קאטו טקאקי
 | |||
| לידה |
3 בינואר 1860 אאיסאי, אאיצ'י, יפן | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
28 בינואר 1926 (בגיל 66) טוקיו, יפן | ||
| מדינה | יפן | ||
| מפלגה | קנסייקאי | ||
| |||
קאטו טקאקי (ביפנית: 加藤 高明; 3 בינואר 1860 - 28 בינואר 1926) היה פוליטיקאי יפני וראש הממשלה היפנית ה-24. ידוע גם בשם קאטו קומיי.
ראשית חייו
קאטו נולד בשם האטורי סוקיצ'י, בסמוך לעיר נגויה, בנו השני של סמוראי ממשפחת טוקוגאווה. בגיל 13 אימץ אותו קאטו בונהיי, וקיבל את שם המשפחה שלו. הוא למד משפטים באוניברסיטת טוקיו, וסיים ראשון בכיתתו, עם התמחות במשפט אנגלי. לאחר סיום לימודיו הוא עבד בזאיבצו מיצובישי, ונשלח מטעמם ללונדון למשך שנתיים. עם שובו ליפן ב-1885 התמנה קאטו לסגן מנהל המשרדים הראשיים של מיצובישי בטוקיו. הוא נשא לאישה את הרוג'י, בתו של נשיא מיצובישי, ב-1886.
קריירה פוליטית
קאטו הפך ב-1887 למזכירו האישי של אוקומה שיגנובו, אז שר החוץ היפני, וסייע לו בעריכת החוזים הבלתי שוויוניים. לאחר מכן היה מנהל משרד הבנקאות במשרד האוצר.
הוא התמנה לשגריר יפן בבריטניה ב-1894, והמשיך בתפקיד זה עד 1899. בשנה לאחר מכן, התמנה לתפקיד שר החוץ, בממשלתו הרביעית של איטו הירובומי. במהלך עבודתו כשגריר בבריטניה ובמשרד החוץ, סייע קאטו בהנחת היסודות לברית האנגלו-יפנית, שנחתמה ב-1902. עוד באותה שנה קיבל קאטו מושב בבית הנבחרים בדיאט של יפן, מטעם מחוז קוצ'י.
קאטו התמנה פעם נוספת לתפקיד שר החוץ ב-1906, בממשלתו של סיונג'י קינמוצ'י, אך התפטר זמן קצר לאחר מכן, בשל התנגדותו להלאמת מערכת הרכבות של יפן, אותה אישר הקבינט. למשך זמן מה נותר קאטו ללא תפקיד, עד ששב לבריטניה בתור שגריר ב-1908. הוא קיבל את עיטור מסדר מיכאל ה"קדוש" וג'ורג' ה"קדוש", וזכה למוניטין כמדינאי מוצלח. הוא שימש שר חוץ פעם נוספת בכהונתו השלישית של קאצורה טרו ובכהונתו השנייה של אוקומה.
קאטו היה שר החוץ של יפן עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, והוא החליט להצטרף אליה לצד מדינות ההסכמה, החלטה לה התנגדו הגנרו. בנוסף, קאטו עורר תקרית בינלאומית ב-1915, כשהגיש לסין את מסמך עשרים ואחת הדרישות, שבו הגדיר את האינטרסים הפוליטיים והכלכליים של יפן בסין.
ראש הממשלה
ב-1915 הצטרף קאטו לבית האצילים של הדיאט, על פי צו קיסרי. הוא היה לנשיא מפלגת קנסייקאי בשנה לאחר מכן, משרה שהתאימה לו לאור התנגדותו לגנרו, תמיכתו בחוקה ושאיפתו להרחיב את זכות הבחירה.
קאטו התמנה לתפקיד ראש ממשלת יפן ב-1924 והחזיק בתפקיד עד מותו ב-1926. ממשלתו זכתה לכינוי "ממשלת שלוש המפלגות החוקתיות," שכן היא הורכבה מקואליציה של שלוש מפלגות שתמכו בחוקה. קאטו העביר ב-1925 את חוק הבחירות הכלליות, שהעניק זכות בחירה לכל הגברים מעל גיל 25. הוא אף אישרר את החוק לשמירה על השלום, שנועד לדכא התארגנויות פוליטיות קיצוניות, והביא לנורמליזציה ביחסי ברית המועצות-יפן.
קאטו נפטר במשרדו מדלקת ריאות ב-28 בינואר 1926, בגיל 66.
קישורים חיצוניים
