קונסטנטין סטואילוב
 | |
| קונסטנטין סטואילוב | |
| לידה |
23 בספטמבר 1853 פלובדיב, האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
23 במרץ 1901 (בגיל 47) סופיה, נסיכות בולגריה |
| מדינה | נסיכות בולגריה |
| מקום קבורה | סופיה |
| מפלגה |
המפלגה השמרנית הבולגרית מפלגת העם של בולגריה |
|
| |
קונסטנטין קונסטנטינוב סטואילוב (בבולגרית: Константин Константинов Стоилов; 5 באוקטובר 1853, פלובדיב, האימפריה העות'מאנית – 5 באפריל 1901, סופיה, נסיכות בולגריה) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן ארבע פעמים כשר החוץ והדתות, שלוש פעמים כשר המשפטים, פעמיים כראש הממשלה וכן כשר האוצר ושר הפנים של נסיכות בולגריה ונחשב ביחד עם יריבו הגדול סטפן סטאמבולוב לאחד מהאבות המכוננים של המערכת השלטונית בבולגריה המודרנית.
ראשית הקריירה
סטואילוב נולד בפלובדיב ואת השכלתו התיכונית רכש במכללת רוברט באיסטנבול. בהמשך, למד באוניברסיטת היידלברג והוסמך כדוקטור למשפטים. ב-1879 עם שובו לבולגריה, מונה לשופט בסופיה ובפלובדיב. סטואילוב הצטרף למערכת הפוליטית, הפך לאחד ממנהיגי המפלגה השמרנית הבולגרית ומילא תפקידי שר בממשלותיהם של לאוניד סובולב ודראגן צאנקוב. הוא לחם במהלך מלחמת בולגריה–סרביה (1885) כמפקד מחלקה. לאחר ההפיכה הצבאית שהובילה להדחתו הזמנית של אלכסנדר בטנברג, נסיך בולגריה תמך במאמציו של סטפן סטאמבולוב לייצב את המשטר, וב-1887 כיהן לתקופה קצרה כראש ממשלת הנסיכות. בהמשך, מונה לחבר משלחת האיתור הבולגרית שיצאה לאירופה לחפש מועמד שיחליף את בטנברג אשר ויתר על כסאו.
ראש הממשלה
סטואילוב שהיה פרו מלוכני ופרגמטי ביחסו לאימפריה הרוסית, הפך למתנגדו של ראש הממשלה סטאמבולוב אשר פעל לקיצוץ סמכויותיו של הנסיך פרדיננד ונקט קו אנטי רוסי מובהק. הוא היה ממקימי מפלגת העם של בולגריה וב-31 במאי 1894, עם התפטרותו של סטאמבולוב מונה סטואילוב לראש ממשלת הנסיכות וכיהן בתפקידו עד ראשית 1899. במהלך כהונתו זו, כיהן לתקופה קצרה כשר הפנים ומפברואר 1896 ועד סיום כהונתו כיהן גם כשר החוץ והדתות. בתקופת כהונתו של סטואילוב זכתה הנסיכות לפריחה כלכלית והוא הוביל יוזמות לפיתוח התעשייה בבולגריה. סטואילוב נאלץ להתפטר לאחר שחל פילוג במפלגת העם הבולגרית והקואליציה שבראשותו התפרקה. הנסיך פרדיננד הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה החדשה על דימיטר גרקוב. קונסטנטין סטואילוב נפטר ב-1901 מדלקת ריאות והוא בן 47 שנים. הוא היה נשוי ואב ל-5 ילדים.
סטואילוב והקהילה היהודית
כהונותיו השונות של קונסטנטין סטואילוב בתפקידי שר וראש ממשלה, השיקו לתהליך התארגנותה ועיצובה של הקהילה היהודית בבולגריה שלאחר תום השלטון העות'מאני. תהליך שחרור בולגריה מעול העות'מאנים לווה בגל אנטישמיות, אשר חלקו לובה על ידי כוחות צבא האימפריה הרוסית שהביאו עימם לבולגריה את האנטישמיות הדתית המסורתית, וחלקו נגרם משום שמקצת מהאוכלוסייה הבולגרית ראה בבני הקהילה היהודית משתפי פעולה עם העות'מאנים בשל היחס הליברלי לו זכו היהודים לעומת הנוצרים. הן בסוגיית גיבוש מוסדות הקהילה היהודית והן בסוגיית מיצוב היחס לבניה כאזרחים נאמנים ושווי זכויות בבולגריה, היה לסטואילוב תפקיד חשוב.
החל מ-1884 ביקשו ראשי הקהילה היהודית בבולגריה לסיים את כהונתו של הרב הראשי גבריאל אלמושנינו ולמנות רב משכיל וצעיר מאחת מקהילות אירופה. ראשי השלטון בבולגריה סירבו לבקשת ראשי הקהילה למינוי רב חיצוני. ב-1885 התפטר הרב אלמוזנינו ומספר חודשים לאחר מכן התמנה סטואילוב לתפקיד שר הדתות. הוא אישר את בקשתם של ראשי הקהילה למנות רב שיגיע מחוץ לבולגריה. בעקבות אישורו הורכבה משלחת איתור שנשלחה לאירופה וב-1887 מונה הרב ד"ר שמעון דנקוביץ לתפקיד הרב הראשי ליהודי בולגריה. במהלך הסיור קיבלו חברי המשלחת את הצעתו של הרב צדוק כהן מצרפת לנהל את הקהילה באמצעות קונסיסטוריה.[1]
ב-1891 התחוללה בעיר וראצה עלילת דם. שלושה יהודים, יוחנן בן-בסט, אימו שרה וחיים לוי, הואשמו ברצח ילדה נוצרייה בת 8 שנים בדקירות סכין ושימוש בדמה למטרות פולחן. עוד הואשמה בסיוע לרצח אחת מבני הקהילה הנוצרית. האירוע עורר סערה בבולגריה והיה חשש כבד מפוגרומים בבני קהילות יהודיות בערי השדה. ראש הממשלה סטפן סטאמבולוב הורה להעביר את מקום המשפט מווראצה לגורנה אוריאחוביצה. קונסטנטין סטואילוב מונה לסניגור ובתפקידו זה, הצליח להוכיח את חפות הנאשמים ולהוביל לזיכויים המוחלט. ביוני 1894 הועמד לדין בסופיה, בהנחיית הממשלה הבולגרית, עורך כתב עת אנטישמי בו נכתב שיהודי העיר חטפו ילד נוצרי והשתמשו בדמו לצורכי פולחן. המשפט עורר הדים רבים והעורך נדון ל-4 חודשי מאסר. ב-29 בינואר 1897 נועדה משלחת של ראשי הקהילה היהודית בבולגריה לפגישה משותפת עם ראש הממשלה סטואילוב וראש הכנסייה הבולגרית וביקשה מהם לפעול להפסקת התעמולה האנטישמית בדבר שימוש בדם של נוצרים לצורכי פולחן. בעקבות הפגישה הוציא הסינוד הבולגרי הודעה לכל הכמרים בבולגריה שטפילת אשמה זו על היהודים אין לה יסוד וסימוכין בדת היהודית וכי חובה עליהם להביא את הדברים לידיעת כל המאמינים.[2]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
.svg){kind=small}
.svg)
| הקודם: וסיל רדוסלאבוב |
ראש ממשלת נסיכות בולגריה 10 ביולי 1887 – 1 בספטמבר 1887 |
הבא: סטפן סטאמבולוב |
| הקודם: סטפן סטאמבולוב |
ראש ממשלת נסיכות בולגריה 31 במאי 1894 – 30 בינואר 1899 |
הבא: דימיטר גרקוב |
