קאפונג (שפה)
| מדינות | גיאנה, ונצואלה |
|---|---|
| דוברים | 10,000 |
| משפחה |
|
| לאום | אקאוואיו, פאטמונה |
| קוד שפה | |
| ראו גם | שפה • כתב • רשימת שפות |
קָאפּוֹנְג (מילולית "עם השמיים") היא שפה ממשפחת-השפות קאריב, המדוברת בעיקר בגיאנה, בעיקר במעלה נהר מָזָרוּנִי, וכן בוונצואלה ובברזיל. אף על פי שדוברי קאפונג רבים אינם חיים בכפרים, ישנם מספר ריכוזי דוברים בכפרים בגיאנה כמו קָמָרָאנְג, גָ'װָאלָה, וָרָאמָדוֹנְג וקָאקוֹ. לשפה יש שני ניבים: אָװָּאװָּאיוֹ (Awawaio) המדובר בפי בני האָקָװָּאיוֹ ופָּאטָמוֹנָה (Patamona) המדובר בפי בני הפאטמונה.
שם השפה בשפה-האחות מקושי הוא "אינְגָרִיקוֹ" (Ingarikó).
היסטוריה
שבטי הקאריב מחזיקים במערכת אמונות ילידית, שנתועדה החל במאה ה-16. רק במאה ה-19 נעשו ניסיונות להבין את אמונותיו ודרכיו של שבט זה. חלק ניכר משפת קאפונג מתייחס לפולחן השמש ולרוחות השמש, דבר המשקף את מערכת האמונות של השבטים דוברי לשונות קאריב. בספרות השבטית ניתן למצוא אמונה גם בישות שמימית עליונה בקרב שבטי הקאריב בגיאנה.[1]
תפוצה גאוגרפית
קאפונג מדוברת באזור השפלה הטרופית באמריקה הדרומית, ובמיוחד במדינות גיאנה, ברזיל וונצואלה.
בגיאנה, קאפונג מדוברת ביערות ליד אגן נהר מָזָרוּנִי. ב-2013 סקר שביצע הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח מצא רמת שטף דיבור של 20% בקרב בני אָקָװָּאיוֹ – וזו הייתה רמת השטף הגבוהה ביותר בקרב כל בני הקבוצות הילידיות שנדגמו בגיאנה. עם זאת, הסקר לא מצא שום שפה ילידית בשימוש בקרב אנשי הפאטמונה בגיאנה.[2]
מספר דוברי קאפונג בברזיל הוא כ-10,000, והעברת השפה לדור הבא בברזיל נחשבת במצב טוב.[3] דוברים ילידיים בברזיל נמצאים בטריטוריה הילידית ראפוזה במדינת רוריימה.
בוונצואלה, קאפונג מדוברת במדינות בוליבאר ומונגס.
פונולוגיה
עיצורים
| דו-שפתיים | מכתשיים | חכיים | וילוניים | ||
|---|---|---|---|---|---|
| סותמים | בלתי-קוליים | p | t | k | |
| קוליים | b | d | g | ||
| חוככים | בלתי-קוליים | s | |||
| קוליים | z | ||||
| אפיים | m | n | |||
| מקורבים | j | w | |||
| מקישים | ɾ | ||||
לעיצורים /k s n/ יש האלופונים /ʔ tʃ ŋ/, בהתאמה. לעיצור /z/ יש האלופונים /ʃ, ʒ, dʒ/.[4]
תנועות
| קדמיות | מרכזיות | אחוריות | |
|---|---|---|---|
| סגורות | i | ɨ | u |
| חצי-סגורות | e | ʌ | o |
| פתוחות | a |
אורתוגרפיה
תנועות ודיפתונגים
[הצליל המיוצג] – האות
- a - [a]
- e/ee - [ɛ]
- i/ii - [i/ɪ]
- ï/y/i - [i]
- o/oo - [o/ɔ]
- ö - [ø/ə]
- u/uu - [u]
- ai - [aj]
- au - [aw]
- ei - [ej]
- oi - [ɔj]
עיצורים
[הצליל המיוצג] – האות
- b - [b]
- ch - [t͡ʃ]
- d - [d]
- g - [g]
- j - [d͡ʒ]
- k/c/qu - [k]
- kw/qu - [kw]
- m - [m]
- n - [n]
- ñ - [ɲ]
- ng - [ŋ]
- p - [p]
- r/l - [ɺ]
- s - [s]
- sh - [ʃ]
- t - [t]
- w/hu - [w]
- y - [j]
- z - [z]
- zh/rr - [ʒ]
- ' - [ʔ][5]
קישורים חיצוניים
- http://www.ethnologue.com/language/ake
- http://www.language-museum.com/encyclopedia/a/akawaio.php
- http://www.endangeredlanguages.com/lang/668/guide
- http://www.native-languages.org/akawaio.htm
הערות שוליים
- ^ Butt, Audrey J. (1953). "THE BURNING FOUNTAIN WHENCE IT CAME": (A study of the system of beliefs of the Carib-speaking Akawaio of British Guiana.). University of the West Indies: Sir Arthur Lewis Institute of Social and Economic Studies. pp. 114–115.
- ^ Bollers, Elton; Clarke, Dillon; Johnny, Teniesha; Wenner, Mark (בפברואר 2019), Guyana's Indigenous Peoples 2013 Survey (PDF), Inter-American Development Bank, p. 67, doi:10.18235/0001591, אורכב מ-המקור (PDF) ב-2020-02-20, נבדק ב-2021-03-03
{{citation}}: (עזרה) - ^ Brenzinger, Matthias (2015). Language Diversity Endangered. Walter de Gruyte. p. 38. ISBN 978-3-11-090569-4.
- ^ Edwards, Walter F. (1978). Anthropological Linguistics Vol. 20, No. 2. pp. 77–84.
- ^ "Akawaio language and pronunciation". Omniglot.
