קארוי שבשטין
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
קארוי שבשטין, נולד בשם שוסברגר-Schosberger[1] גרסת שם: שלוסברגר[2] (בהונגרית: Sebestyén Károly; קאפושוואר, 10 ביולי 1872[3] – בודפשט, 5 בינואר 1945)[4] היה מבקר תיאטרון, היסטוריון של הספרות, סופר פילוסופי, מתרגם יהודי-הונגרי, מנהל האוניברסיטה לאמנויות התאטרון והקולנוע (1928–1930), חבר באגודת קישפלודי (1929) שנספה בשואה. קארוי שבשטין הוא אביו של המנצח הצרפתי ז'ורז' סבסטיאן ואחיו של העיתונאי, המתרגם וכותב המוזיקה אדה שבשטין.
הוא היה אחד העורכים של ההיסטוריה האוניברסלית של היהודים.
ביוגרפיה
קארוי שבשטין נולד במשפחה יהודית כבנם של סוחר הסוסים מור שוסברגר ושל רוזה קראוס. הוא סיים את בית הספר התיכון בקאפושוואר ואת לימודיו האקדמיים באוניברסיטה בבודפשט (כיום שמו אוניברסיטת אטווש לוראנד), בלייפציג ובברלין. בשנת 1895 קיבל תואר דוקטור למדעי הרוח ובשנת 1896 תעודת הוראה לשפה ולספרות ההונגרית וללטינית. באוקטובר 1895 הפך למורה לפילולוגיה קלאסית בבית הספר התיכון הראשי של רובע 7 בבודפשט. בשנים 1912 עד 1932 היה פרופסור באוניברסיטה לאמנויות התיאטרון והקולנוע. הוא היה סגן המנהל, ומשנת 1928 עד 1930 היה מנהל האוניברסיטה. שבשטין לימד מקצועות תאורטיים: "אסתטיקה, דרמטורגיה ושירה ברוח הכיוון הספרותי השמרני שייצג".[5]
כבר כסטודנט באוניברסיטה הופיעו כמה מאמריו בפשטי הירלאפ (Pesti Hírlap). מראשית 1898 ועד סוף 1903 הוא היה רפרנט התיאטרון והספרות של העיתון היומי "הונגריה" (Magyarország), משנת 1904 היה חבר במערכת של בודפשטי הירלאפ (Budapesti Hírlap) ואז הפך לעמית מערכת של העיתון בשפה הגרמנית פסטר לויד.
הוא היה חוקר ספרות, מתרגם ומבקר במה באותו הזמן במשך עשרות שנים. הוא כתב מחקרים פילוסופיים ואסתטיים, בעיקר אהב מסורות קלאסיות. "היו לו שתי אהבות עיקריות: העת העתיקה הקלאסית ושייקספיר; פילוסופיה ודרמה יוונית".[6]
הוא התחתן פעמיים. לראשונה ב-26 באוקטובר 1895 בבודפשט עם הדוויג באק (1872–1922).[7] [8] לאחר מותה, אשתו השנייה הייתה גיזלה, בתם של גזה מזאי ושל פרידריקה אנגל, אותה נשא ב-30 במאי 1925.[9] קארוי שבשטין נפטר כשבועיים לפני שחרור גטו בודפשט, אך נסיבות מותו לא ידועות.
עבודותיו
ספרים מחקרים ומסות
- הפסאודו פוקילידס. חקר הספרות ההלניסטית באלכסנדריה (בודפשט, 1895)
- השחר עולה. שירים ; זינגר-וולפנר, בודפשט, 1895
- ראשית המחשבה היוונית מתאלס עד סוקרטס (בודפשט, 1898)
- יוליאנוס. שיר דרמטי (בודפשט, 1899)
- תולדות הספרות הרומית. עם קטעים מתרגומים לטיניים של סופרים הונגרים ; למפל, בודפשט, 1902
- הציניקנים. מחקרמתחום האתיקה הקדומה (בודפשט, 1902) ברשת
- שייקספיר טימון מאתונה ; פרנקלין ניו יורק, בודפשט, 1906
- הבמה במשך שלושת אלפי שנים (1913)
- טיולי שקיעת החמה ; פרנקלין, בודפשט, 1916 (ספרייה זולה)
- הרקליטוס (בודפשט, 1917)
- דרמטורגיה. תיאוריה והיסטוריה של ז'אנרים דרמטיים (בודפשט, 1919)
- שייקספיר והרנסאנס האנגלי (1920)
- זיכרונות ומחקרים ; פנתיאון, בודפשט, 1921
- המראה הקטנה של הספרות הרומאית (בודפשט, 1923)
- Summa vitae. מבט אחורה על חיים, 1-2. ; אתנאום, בודפשט, 1927 (המאסטרים של זמננו)
- ברנאט אלכסנדר (בודפשט, 1934)
- מאילונקה עד איזולדה. רומן ; רוז'אולדי, בודפשט, 1935
- גילו של שייקספיר, חייו, יצירותיו (בודפשט, 1936)
- משרות וימים. מחקרים נבחרים על קארוי שבשטין ; רוז'אוולדי, בודפשט, 1941
- פילוסופיה צינית ; לרינץ אימרה פרקש, בודפשט, 1994
תרגומי דרמה
- הנריק איבסן : פר גינט (1903)
- שייקספיר : טימון מאתונה (1904)
- אדוארד נובלוק : פאון (1912)
- רומן רולן : דנטון (1920)
- גתה : קלביגו (1923)
לקריאה נוספת
- יוז'ף סיניאי. חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים. קארוי שבשטין
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. קארוי שבשטין
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. קארוי שבשטין
- אלדאר שפפלין: הלקסיקון ההונגרי לאמנות הבמה. קאריו שבשטין
- ג'רג' סקיי: לקסיקון הונגרי לאמנות הבמה. ISBN 963-05-6635-4
- ינה פינטר : תולדות הספרות ההונגרית: שיטתיות מדעית בודפשט, 1930–1941; כרך 8. ספרות לעניין ציבורי / ההיסטוריה וביקורת הספרות. (תקליטור: הוצאת Arcanum)
ראו גם
- Sebestyén Károly Dramaturgiá-jának jellemzése. In: Székely György (főszerk.) Magyar színháztörténet (Magyar Könyvklub – Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet, Budapest, 2001) Drámaelméletek? Dramaturgiák? c. fejezet (511. o.)
- Blaha Lujza emlékalbum. Szerk. Porzsolt Kálmán. Budapest, Blaha Lujza Emlékbizottság, 1927.
- Sziklay János: Dunántúli kulturmunkások. A Dunántúl művelődéstörténete életrajzokban. Budapest, Dunántúli Közművelődési Egyesület, 1941.
- Ki-kicsoda? Kortársak lexikona. Budapest, Béta Irodalmi Rt., 1937.
- Magyar Színművészeti Lexikon. Szerk. Schöpflin Aladár. Budapest, Országos Színészegyesület és Nyugdíjintézete, 1929.
- Színészeti lexikon. Szerk. Németh Antal. Budapest, Győző Andor, 1930.
- Palatinus József: A szabadkőművesség bűnei. 4. kiad. Budapest, 1938-1939. Budai-Bernwaliner József ny.
- Új magyar életrajzi lexikon I–VI. Főszerk. Markó László. Budapest: Magyar Könyvklub; (hely nélkül): Helikon. 2001–2007. ISBN 963-547-414-8
- Új magyar irodalmi lexikon I–III. Főszerk. Péter László. Budapest: Akadémiai. 1994. ISBN 963-05-6804-7
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 63515/1890 Névváltoztatási kimutatások 1890. év 10. oldal 25. sor
- ^ "Sebestyén Károly". Magyar Életrajzi Index.
- ^ "Születési bejegyzése a kaposvári izraelita hitközség születési akv. 32/1872. folyószáma alatt".
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 629/1945. folyószáma alatt".
- ^ Székely György (főszerk.) Magyar színháztörténet, 406. o. 511. o. (Magyar Könyvklub – Országos Színháztörténeti Múzeum és Intézet, Budapest, 2001)
- ^ Gedő Gyula: Sebestyén Károly In: Bóka László (szerk.): Magyar mártír írók antológiája Cserépfalvi, 1947 (270. o.)
- ^ "Sebestyén Károly és Bak Hedvig házasságkötési bejegyzése a Budapest VII. kerületi polgári házassági akv. 36/1895. folyószáma alatt".
- ^ "Sebestyén Károlyné Bak Hedvig halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 343/1922. folyószáma alatt".
- ^ "Sebestyén Károly és Mezey Gizella házasságkötési bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári házassági akv. 538/1925. folyószáma alatt".
