תאלס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תאלס
Θαλής
תאלס איש מילטוס
תאלס איש מילטוס
לידה 624 לפנה"ס בקירוב
פטירה 546 לפנה"ס בקירוב
זרם האסכולה המילטית
תחומי עניין מטאפיזיקה, גאומטריה, אסטרונומיה
השפיע על אנכסימנדרוס, אנכסימנס
תאלס כמתמטיקאי
ענף מדעי מתמטיקה
תרומות עיקריות
הוכיח את משפט תאלס, הנקרא על שמו. חזה את ליקוי החמה שהתרחש ב־28 במאי שנת 585 לפנה"ס.

תַאלֶס איש מילֵטוֹס (יוונית: Θαλής, ‏624 לפס"נ546 לפנה"ס בקירוב) היה פילוסוף יווני מן האסכולה המילֵטית ומתמטיקאי חשוב.

תאלס, שתקופת הפריחה שלו היתה בסביבות 590 לפנה"ס, היה הפילוסוף המוכר הראשון בתולדות הפילוסופיה המערבית. הוא נחשב אחד משבעת חכמי יוון ולעיקרי שבהם. הוא עסק באסטרונומיה, בגאומטריה ובקוסמולוגיה.

חייו

תאלס נולד במילטוס שבאסיה הקטנה (כיום טורקיה).

במקצועו היה סוחר שמנים מהמעמד העליון. מסורת אחת מספרת שקנה את כל תעשיית שמן הזית באזורו לאחר שבאמצעות ידיעותיו הצליח לחזות יבול טוב צפוי. ערך מסעות רבים באסיה הקטנה ובמצרים, בהם למד רעיונות רבים שהשפיעו על הגותו. הוא עסק, בין השאר, גם בפיתוח יישומים מעשיים לרעיונותיו, כגון מציאת שיטה לקביעת מיקומה של ספינה הנראית מן החוף, אבל את עיקר מחשבתו הקדיש לרעיונות מופשטים כלליים.

תאלס היה המלומד היווני הראשון שלא נזקק לסיפור כדי להעביר את הסבריו.

הגותו

תאלס הניח את יסודות הפילוסופיה היוונית בכך שעסק לראשונה בחיפוש המקור לכל הדברים - הראשית.

תאלס הבחין בין תופעה ובין מהות. הדברים המופיעים בריבוים אינם אלא דבר אחד. לדעת תאלס, הטבע מוסבר באופן אימננטי (כלומר על־פי עיקרון פנימי), ולא כמופעל על־ידי כוחות חיצוניים. זאת בניגוד לתפישה הדתית שרווחה בימיו, ושראתה בהתערבות חיצונית את ההסבר לתופעות העולם.

תאלס קבע חוק טבע, המסביר את התופעות בעזרת עיקרון. הסבר זה, מסביר את התופעות כל הזמן ובאותה צורה; ולא בעזרת מאורע שהתרחש פעם. ההסבר הוא קוסמוגני וקוסמולוגי בו־זמנית, או שכלל אין הבחנה בין השניים.

זיהוי הראשית עם המים

את הראשית - המקור לכל הדברים והיסוד שמאחוריהם - זיהה תאלס עם המים. אם כן, מה שנבחר כמהות, גם הוא למעשה אחת מן התופעות.

הדיעות חלוקות בקשר לכוונה המדויקת בהצהרתו ש"הכול מים".

ביוונית המילה "מים" שימשה גם כדי לתאר כל דבר לח וגמיש, בניגוד לדברים מוצקים יבשים ובלתי גמישים. במיתולוגיה המים הם היסוד הראשוני. העולם מתואר כצף על המים, או מוקף על ידם. תאלס הוציא את העוקץ המיתי, והפך את המים להסבר התקף גם להיווצרות העולם וגם לטבעו כעת.

המים נמצאים בכמות גדולה מאד בעולם, באופן גלוי לצפיה. סנקה אומר שלטענת תאלס, העולם עומד על המים ולכן נוצרות רעידות אדמה. אריסטו הניח כי תאלס הגיע למסקנתו דרך צפיה בבעלי חיים, שבכולם נמצאת לחות. לכל האורגניזמים יש טבע לח, כולל במזון ובזרעים. אין חיים וצמיחה ללא מים.

אריסטו ייחס לתאלס הבחנה בין מצע - המים - ובין תכונה - הארץ הניצבת עליהם, אך נראה כי תאלס לא הגיע להבחנה מפותחת כזו.

יתכן שתאלס לא הסביר את התנועה והשינוי - אופן הפיכת המים לדברים האחרים (אולי משום שהוא מקבל כנתון את העולם כתנועה, ומבקש להסביר דווקא את היציבות שאינה נראית מאליה), ייתכן שרצה להסביר את הראשית היציבה ולא את התנועה והשינוי, וייתכן שהסביר והסבריו לא הגיעו אלינו.

גילויים נוספים של תאלס

אחד משני משפטי תאלס

בנוסף עסק גם בגאומטריה (בין השאר הוכיח את משפט תאלס, הנקרא על שמו) ובאסטרונומיה. הרודוטוס מספר כי תאלס חזה את ליקוי החמה המפורסם שהתרחש ב־28 במאי 585 לפנה"ס, ליקוי חמה שסיים את קרב האליס, אך לא מסביר כיצד הצליח לחזות אותו[1]. מקובל גם לחשוב כי תאלס היה הראשון שהשגיח בחשמל סטאטי עת שפשף ענבר והבחין כי הוא מושך עצמים דוגמת גבעולי קש ועלים יבשים. בנוסף, תאלס מדד את גובה הפירמידות בעזרת הצללים שהטילו. טענה נוספת של תאלס היתה כי "כל הדברים מלאים אלים ויש בהם מן הנשמה".

תאלס היה ככל הנראה הראשון שהסביר ליקויי שמש וירח ככיסוי אור השמש (על־ידי הארץ בעת ליקוי ירח ועל־ידי הירח בעת ליקוי חמה).

מורשתו

בהיותו האדם הראשון, ככל הנראה, לעסוק באופן שיטתי בפילוסופיה, לתאלס חשיבות רבה בפיתוח הפילוסופיה הקדם-סוקרטית, היוונית והמערבית בכלל.

הוא נחשב למייסד האסכולה המילטית, עליה נמנו פילוסופים נוספים בני עירו, כאנכסימנדרוס ואנכסימנס תלמידו. מקובל לחשוב כי הייתה לו השפעה רבה גם על פיתגורס.

אריסטו, בספרו מטאפיזיקה, מכיר בו כראשון הפילוסופים, ולאור ניסיונותיו להסביר את העולם כולו כעומד על יסוד אחד, מחשיב אותו כאבי המוניזם, תפישה שבה החזיקו רבים מהפילוסופים הקדם־סוקראטים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


פילוסופיה
תחומים
אונטולוגיהאסתטיקהאפיסטמולוגיהאתיקהלוגיקהמטאפיזיקהמטאפילוסופיהמטא-אתיקהפילוסופיה פוליטיתפילוסופיה של ההיסטוריהפילוסופיה של החינוךפילוסופיה של הלשוןפילוסופיה של המדעפילוסופיה של המתמטיקהפילוסופיה של הנפשפילוסופיה של הפסיכולוגיהתאולוגיהפילוסופיה של המשפטפילוסופיה של המוזיקהפילוסופיה של הקולנוע
זרמים/אסכולות
דאואיזםהאסכולה הפיתגוראיתהאסכולה האלאטיתהאסכולה האטומיסטיתמוהיזםלגליזםנטורליזםהאסכולה הפריפטטיתהאסכולה הסטואיתהאסכולה הציניתנאופלאטוניזםהאסכולה האפיקוראיתקונפוציאניזםסכולסטיקהרציונליזםאמפיריציזםאקזיסטנציאליזםפילוסופיה של הדיאלוגנאו-קונפוציאניזםפנומנולוגיהפילוסופיה אנליטיתפרגמטיזםפוסט-סטרוקטורליזםפילוסופיה בודהיסטיתפילוסופיה הינדואיסטיתפילוסופיה ג'ייניסטיתפילוסופיה יהודית
אישים בולטים
פילוסופים של העת העתיקה לאו דזהקונפוציוסתאלספיתגורסהרקליטוסמו דזההבודההפרמנידספרוטגורסדמוקריטוססוקרטסאפלטוןאריסטוזנון מקיטיוןטימון מפליוספירון מאליספלוטינוססון דזהמנציוסשו'ן קואנגג'ואנג דזהנגרג'ונה
פילוסופים של ימי הביניים שנקרהאוגוסטינוסג'ון סקוטוס אריגנהאבן סינאאבן רושדג'ו שידוגןתומאס אקווינסויליאם איש אוקאם
פילוסופים מודרניים ניקולו מקיאווליתומאס הובספרנסיס בייקוןרנה דקארטברוך שפינוזהגוטפריד לייבניץג'ון לוקג'ורג' ברקלידייוויד יוםז'אן-ז'אק רוסועמנואל קאנטג'רמי בנת'םגאורג וילהלם פרידריך הגלג'ון סטיוארט מילארתור שופנהאוארסרן קירקגורקרל מרקספרידריך ניטשה
פילוסופים בני המאה ה-20 גוטלוב פרגהג'ון דיואיאדמונד הוסרלברטראנד ראסללודוויג ויטגנשטייןמרטין היידגררודולף קרנפקרל פופרקרל המפלז'אן-פול סארטרחנה ארנדטעמנואל לוינססימון דה בובוארוילארד ואן אורמאן קווייןאלבר קאמיג'ון רולסתומאס קוןז'יל דלזמישל פוקויורגן הברמאסז'אק דרידהמרתה נוסבאוםג'ודית באטלר
מונחים
מונחים בסיסיים אינסוףאמת ושקראפוסטריוריאפריורידיאלקטיקההנחהזמןחומר ורוחחוק הזהותטוב ורעישותכשל לוגילוגוסמהותמציאותסיבתיותערךפרדוקסצדקתכונהיום הפילוסופיה העולמי
תאוריות/תפיסות אגואיזם אתיאוניברסליזםאימננטיותאינטואיציוניזםאמנה חברתיתבחירה חופשיתבעיית הראוי-מצויהבעיה הפסיכופיזיתדאונטולוגיהדואליזםנהנתנותהוליזםהיסטוריציזםהרצון לעוצמההשכל הפועלטיעון השפה הפרטיתכשל נטורליסטילוגיציזםמטריאליזםמוניזםמונאדהמכניזםנטורליזם מטאפיזיניהיליזםנומינליזםסובייקטיביזםסוליפסיזםספקנותעל-אדםעשרת הכבליםפוזיטיביזםפטליזםפנאנתאיזםפנתאיזםהפרא האצילהצו הקטגוריהקוגיטוריאליזםרדוקציוניזםרלטיביזםתועלתנותתערו של אוקאם
פורטל פילוסופיה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0