קבר פירוז נהאוונדי
![]() | |
מידע כללי | |
---|---|
מדינה |
![]() |
קואורדינטות | 33°58′11.0″N 51°24′59.5″E / 33.969722°N 51.416528°E |
קבר פירוז נהאוונדי (בפרסית: آرامگاه پیروز نهاوندی), המכונה גם מקדש אבו לולו (בפרסית: بقعه ابولولو) וגם מַקדש בָּאבָּא שֻׁגַ'אע א-דִין (בפרסית: بقعه بابا شجاعالدین),[1] הוא מאוזוליאום המיוחס לפי מסורת עממית למקום קבורתו של פירוז נהאוונדי, עבד פרסי שרצח את הח'ליף האסלאמי השני עומר בן אל-ח'טאב בשנת 644 לספירה.[2]
המבנה מצוי בעיר כאשאן שבפרובינציית אספהאן באיראן,[3] והוא מתוארך לתקופת האימפריה המונגולית.[4] בתקופות מאוחרות יותר שימש כמוקד לפולחן דתי עממי ולחגיגות מסורתיות לכבוד אבו לולו, בעיקר בתקופת השושלת הסווית.
הבניין נסגר בשנת 2007 על ידי ממשלת איראן עקב לחץ מצד האיגוד הבין-לאומי של מלומדים מוסלמים.[5]
תיאור המבנה

לפי מקורות איראניים, המבנה המקורי נבנה עוד לפני תקופת האימפריה הספווית – ככל הנראה בתקופה המונגולית (בין המאות ה-13 ל-15).[6] הכיפה והאיוואן נוספו בתקופות מאוחרות יותר, בתקופה הספווית ולאחריה.[6]
פסטיבל

לפי מקורות היסטוריים, אבו לולו נרצח מיד לאחר התנקשותו בעומר בן אל-ח'טאב במדינה – בירת ח'ליפות הראשידון – בשנת 644.[7] עם הזמן התפתחה אגדה לפיה עלי אבן אבי טאלב הציל את אבו לולו בדרך נס באמצעות תפילה מיוחדת, והעביר אותו בטלפורטציה לעיר כאשאן, שם נישא, חי ומת.[8]
במאה ה-16, עם תהליך השיעיזציה של איראן על ידי השושלת הספווית, הפך נהאוונדי לדמות נערצת בקרב השיעים, והחלו להיערך חגיגות שנתיות סביב מקום קבורתו. החגיגה נקראה עומר כושאן (בפרסית: عمرکشان – "הריגת עומר") ונחגגה ביום מות עומר – 26 בד'ו אל-חִג'ה בלוח השנה ההיג'רי.[9] לעיתים החג צוין גם ב-9 ברביע אל-אוול.[10] בחג זה כונה נהאוונדי באבא שוג'אע א-דין (בערבית: بابا شجاع الدين – "אבי אומץ-הלב של הדת"), והוצג כגיבור דתי שהציל את האסלאם מידי ח'ליף רודני.[11]
במהלך המאה ה-19 (בתקופת השושלת הקאג'ארית) החלו רשויות הדת והממשל באיראן לדכא את החגיגות בשל הרגישות הפוליטית כלפי האסלאם הסוני.[12] עם עליית הרפובליקה האסלאמית של איראן לשלטון ב-1979 נאסרה חגיגת "עומר כושאן" רשמית, אף על פי שהחג ממשיך להיחגג בחשאי באיראן.[13][14]
מחלוקות

במאה ה-20 ובמאה ה-21 עורר המקום מחלוקת בזירה האסלאמית: אוניברסיטת אל-אזהר דרשה מממשלת איראן להרוס את הקבר, בטענה שהוא "בלתי-אסלאמי" ו"פוגעני כלפי האסלאם הסוני". דרישה זו גרמה לקרע דיפלומטי בין איראן לבין מוסדות סוניים מרכזיים.[15] בשנת 2007, בעקבות לחץ מצד האיחוד העולמי של חכמי הדת המוסלמים, נסגר האתר בצו ממשלתי.[5]
קישורים חיצוניים
ביבליוגרפיה
- Algar, Hamid. "Caliphs and the Caliphate, as viewed by the Shiʿites of Persia". pp. 677–679.
- Ali, Sayyid (12 בנובמבר 2018). "Is Abu Lulu Buried in Kashan?". Iqra Online.
{{cite web}}
: (עזרה) - Anonymous (6 בספטמבר 1975) [15 Shahrivar 1354 Solar Hijri calendar]. "بقعه ابولولو / ۱۰۹۱" (PDF). دانشنامهی تاریخ معماری و شهرسازی ایران [Encyclopaedia of the History of Architecture and Urban Planning of Iran]. Registration no. 1091 (בפרסית). Ministry of Roads and Urban Development.
{{cite book}}
: (עזרה) - Calmard, Jean (1996). "Shi'i Rituals and Power II. The Consolidation of Safavid Shi'ism: Folklore and Popular Religion". In Melville, Charles (ed.). Safavid Persia: The History and Politics of an Islamic Society. Pembroke Persian Papers. Vol. 4. London: I.B. Tauris. pp. 139–190. ISBN 1-86064-023-0.
- Fischer, Michael M. J. (1980). Iran: From Religious Dispute to Revolution. Cambridge, MA: Harvard University Press. ISBN 9780674466159.
- Isma'il, Faraj (13 ביוני 2007). "بعد تدخل الاتحاد العالمي لعلماء المسلمين : السلطات الإيرانية تغلق مزار "أبو لؤلؤة المجوسي" قاتل عمر بن الخطاب". Al Arabiya. אורכב מהמקור ב-15 ביוני 2007.
{{cite web}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: unfit URL (link) - Ismail, Raihan (2016). Saudi clerics and Shī'a Islam. New York: Oxford University Press. ISBN 9780190627508.
- Johnson, Rosemary Stanfield (1994). "Sunni Survival in Safavid Iran: Anti-Sunni Activities During the Reign of Tahmasp I". Iranian Studies. 27 (1–4): 123–133. doi:10.1080/00210869408701823. JSTOR 4310889.
- Pellat, Charles (2011). "Abū Loʾloʾa". In Yarshater, Ehsan (ed.). Encyclopaedia Iranica.
- Torab, Azam (2007). Performing Islam: Gender and Ritual in Iran. Leiden: Brill. doi:10.1163/9789047410546_009.
הערות שוליים
- ↑ Anonymous 1975.
- ↑ On Abu Lu'lu'a, see Pellat 2011.
- ↑ Algar 1990.
- ↑ Anonymous 1975. Quote: "اصل بنا احتمالا مربوط به دوران قبل از صفويه وبقول به دوران مغول ميرسد ولى گنبد وايوان آن ازبناهاى دوران صفويه ودورانهاى بعد مياشد.".
- ^ 5.0 5.1 Isma'il 2007, referred to by Ismail 2016, p. 93; Ali 2018.
- ^ 6.0 6.1 Anonymous 1975. Quote: "اصل بنا احتمالا مربوط به دوران قبل از صفويه وبقول به دوران مغول ميرسد ولى گنبد وايوان آن ازبناهاى دوران صفويه ودورانهاى بعد مياشد.".
- ↑ Pellat 2011.
- ↑ Fischer 1980, p. 16; Johnson 1994, p. 127, note 23. According to Ali 2018, the earliest version of the transportation story as related by Imād al-Dīn Ṭabarī in his Kāmil-e Bahāī (675 AH = 1276–7 CE) mentioned a mystical transportation to Qom, but later the story was changed to Abu Lu'lu'a's being transported to Kashan instead, possibly to authenticate the presence of the mausoleum in Kashan.
- ↑ Johnson 1994, p. 127, note 23; cf. Algar 1990.
- ↑ Calmard 1996, p. 161; Algar 1990.
- ↑ Calmard 1996, p. 161; Johnson 1994, p. 127, note 23; Torab 2007, p. 196.
- ↑ Algar 1990; Torab 2007, pp. 194–195.
- ↑ Torab 2007, p. 195.
- ↑ Torab 2007, p. 198.
- ↑ Ismail 2016, p. 93.
קבר פירוז נהאוונדי41170122Q6419560