קוה (ממלכה עתיקה)
 | |
| קוה ובירתה אדנה בין הממלכת הנאו־חתיות | |
| היסטוריה | |
|---|---|
| ישות קודמת | האימפריה החתית |
| ישות יורשת | ממלכת קיליקיה (אנ') |
קְוֵה הייתה ממלכה סורית־נאו חתית בשפלה של מזרח קיליקיה, מדינת חסות של אשור ולבסוף מחוז באימפריה האשורית, בתקופות שונות מהמאה ה-9 לפנה"ס ועד זמן קצר לאחר מותו של אשורבניפל בסביבות 627 לפנה"ס. הממלכה מוזכרת בכתובות המלכותיות של שלמנאסר השלישי,[1] תגלת פלאסר השלישי[2] וסנחריב.[3][4] לפי חלק מתרגומי התנ"ך, הפסוק ”וּמוֹצָא הַסּוּסִים אֲשֶׁר לִשְׁלֹמֹה מִמִּצְרָיִם וּמקוה סֹחֲרֵי הַמֶּלֶךְ יִקְחוּ מקוה בִּמְחִיר” (ספר מלכים א', פרק י', פסוק כ"ח) מתייחס לארץ קוה.[5]
הארץ נכבשה במבצע צבאי מוצלח על־ידי שלמנאסר השלישי משליטהּ כַתֵה (mKa-te), בשנת 838 לפנה"ס לערך.[6] שלמנאסר העיד שהוא הגביל את כתה לעיר מלכותו פחֿרו בלבד, ולקח את בתו של כתה, יחד עם נדוניה שהגיש לו, לכלח.[7] אוריכּי מלך קוה נזכרת ברשימות מגישי המנחה לתגלת-פלאסר השלישי.[2] בכתובות סנחריב מוזכרים אנשי קוה בין עמים שלא נכנעו לעולו, ולכן נענשו בעקירה בכוח, בנשיאת סלי אדמה ובהכנת לבנים.[8] הארץ מוזכרת גם בסיפור מרידת אנשי חֿילקו בעידוד כירוה (הנקרא גם שולמו-בל), כארץ שנתפסה על־ידי המורדים.[9]
שם מין הרקפת Cyclamen coum מתייחס כנראה לקוה.[10]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Simo Parpola and Michael Porter, editors, The Helsinki Atlas of the Near East in the Neo-Assyrian Period, מסת"ב 951-45-9050-3 (Helsinki, Finland, 2001), Gazetteer, p. 15.
- Mirko Novák and Andreas Fuchs, Azatiwada, Awariku from the House of Mopsos, and Assyria. On the Dating of Karatepe in Cilicia, in: A. Payne, Š. Velharticka, J. Wintjes (ed.), Beyond all Boundaries. Anatolia in the 1st Millennium B.C. OBO 295 (Leuven, 2021), pp. 397-466.
- Mirko Novák, Kizzuwatna, Ḥiyawa, Quwe – Ein Abriss der Kulturgeschichte des Ebenen Kilikien, in J. Becker / R. Hempelmann / E. Rehm (ed.), Kulturlandschaft Syrien – Zentrum und Peripherie. Festschrift für Jan-Waalke Meyer, Alter Orient und Altes Testament 371, Ugarit-Verlag Münster 2010, pp. 397–425.
- Cilicia Chronology Group: A Comparative Stratigraphy of Cilicia. Results of the first three Cilician Chronology Workshops, in: Altorientalische Forschungen 44/2, 2017, pp. 150–186.
הערות שוליים
- ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 55, 58-59, 62, 67, 78, 98, 119, מסת"ב 978-1-4426-7107-2
- ^ 2.0 2.1 Hayim Tadmor, The royal inscriptions of Tiglath-pileser III (744-727 BC) and Shalmaneser V (726-722 BC), kings of Assyria, Eisenbrauns, 2011, עמ' 38, 47, 70, 77, 87, 122, מסת"ב 978-1-57506-657-8
- ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, מסת"ב 1-57506-241-0
- ^ A. Kirk Grayson, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 2, Eisenbrauns, 2014, מסת"ב 978-1-57506-881-7
- ^ תרגומים שונים של "סוסים [...] ממצרים ומקוה"
- ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 57-59, 67, 78, מסת"ב 978-1-4426-7107-2
- ^ Albert Kirk Grayson, Assyrian rulers of the early first millennium BC II (858–754 BC), University of Toronto Press, 2002, עמ' 119, מסת"ב 978-1-4426-7107-2
- ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 37, 45, 53, 67, 99, 119, 137, מסת"ב 1-57506-241-0
- ^ A. Kirk Grayson and Jamie Novotny, The royal inscriptions of Sennacherib, king of Assyria (704-681 BC). Part 1, Eisenbrauns, 2012, עמ' 135, מסת"ב 1-57506-241-0
- ^ Cyclamen coum subsp. coum Pink Silverleaf באתר Paghat's Garden
