוארך פליאוגרפית ל-10 - 125 לפנה"ס. הצוואה נכתבה על מיטת הדווי[דרושה הבהרה] של קהת, כפרידה בהמשך לדברי לוי.
קהת היה בנו השני של לוי, וחי עד גיל 133. הוא היה אבי בני קהת שמונו לשאת את ארון הברית במהלך מסעם של בני ישראל במדבר. צוואת קהת מופנה לבנו עמרם בנוגע לקדושת הטקסטים וההלכות שהועברו מאבות קודמים עד לנח. על הירושה של הספרים והחוקים שניתנו מאלוקים, שהועברו מדור לדור מנח לשם, אברהם ליצחק, יצחק ליעקב, יעקב ללוי ואחר כך לקהת.
ההשפעה העיקרית של צוואת קהת היא שזהו תיעוד טקסטואלי נוסף שחושף מידע על הכוהנים, במיוחד לוי, קהת ועמרם. התורות המודגשות ביותר בצוואה זו היא החשיבות של שימור כתבים אלו באמצעות הכהונה, וכן הימנעות מהתערבות עם גורמים חיצוניים.[1]
קישורים חיצוניים
- צילומי מגילת צוואת קהת באתר מגילות ים המלח של רשות העתיקות
הערות שוליים
- ^ Ken M. Penner, Testament of Qahat, T&T Clark Encyclopedia of Second Temple Judaism, 2019-01-01
