קורינתיה (ספינה)
קורינתיה (ביוונית: Κορινθία) הייתה ספינה יוונית שהובילה נוסעים לארץ ישראל בסוף שנות הארבעים של המאה העשרים. במקורות עבריים אחדים נקראה הספינה בשם "קורינטיה".
היסטוריה
הספינה קורינתיה בת 7,500 טון הפליגה בקו מרסיי - חיפה. מסלול הפלגתה, שארכה כשבוע, היה מרסיי - פיראוס - אלכסנדריה - חיפה וחזור. הקורינתיה הייתה אחת מן הספינות שעלו בהן, לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בין יתר נוסעיהן, גם עולי עלייה ד'. עלייה זו הייתה עלייה גלויה, לגלית לכאורה, אך למעשה הייתה זו צורה של ההעפלה של עולים שעלו בעזרת מסמכים מזויפים או בזהויות בדויות, בעזרת תעודות שזוויפו או דרכונים אמיתיים שהוחלפה בהם התמונה. חלק מהעולים בעלייה זאת עלו עם תעודות של חיילי הבריגדה היהודית שנשארו באירופה לצורך פעולות הבריחה, או כאלו שהתחזו לחיילים ארץ ישראלים בצבא הבריטי היוצאים לחופשה בארץ.
מאחר שהספינה הובילה לארץ, בגלוי, עולים לגליים (או שנחזו כלגליים), פורסמו בעיתונות התקופה מעת לעת מספרי העולים שהגיעו לארץ בכל הפלגה. לסיקור מיוחד זכתה הגעתו לארץ, על סיפון הקורינתיה, ב 29 באפריל 1947 של יצחק צוקרמן ממפקדי מרד גטו ורשה.
עם גבור המאבק נגד המנדט הבריטי החלו בריטים, בראשית חודש פברואר 1947 במבצע להוצאת האזרחים הבריטים מן הארץ, נשים וגברים ובעיקר נשותיהם וילדיהם של פקידי המנדט. המבצע כונה בשם מבצע פולי (Operation Polly). בתחילה רוכזו המפונים במחנות מעבר בצריפין ובחיפה ולאחר מכן הם שולחו מן הארץ. אלו מן הפקידים הבריטים שרצו למנוע את משלוח נשיהם וילדיהם, העבירו אותם ללבנון "עד יעבור זעם". משהתארכה השהייה בלבנון והמצב בארץ לא חזר לקדמותו, נאבקו המפונים על החזרתם לארץ ו- 17 מן הנשים והילדים קיימו שביתת שבת בצד הלבנוני של הגבול ליד ראש הנקרה. העניין הגיע עד למשרד המושבות בלונדון ולבסוף ב 30 בספטמבר 1947 הוחלט להתיר לאלו מן המפונים הרוצים בכך, שנמצאו בבריטניה ובכל מקום אחר לשוב לארץ ישראל. בכללם היו הנשים והילדים ששהו בלבנון. הקבוצה הראשונה של 20 מן השבים הגיעה לנמל חיפה ב 4 בנובמבר 1947 על סיפון הספינה קורינתיה.
עם הכרזת המדינה הסתיים תפקידה של האונייה קורינתיה בהובלת עולים לארץ. העלייה ההמונית של ראשית תקופת המדינה הגיעה כבר למדינת ישראל על גבי ספינות ישראליות.
|
