קבר גווייה
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
קבר גווייה או קבר ממנטו מורי (לטינית: "זכור את המוות") הוא מצבת-זיכרון כנסייתית או קבר ובהם ייצוג אנושי בדמותה של גווייה מרקיבה.
לעיתים רבות נושא הקבר דמיון למיטה ובה שתי קומות, המציגה אדם כפי שהיה טרם מותו או זמן מועט לאחר מכן בקומה העליונה (בממדים מציאותיים ולעיתים כורע בתפילה), וכגווייה מרקיבה בקומה התחתונה, פעמים רבות עטופה תכריכים ומלאה תולעים וחיות בר הניזונות מבשר.
המונח משמש גם למצבת זיכרון המציגה את הגווייה לבדה, בלי דמות אדם חי. הפסל מסמל את ארעיות התהילה הגשמית. תיאור גווייה מרקיבה באמנות (להבדיל משלד) מכונה "טרנסי" (transi). דוגמה קלאסית לכך היא "Transi de René de Chalons" (אנ') מאת ליגייר רישייר (אנ'), בכנסיית סנט אטיין בבר-לה-דוק, צרפת.[1]
קברי גווייה, שהחלו להופיע במחצית השנייה של המאה ה-14, מסמנים זניחה של המנהג המקובל, לפיו יש להציג את דמות האדם כפי שהיה בחייו.
קברים אלה יועדו לאצילים רמי מעלה בלבד; על פי רוב בני מלוכה, הגמונים או ראשי מנזר, משום שקברים אלו יקרים, והמקום בחלל הכנסייה מצומצם. דוגמה: קברי המלכים הצרפתיים בבזיליקת סן-דני בפרברי פריז. לעיתים תכופות היו קברי בני-המלוכה זוגיים, עבור מלך ומלכה.
אנגליה
מצבות גווייה מצויות בקתדרלות אנגליה ובחלק מהכנסיות המחוזיות. הדוגמה המוקדמת ביותר שהשתמרה מצויה בקתדרלת לינקולן בלינקולנשייר. זהו קברו של ההגמון ריצ'רד פלמינג(אנ') שייסד את מכללת לינקולן באוקספורד(אנ') ונפטר ב-1431. בקתדרלת קנטרברי שוכנת מצבת הגווייה הנודעת של הנרי צ'יסל(אנ'), הארכיבישוף מקנטרברי (1414-1443).
מצבת הזיכרון שהוקמה עבור ג'ון וייקמן(אנ') נותרה במנזר טוקסברי (אנ'). וייקמן שימש כראש מנזר טוקסברי בין השנים 1531-1539. עם פרוק המנזר פרש מתפקידו, ומאוחר יותר הפך הגמון גלוססטר(אנ') הראשון. הוא הכין את קברו שלו, ובו מזיקים הזוחלים על גווייתו השלדית המסותתת, אולם בקבר לא נעשה שימוש, והוא קבור בפורתהמפטון (אנ').
איטליה
מצבות גווייה ודמויות גווייה נמצאות גם באיטליה.
היסטוריה
על-פי מידע שנקבץ במאה ה-19 על פסלים איטלקיים, רעיון מצבת הגווייה החל כאתר בו תנוח הנשמה או, להבדיל מכך, תחיה. במרוצת העת וכשהתפתח רעיון הקימה לתחייה, נתפש הקבר כאתר בו המנוח ישן: "מיטה עבור הנם ... רעיון הנם במיטתו הנשמר על ידי הדמות השכובה על-גבי המכסה".
בעת בה נבנו מצבות הזיכרון על ידי פסלי ימי-הביניים ורנסאנס נודעים, "נותרו הסרקופג והמיטה, אולם רעיון האפריון השמימי והמלאכים הוסף מעל (נהגה במקור על ידי ארנולפו די קמביו, בקבר החשמן דה בריי באורווייטו), בעוד קורות חיי המנוח תוארו על-גבי הקבר ... הנוצרי לבדו, המאמין בקימה לתחיה, הוא המניח את האפריון ואת כוחות גן-העדן מעל מתו".
מצבות זיכרון
מצבות הגווייה נפוצות בכנסיות איטליה. אנדראה ברגנו הנודע פיסל את חלקן, וביניהן אלה עבור החשמן אלאנו בסן פרסדה, החשמן לודוויקו ד'אלברט בסנטה מריה ארקואלי, וההגמון ג'ון דה קוקה בכנסייה ברומא בשם סנטה מריה סופרה מינרווה.
שלוש מצבות זיכרון נוספות הן זו של החשמן מטאו ד'אקווספרטה(אנ') בסנטה מריה בארקואלי(אנ'), קבר ההגמון גונסלווי (1298) וזה של החשמן גונסלוו (1299) (שני האחרונים בבזיליקת סנטה מריה מג'ורה), שפוסלו על ידי ג'ובאני דה קוזמה, הצעיר בשושלת משפחת קוזמטי(אנ').
בזיליקת פטרוס הקדוש מכילה אף היא מצבת זיכרון, קבר האפיפיור אינוקנטיוס השלישי, שפוסלה על ידי ג'ובאני פיזאנו.
צרפת
גם בצרפת נמצאים קברי-גווייה, אם כי במספר פחות מאלו שבאנגליה או איטליה.
גרמניה
בגרמניה נמצאות מצבות גווייה מועטות. במצבות גווייה גרמניות שונות יש מקום לסבור ששימשו למטרה אחרת. מבנן נבדל מעט מזה של קברי הכנסיות באנגליה ובאיטליה. דמותו של פיטר לואיס רוון בבית קברות בברלין נושאת דמיון למצבות הזיכרון הנזכרות לעיל, אך מיקומה – ובמובנים אחדים סגנונה – שונים. מבחינה היסטורית נטמנו יחידים פחותי חשיבות או ממון מחוץ לכנסייה, להבדיל מפנימהּ שנשמר עבור קדושים, אפיפיורים, אצילים אמידים ובעלי-ממון או חשיבות חברתית מרובה.
מצבת גווייה גרמנית נוספת – ומאוחרת למדי מבחינה היסטורית – מיועדת ליוהאן פון דר לייטר מביירן בגרמניה.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ CAOA Meuse - Actualité du patrimoine mobilier meusien, caoa55.free.fr (בצרפתית)
