אילן רמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אילן רמון
אילן רמון, 2001
אילן רמון, 2001
מידע כללי
בשירות אסטרונאוט בשירות ISA
לאום ישראלישראל ישראל
עיסוק בעבר טייס קרב בחיל האוויר הישראלי
תקופת השירות 1997–הווה (כ־27 שנים)
זמן שהייה בחלל 15 יום, 22 שעות ו־20 דקות
ביוגרפיה בנאס"א [http://www.jsc.nasa.gov/Bios/PS/ramon.html אילן רמון באתר נאס"א (באנגלית).pdf אילן רמון]
משימות
STS-107
STS-107 Flight Insignia.svg
עיטורים
IDF Chief Of Staff Medal of Appreciation.pngSpaceMOH.jpgמדליית הטיסה בחלל של נאס"א
אילן רמון
לידה י"ט בסיוון ה'תשי"ד
נהרג כ"ט בשבט ה'תשס"ג (בגיל 48)
מקום קבורה נהלל
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות אוגוסט 19721 בפברואר 2003 (כ־30 שנה)
דרגה אלוף-משנה (אוויר) אלוף-משנה
תפקידים בשירות
  • סגן מפקד טייסת פנטום
  • מפקד טייסת 117
  • ראש ענף מטוסים במטה חיל האוויר
  • ראש מחלקת אמצעי לחימה בחיל האוויר.
פעולות ומבצעים
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מבצע אופרהמבצע אופרה
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
הנצחה
היישוב מצפה אילן, מרכז אילן רמון לנוער שוחר פיזיקה, כנס החלל הבינלאומי על שם אילן רמון, האות לאיכות, מצוינות ומנהיגות ע"ש אילן ואסף רמון, האסטרואיד אילנרמון, גבעת רמון בגבעות קולומביה שבמאדים, מכתש על שמו בירח, 11 בתי ספר ו-2 פארקים, מרכז מבקרים של רשות הטבע והגנים במצפה רמון, אתר הנצחה על הר רמון שבמערב מכתש רמון, תיכון דרכא רמון ע"ש אילן ואסף רמון, נמל התעופה הבינלאומי רמון ועוד.

אילן רמון (20 ביוני 1954, י"ט בסיוון ה'תשי"ד1 בפברואר 2003, כ"ט בשבט ה'תשס"ג) היה טייס החלל הישראלי הראשון. שימש מומחה מטען בצוות מעבורת החלל קולומביה במסגרת משימה STS-107. ב־1 בפברואר 2003 נספה יחד עם צוות המעבורת, שהתפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. קודם לכן שירת כטייס בחיל האוויר הישראלי והגיע לדרגת אלוף-משנה.

ביוגרפיה

נעוריו ותחילת דרכו

נולד בשם אילן וולפרמן ברמת גן, לטוניה (1929–2003) ולאליעזר וולפרמן (1923–2006). משפחתו של אביו נמלטה מגרמניה הנאצית ב-1935. אמו וסבתו הגיעו מפולין, ניצולי השואה אשר שרדו את אושוויץ, ועלו לישראל ב-1949.

אילן למד בבית הספר היסודי רמת חן (לאחר שנהרג באסון המעבורת 'קולומביה', הוסב שם בית הספר על שמו). בשנת 1962 עברה המשפחה לגור בבאר שבע, שם למד בבית הספר בארי. את לימודיו התיכוניים סיים בתיכון מקיף ג' בעיר בשנת 1972. עם גיוסו לצה"ל, עברת את שם משפחתו ל"רמון".

שירותו בחיל האוויר

באוגוסט 1972 התגייס רמון לחיל האוויר והחל בקורס טיס, אותו נאלץ לעזוב לאחר שמונה חודשים מאחר ששבר את ידו. במלחמת יום הכיפורים שירת ביחידת לוחמה אלקטרונית בבסיס אום חשיבה שבסיני. הוא חזר לקורס הטיס, ובמהלכו נאלץ, בעקבות תקלה טכנית, לנטוש יחד עם המדריך שהיה עמו, מטוס פוגה מגיסטר (שבו לא הותקנו כיסאות מפלט). במהלך הנטישה נפצע באורח קל. רמון סיים את הקורס בשנת 1974 במגמת קרב, כחניך מצטיין. הוא שירת כטייס קרב, תחילה כטייס סקייהוק בטייסת 102 ולאחר מכן כטייס נשר בטייסת 253 בבסיס איתם בסיני. ב־1980 נמנה עם הטייסים הראשונים שנסעו לארצות הברית כדי ללמוד להטיס את מטוס ה־F-16, והיה בצוות הקליטה של המטוס בחיל האוויר.

ביוני 1981 השתתף רמון בהפצצת הכור שהחל להיבנות בעיראק. הוא היה מהראשונים שנטלו חלק בתכנון המבצע והיה הצעיר בין הטייסים שהשתתפו בתקיפה[1]. רמון היה האחרון במבנה התקיפה, מיקום שנחשב למסוכן במיוחד, משום שבעת שהמטוס האחרון יבצע את התקיפה כבר יאבד גורם ההפתעה והגנת הנ"מ של האויב כבר תהיה פעילה. עם היציאה מיעף ההפצצה לא ענה רמון לקריאות מוביל המבנה, וחבריו חששו לחייו; רמון תיאר לאחר מכן שהיה המום מעומסי כוחות הג'י שהופעלו עליו בעת ההפצצה, אך לאחר כמה שניות התעשת וענה לקריאות מוביל המבנה[2].

בהמשך השנה מונה לסמ"ט ב' בטייסת הנגב. ב-20 בינואר 1982, במהלך טיסת אימון, התנגש רמון במטוס אחר מהטייסת (מספרי זנב: 276 ו־266). רמון והטייס השני נטשו בשלום והמטוסים התרסקו. שנה לאחר מכן השתתף במלחמת לבנון הראשונה.

ב־1983 השתחרר משירות הקבע והחל ללמוד באוניברסיטת תל אביב וכעבור ארבע שנים קיבל תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ומחשבים. עם סיום לימודיו הצטרף לצוות הפיתוח של מטוס הלביא.

ב-1988 חזר רס"ן רמון לחיל האוויר והתמנה לסמ"ט א' בטייסת 119 ("העטלף"), אז טייסת מטוסי קורנס (פנטום). בתפקידו זה הוביל מבצעי צילום מיוחדים ורגישים ברחבי המזרח התיכון ומעבר לו[3]. ב-1990 מונה רמון לפקד על טייסת 117 ("הסילון הראשונה"), אז טייסת מטוסי ברק (F-16) בבסיס רמת דוד. ב-1992 מונה לראש ענף מטוסים במחלקת אמצעי לחימה שבמטה חיל האוויר וב-1994 קודם לדרגת אלוף-משנה ושירת כראש מחלקת אמצעי לחימה, עד 1997.

לאורך שירותו צבר רמון יותר מ־3,000 שעות טיסה על מטוסי סקייהוק, נשר ופנטום, ויותר מ־1,000 שעות טיסה על הדגמים השונים של מטוס הF-16.

טייס החלל אילן רמון
המצבה על קברו של אילן רמון בבית הקברות של נהלל. על מצבתו נחקק בנוסף לסמל צה"ל גם סמל STS-107, בשונה מן הנוהל המקובל.
מטוס F-16A נץ 243 אותו הטיס רמון במבצע אופרה, בו הושמד הכור העיראקי

טייס החלל הישראלי הראשון

Postscript-viewer-blue.svg ערכים מורחבים – STS-107, אסון הקולומביה

רמון נבחר להיות טייס החלל הישראלי הראשון על ידי חיל האוויר, בעקבות הסכם שנחתם בין ישראל לארצות הברית ב־1995 לשלב ישראלי בטיסה לחלל של נאס"א. סוכנות החלל הישראלית פנתה לחיל האוויר בבקשה שיבחר בעבורה את המשתתף, וב־1997 בחר החיל ברמון. ב־1998 רמון ומשפחתו: אשתו רונה, וארבעת ילדיהם - העתיקו את מושבם אל מתקן האימונים לאסטרונאוטים בארצות הברית. אימוניו של רמון לקראת הטיסה היו אמורים להימשך כשנה, אך נאס"א דחתה את שיגור קולומביה מספר פעמים.

בתפקידו במשימת STS-107 במעבורת השתתף רמון בביצוע ניסוי האבק הישראלי, שתוכנן באוניברסיטת תל אביב במטרה לחקור כיצד משפיעות סופות אבק על המזרח התיכון, וכן ניסויים נוספים, בביולוגיה ובפיזיקה. רמון לקח עמו לחלל חפצים שונים המייצגים את החברה הישראלית, בהם:

רמון התעניין טרם נסיעתו כיצד לקיים מצוות בחלל. בשאלה לגבי שמירת יום השבת בחלל השיבו רבנים כי עליו לספור שישה פרקי זמן שאורכם 24 שעות, ולשמור את השבת בפרק הזמן השביעי, בדומה לנוהג ההלכתי בקטבים בהם השמש אינה זורחת חודשים ארוכים[8].

לאחר מספר דחיות בשיגור, מעבורת החלל קולומביה שוגרה ב-16 בינואר 2003 (י"ג בשבט, ה'תשס"ג) ממרכז החלל קנדי, למשימה בת 16 ימים בחלל.

ב־1 בפברואר 2003 נספה רמון יחד עם ששת חבריו לצוות, כשהמעבורת התפרקה עם חזרתה לאטמוספירה של כדור הארץ. הסיבה לתאונה הייתה חתיכת קצף אטימה שנשברה במהלך השיגור ופגעה ברעפי ההגנה מחום בכנף השמאלית של המעבורת. במהלך הכניסה מחדש הכנף הפגועה התחממה אט-אט ולבסוף התפרקה, דבר אשר גרר פירוק מוחלט של המעבורת.

גופתו של רמון זוהתה ב-5 בפברואר והובאה לישראל חמישה ימים לאחר מכן[9]. עם הגעת הארון נערך טקס ממלכתי בבסיס חיל האוויר שליד נמל התעופה בן-גוריון, בנוכחות המשפחה, נשיא המדינה, ראש הממשלה ונציגי נאס"א. למחרת, ב-11 בפברואר, נקבר רמון בבית העלמין בנהלל בטקס צבאי. אלמנתו רונה ביקשה להשמיע במהלך ההלוויה את השיר "Imagine" של ג'ון לנון, כפי שהושמע במהלך המשימה בחלל. ברקע נשמעו קולותיהם של רמון ועמיתו ווילי מק'קול, המביעים תקווה לעתיד טוב יותר, באנגלית ובעברית. הטקס נחתם במטס מבנה של ארבעה מטוסי אף-16 מעל בית העלמין, כשאחד מהם עזב את המבנה[10].

לאחר מותו, עוטר רמון באות הערכה מטעם הרמטכ"ל[11] ומדליית הכבוד החללית של הקונגרס.

היומן האישי של רמון (יומן האסטרונאוט)

דף מהיומן

במהלך שהותו בחלל כתב רמון יומן. היומן התגלה בטקסס שבועות אחדים לאחר האסון, כשהוא חרוך מעט. שמונה עמודים מתוכו שרדו את הפיצוץ שהתחולל כאשר המעבורת טסה בגובה 60 קילומטר. בעמודים שנמצאו תיעד רמון את חוויותיו מאז השיגור ועד היום השישי למסעו בחלל. אחד הדפים ששוחזרו בעזרת המחלקה לזיהוי פלילי של משטרת ישראל, היה דף, שעליו כתב רמון את מילות הקידוש לליל שבת. הוא גם טרח לנקד בכתב ידו את האותיות כדי שלא לטעות בהגייתן[12][13].

הנצחתו

קברי אילן ואסף רמון
לוח הנצחה לאילן רמון בפארק עצמאות ארצות הברית
לוח הנצחה בפארק על שם אילן רמון בגבעת שמואל
חורש לזכרו של אילן רמון
בית הספר הממלכתי ע"ש אילן רמון, גן יבנה
סיכת הלוחם של טל רמון, בנו של אילן רמון, מרחפת בחלל מחוץ לתחנת החלל הבינלאומית. הוטסה לחלל על ידי מעבורת החלל אטלנטיס במשימה STS-132 ושוחררה לחלל, בשמו של טל רמון ולזכר אביו, במאי 2010.

במאי 2010, במסגרת משימה STS-132 של מעבורת החלל אטלנטיס, הוטסה סיכת הלוחם של טל רמון, בנו של אילן רמון, ששירת ב"יחידה שבעמק"[29], לתחנת החלל הבינלאומית ושוחררה לחלל בשמו ולזכר אביו. סיכת הלוחם צולמה על רקע החלל החיצון. עותק תמונת הסיכה ותעודת מקוריות מטעם NASA, נמסרו למפקד היחידה, למשמרת בפינת הנצחה בבסיס רמת דוד.

באוגוסט 2020 נחנך אתר הנצחה לאילן, רונה ואסף רמון בפארק הלאומי, רמת גן.

משפחתו

רמון הותיר אחריו אשה, רונה, וארבעה ילדים - אסף, יפתח, טל ונועה.

בנו הבכור, אסף, התגייס בעקבותיו לחיל האוויר וסיים בהצטיינות את קורס הטיס במגמת קרב. במהלך קורס הטיס, ניצל במרץ 2009 מתקלה במטוס סקייהוק שאותו הטיס וזכה לשבחים על היחלצותו מהתרסקות[30]. ב־13 בספטמבר 2009, שבועות אחדים לאחר סיום הקורס, נהרג אסף במהלך אימון מבצעי בהטיסו מטוס F16, לאחר ביצוע תמרון חד בעקבותיו לקה, ככל הנראה, באובדן הכרה זמני (Blackout) כתוצאה מכוח ג'י חזק שפעל על גופו, והוא נהרג בהתרסקות מטוסו בדרום הר חברון[31]. בעקבות מותו, התפתח דיון ציבורי במדיניות הנהוגה בצבא, לפיה שירותם הקרבי של מועמדים לשירות ביטחון בני משפחות שכולות, מותנה באישור הוריהם, מה שמאפשר להם, עקרונית, מסגרות שירות עתירות סיכון. אסף רמון נקבר לצד אביו, בבית העלמין בנהלל.

בשנת 2018, תשע שנים לאחר שנהרג, הונחה לזכרו אבן הפינה למכינה קדם צבאית שתיקרא "בית אסף"[32].

אלמנתו של אילן רמון, רונה, נבחרה להדליק משואה בטקס הדלקת המשואות ביום העצמאות ה-68 בשנת 2016 (תשע"ו). ב-17 בדצמבר 2018 נפטרה בגיל 54, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן.

בנו של אילן רמון, טל רמון, הוא מוזיקאי (זמר, פסנתרן, כותב ומלחין).

פרסים

שגיאת לואה ביחידה יחידה:Awards בשורה 19: attempt to index field 'wikibase' (a nil value).

ראו גם

לקריאה נוספת

ספרות יפה

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ירדן וינטר, עיתון במחנה, ‏התוכנית של אופרה, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 6 בינואר 2011.
  2. ^ רן רוזנברג, "בשבילי אילן תמיד יישאר הצעיר שבחבורה", בטאון חיל האוויר
  3. ^ עמית רגב, קורנסים בשמי אפריקה, באתר חיל האוויר
  4. ^ יורי ילון, ‏מגשימים את החלום של אילן רמון ז"ל, באתר ישראל היום, 1 פברואר 2018
  5. ^ התורה שנשארה בשמיים, באתר ynet, 31 בינואר 2011
    לקראת ציון יום נפילתו של אילן רמון - אל תחמיצו את הסרט "גווילים של תקווה", באתר רדיו ללא הפסקה (ריאיון עם ישראל שפיר)
  6. ^ רונה רמון, רעייתו של אילן, גילתה באפריל 2006 כי ספר תורה זהה שנכתב בידי אותו סופר סת"ם נמצא בידי פרופ' הנרי פנישל, פרופ' לפיזיקה ניצול השואה שגם היה בברגן-בלזן ואת ספר תורה הזעיר קיבל מקרוב משפחה שברח מגרמניה הנאצית. היא ביקשה מפרופ' פנישל להשאיל את ספר התורה לאחת מהטיסות הקרובות לחלל באחת המעבורות לזכר אילן וספר התורה שנשא איתו. ופרופ' פנישל הסכים. רונה ביקשה מהאסטרונאוט סטיב מקלין שהכיר את אילן שייקח עמו לאחת מטיסותיו במעבורת החלל אטלנטיס ספר תורה זעיר לזכרו של בעלה וספר התורה הזעיר שנשרף עמו. לאחר נחיתתה בשלום של המעבורת אטלנטיס ב-21 בספטמבר 2006 (כ"ח באלול התשס"ו) בתום משימה של שנים-עשר ימים, מסר סטיב את ספר התורה למשפחת רמון בהסכמתו של פרופ' פנישל וספר התורה הזה הוכנס לבית כנסת לזכרו של רמון וספר התורה שנשרף עמו.
  7. ^ שיחת השבוע, גיליון 840, 7 בפברואר 2003
  8. ^ דיאנה בחור-ניר, שרים, כך נקיים מצוות בחלל, באתר ynet, 18 ביוני 2003
  9. ^ זוהתה גופתו של אל"ם אילן רמון, באתר הידען
  10. ^ כתבי ynet, אילן רמון נטמן בבית העלמין בנהלל, באתר ynet, 11 בפברואר 2003
  11. ^ אות הערכה מטעם הרמטכ"ל שהוענק לאל"ם אילן רמון, באתר "בעוז רוחם" של צה"ל;
    אל"ם אילן רמון, באתר הגבורה
  12. ^ שמעון כהן, דפי היומן ששרדו את התרסקות המעבורת, באתר ערוץ 7, 31 בינואר 2011
  13. ^ אתר למנויים בלבד שרי מקובר-בליקוב, יומן חלל, באתר "ידיעות אחרונות", 22 במאי 2019
  14. ^ ענת שיחור-אהרונסון, נמה"ת בתמנע ייקרא ע"ש אילן ואסף רמון, באתר nrg‏, 18 ביולי 2010.
  15. ^ רונה רמון הניחה את אבן הפינה לנמל התעופה ע"ש אילן ואסף רמון: "מחבקת את זכר אהוביי", באתר ‏מאקו‏‏, ‏9 במאי 2013‏
  16. ^ עודד בר-מאיר, האלמנה והבן חנכו את כיכר רמון, באתר mynet‏ באר שבע, 5 באוגוסט 2008
  17. ^ נחנכה המחלקה לרפואה דחופה ע"ש אילן רמון ז"ל, 28 ביוני 2006
  18. ^ אתר כנס אילן רמון הבינלאומי, באתר Ilan Ramon Conference 2020
  19. ^ מרכז המבקרים מכתש רמון, אתר רשות הטבע והגנים
  20. ^ הנצחה ממלכתית לזכרו של טייס החלל (האסטרונאוט) הישראלי הראשון, אל"מ אילן רמון ז"ל, החלטה מספר 3534 של ממשלת ישראל ה-31, משנת 2008, באתר של משרד ראש הממשלה
  21. ^ בול אילן רמון, אתר דואר ישראל
  22. ^ Ilan Ramon Day School, אתר בית הספר
  23. ^ Street names, Cote Saint-Luc, אתר העיר
  24. ^ Vaughn Street Festival מתוך אתר www.jewishtoronto.com
  25. ^ אתר קרן רמון
  26. ^ כיכר אילן רמון באתר xnet
  27. ^ יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פע, באתר צופים לכל (מצב)
  28. ^ חסן שעלאן, נחנך מרכז חלל בטייבה: לא נקרא ע"ש אילן רמון, באתר ynet, 23 באוקטובר 2012
  29. ^ בנו של אילן רמון שלח מזכרת לחלל, באתר חיל האוויר הישראלי, 14 ביולי 2011.
  30. ^ דף ההנצחה, כתבה קצרה על המקרה באתר News1.
  31. ^ אמיר בוחבוט, אורי בינדר ורועי שרון, בנו של אילן רמון נהרג בהתרסקות מטוס F-16, באתר nrg‏, 13 בספטמבר 2009
  32. ^ אתר למנויים בלבד רועי רובינשטיין, מורשת רמון, באתר "ידיעות אחרונות", 4 ספטמבר 2018


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0