ציין לייזר
ציין לייזר הוא מקור קרינה המפיק אלומת לייזר בתחום בלתי נראה, לסימון והרכשת מטרות[1]. צייני לייזר "מאירים" מטרות באופן ממוקד ומאפשרים לנשק מונחה רוכב קרן לייזר כמו טילים או פגזי ארטילריה מדויקת כמו AGM-114 הלפייר, פגיעה מדויקת במטרות. כאשר מטרה מסומנת על ידי המציין, מופעלות סדרת פעימות מקודדות של אור לייזר המאירות את המטרה. החזרי האור מהמטרה מזוהים על ידי פוד ציון מטרות התר ומחפש קרני לייזר. עם ההרכשה החימוש "רוכב" על הקרן המנווטת אותו לעבר מרכז האות המשתקף. מצייני לייזר מוגבלים בתנאי הראות. כיסוי עננים, גשם או מיסוך עשן העלולים להקשות או לא לאפשר סימון אמין של המטרות.
היישומים הצבאיים בלייזר החלו זמן לאחר קצר המצאתו בשנות ה-60 של המאה ה-20[2]. בנוסף לצייני לייזר הם כוללים שימושים כמו מדי טווח, מערכות-נגד לזיהוי לייזר, מכ"ם לייזר, מערכות לגילוי חל"כ ומערכות התרעה בפני מכשולים למסוקים. הם יכולים להיות מותקנים על מטוסים, כלי רכב, כלי שיט, או נישאים בכף היד.
מערכות מוטסות
חיל האוויר האמריקאי בחר ב-2004 את פוד ציון המטרות של לוקהיד מרטין ה-Sniper ATP [3]. הוא צייד מספר פלטפורמות כגון F-166, F-15E, B-1, B-52 ו-A-10C. הצי האמריקני משתמש כיום פודים של רפא"ל הלייטנינג ו-ATFLIR במגוון מטוסי תקיפה. לייטנינג II נמצא בשימוש נרחב בחיילות אוויר רבים. חיל האוויר הבריטי משתמש במערכת ליטנינג III והצרפתים משתמשים בדמוקלס (אנ') וב-ATLIS II (אנ').
מערכות קרקעיות
בקרי אוויר קדמיים (FAC)[4] של חילות האוויר והצי האמריקאים מפעילים מכשירים קלי משקל כגון AN/PED-1 של נורת'רופ גראמן. זהו מציין לייזר וטווח המספק יכולת לזהות מטרות גם בלילה ובתנאי ראות לקויה, למדוד טווח למטרה ולחשב את מיקומה עם מערכת GPS[5]. המערכת ניתנת לתפעול פשוט וכולה להעביר מידע גם למערכות שדה קרב דיגיטליות אחרות ומאפשרת לייצר מטרות גם לאמצעי לחימה שאינם מונחים.
צייני לייזר בצה"ל
צה"ל הוא בין הצבאות המתקדמים בעולם ביישום מערכות לייזר בשדה הקרב. רוב המערכות פותחו בתעשייה הישראלית. מדי טווח וצייני לייזר של אל-אופ משולבים במערכות נשק לטנקים, למסוקים ולמטוסים - מאוישים ובלתי מאוישים[6].
בין המערכות ניתן לציין את מערכות בקרת האש לטנקים מסוג ו"בז" ו"גל", את פוד הציון למזל"ט ופוד התקיפה של רפא"ל הלייטנינג למטוסי הקרב. מערכת נוספת LORD - (אנגלית: Lightweight Target Designator Rangefinder) של אל-אופ מותקנת במסוקים למניעת התנגשות במכשולים כמו קווי גבוה מתח ואנטנות ועוד[7].
"הטכנולוגיה נכנסת לצבא ונוגעת בכל תחום. בעבר מערכות מתוחכמות היו במטוסי קרב, לאחר מכן בכל טנק, ולאט לאט כל חייל לובש על עצמו מערכות שכוללות טכנולוגיות שונות כמו מערכות תצפית ולייזר, מערכות נשק, ניווט, קשר ועוד"[8].
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ רְכִישַׁת מַטָּרוֹת גילוי, זיהוי ואיכון של מטרה; מקובל במקצוע: הרכשת מטרות באנגלית: Target Acquisition. מילון לוחמה אלקטרונית [אלקטרוניקה] האקדמיה ללשון
- ^ הלייזר פותח במאמץ מדעי מתמשך לאורך המאה ה־20, אשר הסתיים בהדגמה ראשונה ב־16 במאי 1960 על ידי תיאודור מיימן.
- ^ הפוד של לוקהיד מרטין Sniper Advanced Targeting Pod (אנ'), מספק זיהוי יעד פוזטיבי, מעקב אוטונומי, ציון נ.צ GPS והכוונה מדויקת של נשק מנגד לטווחים מורחבים. כינויו בחיל האוויר האמריקאי AN/AAQ-33.
- ^ מחליף את המונח "בקר התקפה בטרמינל משולב" Joint Terminal Attack Controller - JTAC
- ^ LIGHTWEIGHT LASER DESIGNATOR RANGEFINDER AN/PED-1, Northrop Grumman
- ^ המערכות עצמן פותחו על ידי אלביט, התעשייה האווירית ורפא"ל.
- ^ רס"נ (מיל) חיים וסא"ל יוני, רע"נ לוחמה אופטרוניט, קרני מוות, קרני חיים, באתר ארכיון מערכות אתר צה"ל
- ^ ראיון עם ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה, תת-אלוף מיכאל לוריה, הצצה לשדה הקרב החדש, באתר צה"ל
