קווי מתאר אשלייתיים
קווי מתאר אשלייתיים או קווי מתאר סובייקטיביים (באנגלית: Illusiory contours) הם אשליות אופטיות המעוררות תפיסה של קצה מבלי שיהיה שינוי בבהירות או בצבע על פני אותו קצה. בהירות אשלייתית וסידור עומק מלווים לעיתים קרובות קווי מתאר אשלייתיים. לרוב, גילוי קווי המתאר האשלייתיים מיוחס לפרידריך שומאן ומתוארך לתחילת המאה ה-20 ,[1] אך למעשה קווים כאלו נוכחים כבר באמנות המתוארכת לימי הביניים. בשנת 1976 פרסם גאטנו קניצה (Gaetano Kanizsa) מאמר על אשליות אופטיות ב- Scientific American, אשר היווה אבן דרך בהתעוררות העניין בקווי מתאר אשלייתיים בקרב חוקרי תפיסה חזותית.
סוגים נפוצים של קווי מתאר אשלייתיים
גופי קניצה
ייתכן והדוגמה המפורסמת ביותר לקו מתאר אשלייתי היא תצורת הפק-מן שהוצגה והופצה על ידי גאטנו קניצה[2].
גופי קניצה מעוררים תפיסה של קו מתאר אשלייתי על ידי יישור דימויים בצורת פק-מן בשדה הראייה כך שהקצוות שלהם יוצרים יחד צורה. למרות שהם אינם חלק מפורש מהצורה הנתפסת, גופי קניצה מעוררים את התפיסה של צורה, המוגדרת על ידי קו מתאר אשליה חד.[2]
בדרך כלל, הצורה נראית בהירה יותר מהרקע שלה, למרות שבפועל אין הבדל ברמת הבהירות ביניהם. בנוסף, הצורה האשלייתית נחווית על ידי הצופה כקרובה יותר מאשר הצורות הממשיות הנמצאות סביבה, הצורות מעוררות האשליה. גופי קניצה כוללים השלמה מודאלית של הצורה האשלייתית והשלמה אמודאלית של הצורות מעוררות האשליה.[2]
אשליית ארנשטיין
אשליה קרובה לגופי קניצה, היא אשליית ארנשטיין (Ehrenstein illusion). במקום להשתמש במעוררי אשליה דמויי פק-מן, אשליית ארנשטיין מעוררת תפיסה של קווי מתאר אשלייתיים באמצעות מקטעי קוים רדיאלים. התגלית של ארנשטיין הוגדרה במקור כשינוי של רשת הרמן. .[3]קווי מתאר אשלייתיים נוצרים בקו הגבול בין שתי רשתות סורגים שאינן מיושרות זו עם זו. באשליות מסוג זה, קו המתאר האשלייתי שנוצר הוא מאונך לגופים המעוררים שיצרו אותו.
באמנות ועיצוב גרפי
הסמלים האולימפיים מ-1972, 1984, 1988 ו-1994 כוללים קווי מתאר אשליתיים, וכך גם סדרת שנות ה-50 של אלסוורת' קלי .
יעקב גסטמן גראדטס (אנ') השתמש לעיתים קרובות באשליית קניצה בהדפסי המשי שלו, למשל בעבודתו פורמולה 1 (1991).
תגובות קורטיקליות
הדיעה הרווחת היא שאזורי ראייה קורטיקלים מוקדמים, כמו V1 ו- V2, הם האחראים ליצירת קווי מתאר אשלייתיים. [4][5] מחקרים שבהם נעשה שימוש בטכניקות של הדמיה עצבית בבני אדם, מצאו שקווי מתאר אשלייתיים קשורים לפעילות בשכבות העמוקות של קורטקס הראייה הראשוני. [6]
תופעות חזותיות קשורות
אשליות אופטיות הן גירויים שימושיים לחקר הבסיס העצבי של התפיסה, מכיוון שהן "חוטפות" את המנגנונים המולדים המובנים במערכת הראייה לצורך פירוש העולם החזותי בתנאים רגילים. לדוגמה, פעמים רבות אובייקטים בטבע גלויים בצורה חלקית בלבד, ולא ניתן לראות את הגוף השלם. קווי מתאר אשלייתיים מספקים רמזים לאופן שבו מערכת הראייה בונה ייצוגים שלמים כאשר חלקים מקצה האובייקט הממשי אינם נראים לעין.
הקידוד של משטחים נחשב לחלק הכרחי מהתפיסה החזותית, המהווה שלב ביניים קריטי של עיבוד חזותי בין הניתוח הראשוני של התכונות החזותיות לבין היכולת לזהות גירויים מורכבים כמו פרצופים וסצנות. [7]
ראו גם
לקריאה נוספת
- Coren, S (1972), "Subjective contour and apparent depth", Psychological Review, 79 (4): 359–367, doi:10.1037/h0032940, PMID 5038153
- Peterhans, E.; von der Heydt, R. (1991). "Subjective contours--bridging the gap between psychophysics and physiology". Trends Neurosci. 14 (3): 112–119. doi:10.1016/0166-2236(91)90072-3. PMID 1709535.
Phenomena of contour, color and movement perception have been used to identify functions of neurons and to reveal functional differences between cortical areas that application of classical receptive-field concepts has not suggested.
קישורים חיצוניים
- גופי קווי מתאר אשלייתים רישומים רבים שטרם פורסמו (fr)
הערות שוליים
- ^ Schumann, F (1900), "Beiträge zur Analyse der Gesichtswahrnehmungen. Erste Abhandlung. Einige Beobachtungen über die Zusammenfassung von Gesichtseindrücken zu Einheiten.", Zeitschrift für Psychologie und Physiologie der Sinnesorgane, 23: 1–32
- ^ 2.0 2.1 2.2 Kanizsa, G (1955), "Margini quasi-percettivi in campi con stimolazione omogenea.", Rivista di Psicologia, 49 (1): 7–30
- ^ Ehrenstein, W (1941), "Über Abwandlungen der L. Hermannschen Helligkeitserscheinung (Modifications of the Brightness Phenomenon of L. Hermann).", Zeitschrift für Psychologie, 150: 83–91
- ^ von der Heydt, R; Peterhans, E; Baumgartner, G (1984), "Illusory contours and cortical neuron responses", Science, 224 (4654): 1260–1262, doi:10.1126/science.6539501, PMID 6539501
- ^ Barghout, Lauren (2014). Vision. Global Conceptual Context Changes Local Contrast Processing (Ph.D. Dissertation 2003). Updated to include Computer Vision Techniques. Scholars' Press. ISBN 978-3-639-70962-9.
- ^ Kok, Peter; Bains, Lauren; van Mourik, Tim; Norris, David G.; de Lange, Floris (2016-02-08). "Selective Activation of the Deep Layers of the Human Primary Visual Cortex by Top-Down Feedback". Current Biology (באנגלית). 26 (3): 371–376. doi:10.1016/j.cub.2015.12.038. ISSN 0960-9822. PMID 26832438.
- ^ Nakayama, K; He, Z; Shimojo, S (1995). "Visual surface representation: a critical link between lower-level and higher level vision" (PDF). An Invitation to Cognitive Science: Visual cognition. Vol. 2. pp. 1–70.
