קביעת היום בהלכה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קביעת היום בהלכה היא סוגה הלכתית בעידן המודרני, והתפתחות הגלובליזציה, בה תנועת בני אדם רבה ומהירה למקומות, וקווי אורך ורוחב, שונים על פני כדור הארץ, ונדרשת הכרעה הלכתית בשאלות וספיקות חדשים שלא היו מעשיים בעבר.

רקע

הבעיות דלהלן אינן תלויות בשאלת קו התאריך בהלכה אף לאחר קביעת קו התאריך להלכה, (או בהתעלם מבעיה זו ) ישנן עדיין ספיקות בקביעת תחולת היום לענייני הלכה רבים, כשבני אדם נעים בטיסה מערבה או מזרחה באופן ניכר, בזמן קצר. או אדם שנמצא בקווי רוחב בהם לא חלים תקופות הזמן הרגילות לרוב מקומות היישוב בעולם, כל אלו תופעות חדשות ולכן לא הייתה לכך התייחסות מספקת בתלמוד ובראשונים.
יוער כי רוב הבעיות המוצגות בערך זה יכלו להישאל עקרונית גם בעבר, באדם שרכב או אפילו הלך מערבה או מזרחה, אלא שבמהירות התנועה הנהוגה באופן טבעי לא נבחן ההפרש בשינוי הזמנים, ולא התעוררה השאלה אלא באופן תאורטי אך כיום שאלות אלה הפכו למשמעותיות ולמעשיות למדי.

בעיות מצויות

  • אדם שספר ספירת העומר במערב ונסע מזרחה, האם יכול לספור את היום הבא כששוקעת השמש במקומו, או שעליו להמתין לזמן השקיעה במקום שספר אתמול.
  • אישה הסופרת שבעה נקיים ובאמצעם טסה מזרחה. האם תסתיים ספירתה בתאריך במקום הגעתה או לפי מקום יציאתה.[1](השאלה קיימת במקרה ההפוך גם כן)
  • אדם שנמצא בארץ ישראל (כדוגמה) ויש לו חמץ באמריקה, האם יכול למכור את החמץ לגוי כשהגיע זמן איסור חמץ בא"י.[2] (השאלה מתהפכת בהתאמה במקרה הפוך. ובמהותה היא שאלה בגדרי דיני חמץ ולא בהגדרת היום)
  • ילד תושב אמריקה, שביום האחרון לשנתו השתים-עשרה, טס לארץ ישראל האם יחשב כגדול להתחייב במצוות כבר בשקיעת החמה בא"י.
  • הגרים מ'תחת' לקו המשוה, שעונות השנה הפוכות מבארץ ישראל. מתי יזכירו טל ומטר. ומתי יבקשו על הגשמים בתפילה[3][4]
  • תינוק בן שבעה ימים שטס מאמריקה לארץ ישראל האם נחשב כבן שמונה ימים אפילו שהוא בן פחות מ-168 שעות (מינימום שעות לבן שמונה) ואפשר למולו.

בעיות פחות מצויות

  • באיסור שחיטת אם ובנה ביום אחד. אדם ששחט פרה בארץ ישראל ביום שלישי האם מותר לשחוט את בנה באמריקה באותו יום כששם עדיין יום שני.[5] ובהתאמה האם מותר לשחוט את בנה באמריקה ביום שלישי כשבאר"י כבר יום רביעי.
  • הנמצא בארצות הצפוניות בחוג הקוטב הצפוני כשהשמש אינה שוקעת או אינה זורחת. כיצד יקבע יומו, לכל מצוות התורה. (שבת, תפילין, וכל המצוות התלויות בזמן)
  • הנמצא בתחנת חלל כיצד יחשב את זמני היום בהלכה.[6]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בספר 'היומם בכדור הארץ' להגרי"מ טוקצינסקי. תלה ספק זה בספק הנ"ל לגבי חמץ. אך יש שמחלקים בין הנושאים
  2. ^ שו"ת עונג יו"ט או"ח לו הכריע שתמיד האיסור לפי מקום האדם. בחסד לאברהם (תאומים) קמא או"ח סי' לה הכריע להפך (לפי מקום החמץ)
  3. ^ ראו השיטות בילקוט יוסף תפילה ב סימן קיז הערות
  4. ^ בעיה זו אינה קשורה לקביעת היום, אלא הגדרת ה'עונה' ספציפית להלכה זו.
  5. ^ שו"ת חבצלת השרון יו"ד מ"ז. ובמקרה דומה משך חכמה פרשת אמור
  6. ^ לשאלה זו נדרש האסטרונום היהודיאילן רמון ראו: דיאנה בחור-ניר, שרים, כך נקיים מצוות בחלל, באתר ynet, 18 ביוני 2003
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0