קורוגו
 | |
| פסיפס צילומים מהעיר קורוגו | |
| מדינה |
 חוף השנהב |
|---|---|
| מחוז | סוואנס |
| חבל ארץ | פורו |
| ראש העיר | Lanzaini Coulibaly[1] |
| שפה רשמית | צרפתית, סנופו, Malinké, דיולה ונוצ'י |
| גובה | 380 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 425,547 (2020) |
| אזור זמן | UTC |
קורוגו (באנגלית: Korhogo) היא עיר בצפון חוף השנהב. היא העיר הרביעית בגודלה במדינה, מבחינת האוכלוסייה והכלכלה. היא ממוקמת 635 קילומטרים מאביג'אן ומהווה את בירת מחוז סוואנס ואזור פורו. בעיר נמצאים משרדי מושל מחוז סוואנס (אנ') ומחוז פורו (צר'). נכון לשנת 2020 מנתה העיר 425,547 תושבים,[2] מה שהפך אותה לעיר הרביעית בגודלה במדינה והגדולה ביותר בצפון חוף השנהב.
טופונימיה
מבחינה אטימולוגית, השם קורוגו נובע מהביטוי "קור-גו" שפירושו בשפת בני שבט סנופו "מורשת".[3]
היסטוריה
ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהב
קורוגו נוסדה על ידי נאנגוי, מאבות בני סנופו במאה ה-14 והיא עדין בירת אנשי סנופו (אנ'). היישוב קורוגו היה על דרך המסחר החשובה בתקופה הפרה-קולוניאלית, לחוף האטלנטי.
המאה ה-19
קורוגו נכבשה על ידי הקולוניאליזם האירופי[4] יחסית מאוחר, בהשוואה למדינות אחרות במערב אפריקה. גם לאחר שמשלחתו של לואי-גוסטב בינגר, מרצ'אנד (אנ') (1887 - 1899), הגיעה לאזור היער המרכזי וצפון חוף השנהב לא נכבשה העיר. אלא לאחר תבוסתו של סמורי טורה (צר') בקרב כנגד גוראוד (צר') בשנת 1898.
המאה ה-20
לאורך כל המאה, תושבי קורוגו, כמו כל אלה שבערים אחרות, היו נתונים לעבודות כפייה עד לביטולם בשנת 1946. באותה שנה הוגבלו עבודות הכפייה ל־12 ימי עבודה שנתיים, על כל גבר, שמעל גיל 15 ומתחת לגיל 65.
המאה ה-21, מלחמת האזרחים
- ערך מורחב – מלחמת האזרחים הראשונה
ב־19 בספטמבר 2002 נתפסו הערים קורוגו ובואקה על ידי חיילים שכינו את עצמם "התנועה הפטריוטית של חוף השנהב" (Mouvement Patriotique de Côte d'Ivoire - MPCI),[5] שמרדו כנגד שלטונו של הנשיא לורן גבאגבו. על פי החשד, הוביל את ההפיכה רוברט גואי (אנ'), שהיה המושל הצבאי לשעבר שלחם כנגד ההתקוממות העממית בשנת 2000. למרות הפסקת האש הפורמלית בין הממשלה למורדים בשנת 2003, בקורגו נמשכה הלחימה בין הפלגים היריבים. ביוני 2004 טענו הכוחות הנאמנים למנהיג המורדים גיום סורו (אנ') כי יריבו, איברהים קוליבאלי, ניסה לרצוח את סורו, מה שהוביל לקרבות אקדחים שהותירו 22 הרוגים בקורוגו. באוגוסט 2004 הודיעה משלחת חוף השנהב לאו"ם שהתגלו בעיר שלושה קברי אחים, ובהם לפחות 99 גופות.
ב-4 בנובמבר 2004 הודיע הקצין ז'אן נואל אביי מצבא חוף השנהב. שכוחות הממשלה השתמשו במטוסי סוחוי- 25 לתקיפת העיר כחלק מהמתקפה ל"שחרור טריטוריאלי". גם העיר בואקה, הנמצאת במרחק 225 קילומטרים מדרום לקורוגו, הותקפה באותה תקיפה של החיל האוויר של ממשלת חוף השנהב.
ב-29 בנובמבר 2011 דיווחה סוכנות הידיעות AP כי גבאגבו היה במעצר בית בקורוגו והוא המתין שם להסגרתו כדי שיוגש נגדו כתב אישום בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.[6]
גאוגרפיה
העיר קורוגו נמצאת במחוז סאוואנס, על גבול מאלי ובורקינה פאסו. קורוגו ממוקמת 635 קילומטרים מאבידג'אן, הבירה הכלכלית והעיר הגדולה ביותר בחוף השנהב ו-500 קילומטרים מיאמוסוקרו, הבירה הפוליטית של חוף השנהב. צמודים לקורוגו 62 כפרים.[7]
פני השטח
תבליט השטח בעקרו שטוח וזרועים בו הרים מבודדים הבולטים מעל המישור שסביבם כמו איים. ההר החולש מעל העיר קורוגו, מכונה בפי המקומיים ה"הר" הוא "הר קורוגו". הרובע הדרום-מערבי של העיר בנוי למרגלות הר-קורוגו (אנ').[8] הר ממוצא וולקני שנוצר כתוצאה מפעילות גאולוגית של רכס גינאה, קו הרים מגיע לשיאו בהר נימבה בגובה 1,752 מטרים.
אקלים
האקלים בקורוגו הוא מסוג Aw על פי סיווג Köppen: הוא חם מאוד ויבש מאוד (בדומה לאקלים הסודני), כשבחודשים, בדצמבר וינואר, ההרמאטן, רוח עוצמתית מהסהרה, מורידה את הטמפרטורה במידה ניכרת. העונה היבשה הארוכה נמשכת בין אוקטובר ועד מאי. בעונת הגשמים ישנם שני שיאים בכמויות הגשמים, שיא אחד בחודש יוני והשיא השני בחודש בספטמבר. כמות המשקעים השנתית הממוצעת בקורוגו היא 1,243 מילימטרים, והחודשים הגשומים ביותר הם מחודש מאי עד אוקטובר. הטמפרטורה הממוצעת בעיר לאורך כל השנה היא 26.6 מעלות צלזיוס, כשהחודשים החמים ביותר הם פברואר עד אפריל.[9][10]
כלכלה
תחבורה
שדה התעופה של קורוגו נקרא בקוד איגוד התחבורה האווירית הבינלאומית HGO ובקוד ארגון התעופה האזרחית הבינלאומית הוא נקרא DIKO. בשדה התעופה מסלול בודד באורך 2,100 מטרים מצופה אספלט. שדה התעופה מיועד לטיסות פנים בלבד. חברת התעופה איר חוף השנהב (צר') מקיימת טיסות סדירות לקורוגו מאביג'ן. משך הטיסה מאביג'ן לקורוגו שעתיים וחצי.[11]
העיירות השכנות לקורוגו מחוברות לעיר באמצעות מוניות בוש (צר') (מוניות משא וטנספורטרים). כלי רכב דו גלגליים (אופנועים בעיקר) תופסים מקום חשוב בתחבורה העירונית של קורוגו.[12]
חקלאות
תושבי העיר הם עובדי אדמה או מגדלי בעלי חיים (בקר וצאן)[13] אם הם לא סוחרים, אומנים או עובדי מדינה. חציל, ירקות עלים (חסה, פטרוזליה וכדומה), פלפלים, עגבניות ובצל, הם גידולי הירקות העיקריים הגדלים בסביבות העיר, בכדי לספק את הביקוש הגובר של שוק המקומי. תחום עבודת האדמה נעשה בעיקר על ידי נשים.[8] קיים שיתוף פעולה עם חברות גרמניות המספקות ציוד חקלאי.[14] בנוסף בקורוגו מעבדים גם את הגידולים הבאים: כותנה, קאפוק (צר'), אורז, דוחן, בוטנים, תירס ויאם. מגדלי הבקר והצאן מגדלים בעיקר כבשים ועזים.
ב-23 באוגוסט 1998 ממשלת חוף השנהב הפריטה את כל ייצור הכותנה. במקביל התאגיד Société Paul Reinhart Ag, רכש את שתי המנפטות שהיו בקורוגו. ענף הכותנה הוא הענף הרווחי והעשיר ביותר באזור, עד כדי כך שיש הקוראים לו "הזהב הלבן". בעיר ישנם מפעלי אריגה רבים ההופכים את הכותנה לבד ומעצבים תופרים מהבד המקומי את הבובס (צר'),[15] מטריות ובגדים מכל הסוגים על פי הזמנה ומידות הלקוחות. באופן מסורתי החייטות והתפירה מבוצעים על ידי גברים.
מכרות
תת הקרקע באזור עשירה בברזל, זהב ויהלומים.
תרבות
בקורוגו יש אולם קולנוע מקורה, בניגוד לערים אפריקאיות רבות שבהן בתי הקולנוע באוויר הפתוח.
האתרים המסקרנים בקורוגו כוללים את המוזיאון האזורי Péléforo Gbon Coulibaly ואת רובע המגלפים בעץ, השוק גדול, המסגד העתיק ובריכת שחייה.
אוכלוסייה
במפקד האוכלוסין שהתקיים בשנת 2014 מנתה אוכלוסיית קורוגו 286,071[7] תושבים.
| 1922[16] | 1965 | 1975 | 1988 | 1998 | 2010 | 2014 | 2020 |
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 4,978 | 24,000 | 45,250 | 109,655 | 142,039 | 255,547 | 286,071 | 425,547 |
צמודים לקורוגו 62 כפרים עם אוכלוסייה המונה 30,150 תושבים נכון למפקד האוכלוסין בשנה 2014.[7]
שפות
השפה הרשמית ברחבי חוף השנהב ובקורוגו, היא צרפתית. אבל במשך שנות הקולוניאליזם הצרפתי התפתחו באזור שפות מקומיות המעורבות במילים צרפתיות ושפת הסנופו כגון הדיולה (צר') Dioula והנוצ'י המובנות על ידי רוב האוכלוסייה. יש הקוראים לשפות המקומיות האלה צרפתית חוף-שנהבית או צרפתית דה-מוסה השונה מצרפתית סטנדרטית בהגייה ואשר הופכת אותה כמעט בלתי מובנת לדוברי צרפתית שאינם מקומיים. בעיר ניתן לשמוע כ־60 שפות מקומיות כולל שפת ה"מורה" של עובדי החקלאות והכותנה המגיעים ממדינת בורקינה פאסו שמצפון לחוף השנהב.
חינוך
בית הספר הראשון בקורוגו הוקם בשנת 1903 במסגרת פרויקט צרפתי לקידום החינוך ברחבי חוף השנהב. בשנת 2008 היו בעיר 265 בתי ספר יסודיים, 15 בתי ספר תיכוניים ומוסד אחד להשכלה גבוהה, שהוא שלוחה של אוניברסיטת בואקה.
בקורוגו יש גם מוסד להכשרה וחינוך נשים, הוא אחד מ־90 מרכזים מסוג זה הקיימים במדינה. מטרתו של המוסד לאפשר לנשים ללמוד קרוא וכתוב, נערות צעירות שאינן לומדות או עוזבות את לימודיהן, ולנשים העוסקות בחקלאות, כדי שימצאו את ההזדמנות לפיתוח כישורים חדשים שיאפשרו את שילובם או העצמתם בחברה.[17]
בריאות
בעיר נמצא בית חולים אזורי ובו 372 מיטות, 65 מרכזי בריאות, מרכז עירוי דם, מרכז לטיפול בחולי שחפת ותשעה בתי מרקחת.
קיים מחסור בכוח אדם רפואי מוסמך, כמו בכל מחוז סוואנס ובארבע הערים המרכיבות אותו, אם בשנת 2001 היו 45 רופאים אז בשנת 2005 נשארו רק 23 רופאים לטיפול באוכלוסייה הכוללת כ־1,215,000 תושבים. גם מספר האחיות ירד מ־254 ל־67 בתקופה המקבילה.[18]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קורוגו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
52 Minutes pour Comprendre : A la découverte de Korhogo, 4ème ville de Côte d'Ivoire, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 59:28) (בצרפתית)- A day in the life of Korhogo, Côte d’Ivoire (באנגלית)
- Nova Power Solar Project in Korhogo, Cote d'Ivoire (באנגלית)
- Côte d’Ivoire : Les résultats du recensement de 2014 (בצרפתית)
- התפלגות האוכלוסייה בקורוגו (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 52 Minutes pour Comprendre : A la découverte de Korhogo, 4ème ville de Côte d'Ivoire, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 59:28)
- ^ "Côte d'Ivoire". geohive.com. Archived from the original on 24 November 2015, 5 December 2015.
- ^ Raymond Borremans, Abidjan, NEA,1988, 272 p. (מסת"ב 2-7236-1467-0), p. 99
- ^ Quote from the governor, Gabriel Angoulvant : I want there to be no hesitation from now on on the political line to be followed. This line of conduct must be uniform for the whole Colony. We have two means of putting them into practice: either waiting for our influence and our example to act on the populations entrusted to us; or want civilization to march in great strides, at the cost of an action ... I chose the second process .
- ^ Human Rights Watch (2002-11-28). "Côte d'Ivoire: Government Abuses In Response To Army Revolt". Human Rights Watch. נבדק ב-2009-01-15.
- ^ "Ivory Coast's Gbagbo to be extradited to Hague". 2011-11-29. נבדק ב-2011-11-29.
- ^ 7.0 7.1 7.2 "RGPH 2014, Répertoire des localités, Région Poro" (PDF). ins.ci. נבדק ב-5 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 8.0 8.1 52 Minutes pour Comprendre : A la découverte de Korhogo, 4ème ville de Côte d'Ivoire, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 59:28)
- ^ The climate of Côte d'Ivoire has two distinct bioclimatic zones. The south is very humid and has four seasons (from April to mid-July: long rainy season; from mid-July to September: short dry season; from September to November: short rainy season; from December to March : great dry season). The north is drier and has two main seasons (June to September: great rainy season; October to May: great dry season). Temperatures vary little, ranging from 21 to 35 °.
- ^ Site Officiel de Côte d'Ivoire Tourisme, tourismeci.org
- ^ Air Côte d'Ivoire / Korhogo : Inauguration du vol domestique, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:21)
- ^ La ville de Korhogo, Côte d'Ivoire, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 7:03)
- ^ The peasants of this region, unlike what we see in Europe, are never both farmers and breeders. These are different populations that cultivate the land or raise the animals.
- ^ https://fr.allafrica.com/stories/200810220222.html
- ^ In Wolof, the main language of Senegal, the term boubou means clothing or designates certain particular cuts. In Africa, the boubou is worn by both men and women.
- ^ In 1922, there were 16 Europeans in Korhogo
- ^ Présentation, www.sndi.ci
- ^ Actualités de la santé tropicale - Novembre 2005, www.santetropicale.com
