עמרם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עַמְרָם, היה בן קהת בן לוי בן יעקב, אביהם של משה רבנו, אהרן ומרים הנביאה.

קורות חייו

עמרם נולד בזמן גלות בני ישראל במצרים. נשא את דודתו יוכבד בת לוי לאשה. "וַיִּקַּח עַמְרָם אֶת-יוֹכֶבֶד דּוֹדָתוֹ, לוֹ לְאִשָּׁה, וַתֵּלֶד לוֹ, אֶת-אַהֲרן וְאֶת-משֶׁה; וּשְׁנֵי חַיֵּי עַמְרָם, שֶׁבַע וּשְׁלוֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה."[1]

בפרשת במדבר מסופר על אחי עמרם: יצהר, חברון ועוזיאל, וכמו כן, מוזכר שם משפחתו: עַמְרָמִי[2].

דמותו של עמרם

על-פי התלמוד, עמרם פרסם ברבים את חוק הנישואין והגירושין בקרב בני ישראל אשר במצרים[דרוש מקור].

עמרם נחשב בין ארבעת האישים בתנ"ך אשר לא ביצעו חטא מימיהם (השלושה האחרים הם: בנימין, כלאב (בן דוד) וישי)[3].

על עמרם נאמר כי היה גדול הדור. חז"ל מנמקים השקפה זו בעמידתו כנגד גזירת פרעה, אשר ציווה להשליך ליאור כל בן הילוד (שמות, א', כ"ב), בהתקבל גזירת פרעה, עמד עמרם וגירש[4] את יוכבד ממנו, מיד עמדו כל ישראל וגירשו את נשותיהן, אולם מרים בתו לא עמדה כנגד וטענה בפני אביה, כי אמנם קשה ואכזרית היא גזירת פרעה הרשע, אך גזירת עמרם קשה ממנה. פרעה הרי גזר אלא על הזכרים בלבד ואילו עמרם גוזר דין גם על הזכרים וגם על הנקבות, בשמוע את דברי בתו עמד הוא והחזיר את אשתו, עמדו כל ישראל והחזירו נשותיהן. עמרם הושיבה ליוכבד באפריון כשהחזירה, ומרים ואהרן מרקדין לפניהם, ומלאכי השרת אומרים: אם הבנים שמחה[5].

עוד נאמר כי, אלוקים זיווג את יוכבד לעמרם, כדי שיעמוד מהם גואל ויגאל ישראל "טובים השנים" - זה עמרם ויוכבד, "דברי חכמים בנחת נשמעים" - זה עמרם ובית דינו (במדבר רבה פ"ג, פסוק 6).

בעיני חז"ל עמרם היה חשוב מאד ועל-כן, דרשו עליו הפסוק: "אדם אחד מאלף מצאתי" (קהלת, ז', כ"ח), זה עמרם, "חדשים גם ישנים דודי צפנתי לך" (שיר השירים, ז', י"ד), "ישנים" - עמרם בן קהת (ויקרא רבה פ"ב, פסוק 11).

במגילות ים המלח נמצא ספר הנקרא צוואת עמרם בן קהת, המציין את יום הולדתו כראשון לחודש השביעי[6].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך "עמרם", באתר ויקישיבה

הערות שוליים

  1. ^ ספר שמות, פרק ו', פסוק כ'.
  2. ^ ספר במדבר, פרק ג', פסוק כ"ז.
  3. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף יז עמוד א.
  4. ^ עמרם גרש יוכבד אשתו בחודש תמוז ("דובר שלום" בסדור "אוצר התפלות" דף תנד).
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף יב עמוד א.
  6. ^ רחל אליאור, "בחירת לוי: הנחלת הספרים, מסורת הלוח וחובת ההוראה של בני לוי", בתוך: הנ"ל, זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, ירושלים תשס"ט, עמ' 231-267
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0