קיר (ארם)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קיר מופיע בתנ"ך, כמקום מוצא הארמים, אליו הוגלו חזרה על ידי אשור.

בתנ"ך

הנביא עמוס מציין שהארמים היו במקור מקיר, באומרו: "הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר"[1].

הנביא עמוס גם מנבא על חורבן דמשק והגליית הארמים לקיר: "ושברתי בריח דמשק והכרתי יושב מבקעת און ותומך שבט מבית עדן וגלו עם ארם קירה"[2]. בספר מלכים מסופר על חורבן דמשק על ידי תגלת-פלאסר השלישי: "ויעל מלך אשור אל דמשק ויתפשה ויגלה קירה ואת רצין המית"[3].

בספר ישעיהו, פרק כב, מופיעים הפסוקים[4]:

"כי יום מהומה ומבוסה ומבוכה לה' אלוקים צבאות בגיא חזיון מקרקר קר ושוע אל ההר. ועילם נשא אשפה ברכב אדם פרשים וקיר ערה מגן."

ישנם המזהים את קיר אשר "ערה מגן" עם קיר מוצא הארמים. במיוחד, ישנם המתקנים את "אדם" ל"ארם" באופן המחזק את הקשר של "קיר" עם ריק מוצא הארמים[5]. ישנם המייחסים גם את "קר" בפסוק הקודם אל קיר מוצא הארמים, ואחרים דוחים זיהוי זה[6].

זיהוי

רוב תרגומי התנ"ך העתיקים תרגמו את קיר כקיריני, אך תרגום זה אינו מתאים למקום שהיה מוצא הארמים או שאליו הם הוגלו על ידי מלך אשור. לא נמצאו מקורות חיצוניים למקרא המזכירים את קיר, והקטעים מהכתובות האשוריות על כיבוש דמשק בידי תגלת פלאסר השלישי לא שרדו[5]. בהתאם לכך כתוב באנציקלופדיה המקראית שאין זיהוי למקומה של "קיר". היו שטענו על סמך הפסוק בישעיהו שיש לחפש את קיר ליד עילם, אך אחרים שללו זאת[7] וטענו שמדובר על עמים שונים שלחמו בצבא האשורי. אחרים טענו שקיר היא השם הארמי של אור[7]. אדוארד ליפינסקי זיהה את קיר מוצא הארמים עם קיר המוזכרת באחד מכתבי אמר, בה מכונה מלך אמר גם כמלך אנשי ארץ קיר[7].

יואל אליצור מזהה את קיר באזור של איהי דקירא ודורמסקנין המוזכרות בתלמוד[8]. לטענתו, דורמסקנין מאזכרת את דמשק ממנה הגיעו תושבי דורמסקנין[9].

הערות שוליים

  1. ^ ספר עמוס, פרק ט', פסוק ז'
  2. ^ ספר עמוס, פרק א', פסוק ה'
  3. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ז, פסוק ט'
  4. ^ ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוק ה'
  5. ^ 5.0 5.1 אנציקלופדיה מקראית, כרך ז', עמ' 177, ערך "קיר"
  6. ^ יואל אליצור, מקום בפרשה, ידיעות ספרים, תשע"ד, עמוד 234
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 Edward Lipiński, The Aramaeans: Their Ancient History, Culture, Religion, 2000, Leuven, Peeters Publishers, pages 40-45
  8. ^ יואל אליצור, מקום בפרשה, ידיעות ספרים, תשע"ד, עמוד 240
  9. ^ יואל אליצור, קיר מולדת הארמים: מבט חדש, שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כרך כא (תשע"ב), עמ' 141-152
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0