קונסטנטין השני, קיסר בולגריה
| לידה |
1369 וידין, האימפריה הבולגרית השנייה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
17 בספטמבר 1422 (בגיל 53 בערך) בלגרד, דספוטט סרביה. | ||||||
| מדינה | וידין | ||||||
| מקום קבורה | בלגרד | ||||||
| שושלת בית שישמן | |||||||
| |||||||
| |||||||
קונסטנטין השני אסן, בבולגרית Константин II Асен, היה צאר וידין, אזור שהיה השריד האחרון לאימפריה הבולגרית השנייה. הוא שלט משנת 1396 ועד 1422, עת הוצא להורג כשהוא בגלות בבלגרד אשר בדספוטט סרביה. אף על פי שרשמית, עם נפילת העיר טרנובו בשנת 1393 לידי צבאו של הסולטאן באיזיט הראשון שליט האימפריה העות'מאנית חדלה האימפריה הבולגרית השנייה מלהתקיים, הרי שמאחר וקונסטנטין הכריז על עצמו כצאר בולגריה וחלק מהנסיכויות השכנות הכירו בו, הוא נחשב לשליט העצמאי האחרון של האימפריה הבולגרית השנייה[1].
עלייתו לשלטון
קונסטנטין השני היה בנו יחידו של איוון סרצימיר ושל אנה מואלכיה, ביתו של הנסיך ניקולה אלכסנדרו ונכדו של איוון אלכסנדר. הוא הוכתר כקיסר משותף ביחד עם אביו כנראה לפני שנת 1395 ונשלח למשימה דיפלומטית בבירה הכבושה טרנובו כדי לקבל את הסכמת העות'מאנים להמשך שליטתו. מצוין, כי העות'מאנים קיבלו אותו בסבר פנים יפות, הרעיפו עליו כבוד מלכים וציפו שיהיה פחות דומיננטי מאביו ונתון יותר לשליטתם. מספר מקורות טוענים, שכבר בשלב זה הפך וסל עות'מאני[2].
מלכותו
לאחר נפילתו בשבי של אביו, בידי הסולטאן באיזיט הראשון, בשנת 1397 וכליאתו באדירנה, נותרו חלקים מסוימים של ממלכת וידין בשליטתו של קונסטנטין, עד סמוך למותו. קונסטנטין מוזכר באחד מכתביו של מלך הונגריה, זיגמונד משנת 1408, המציין אותו כאחד מהדספוטים, המורדים בעות'מאנים [2]. ביחד עם בין דודו פרוז'ין, בנו של איוון שישמן, הוא ניצל את תקופת בין המלכים באימפריה העות'מאנית והנהיג מרד בצפון מערב בולגריה, במשותף עם הדספוט הסרבי סטפן לאזרוביץ' ונסיך ואלכיה. המרד נמשך משנת 1408 ועד 1413 והתפשט לכל שטחי האימפריה הישנה, עד שהוכרע על ידי הסולטאן מוסא צ'לבי, שבאותה העת היה וסל של טימור לנג.
קונסטנטין כרת ברית עם אחיו של מוסא צ'לבי, לימים הסולאטן מהמט הראשון, אך הוא כיבד חלקית את הברית ביניהם ולאחר שעלה לשלטון בשנת 1413, הפך קונסטנטין השני לוסל שלו, כשהוא מבלה את רוב זמנו בסרביה והונגריה. בשנת 1422, לאחר שעלה הסולטאן מוראט השני לשלטון, סופחה נסיכות וידין סופית, לאימפריה העות'מאנית, כחלק ממאבקי הכוח בין העות'מאנים לבין הביזאנטים, בהנהגת יוחנן השמיני.
אחריתו
בחודש יוני 1422, החלו העות'מאנים לצור על קונסטנטינופול ובכדי להרגיע את החזית הבלקנית הם הגיעו להסכם שלום עם סטפן לזרוביץ' דספוט סרביה מחד ויצאו למסע מלחמה כנגד נסיכות ואלכיה, מאידך. וכך, בהשפעת העות'מאנים, הועמד קונסטנטין השני לדין בבלגרד והוצא להורג ב-17 בספטמבר 1422[3]. בסופה של ממלכת וידין וסופו של קונסטנטין השני, הקיץ הקץ על עצמאותה של ישות בולגרית למשך כ-500 שנים. העות'מאנים הוציאו להורג, היגלו, או המירו בכפייה את דתם של כל הנצרים, למשפחת המלוכה הבולגרית[2] וכך ברבות הימים, משהשיבה בולגריה לעצמה את עצמאותה בשנת 1878, נאלצו הבולגרים לחפש לעצמם נסיכים ומלכים מחוץ למולדתם.
הערות שוליים
- ^ John V.A. Fine, Jr., The Late Medieval Balkans, Ann Arbor, 1987
- ^ 2.0 2.1 2.2 פלמן פבלוב "קונסטנטין שני, הקיסר האחרון של האימפריה הבולגרית השנייה", באתר liternet.bg (בבולגרית).
- ^ קונסטנטין השני "ביוגרפיה", באתר /dic.academic.ru(ברוסית).
| הקודם: איוון סרצימיר |
קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה 1422-1396 |
הבא: האימפריה העות'מאנית. השליט העצמאי הבא, אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה |
| קיסרי האימפריה הבולגרית השנייה (1422-1185) |
|---|
