קניון רמות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מבנה ריקה.

קניון רמות, יולי 2019
קניון רמות, יולי 2019
העבודות במתחם הקניון ליד כביש גולדה מאיר ב-2010.

קניון רמות הוא מרכז הקניות השני בגודלו בירושלים, הממוקם במרכז שכונת רמות על ציר כביש גולדה מאיר. הקניון בבעלות משותפת של הפניקס אחזקות וחברת JTLV.

בנייה ומיקום

הקניון נבנה על ידי חברת בית חדש. הוא תוכנן על ידי האדריכלית נעמה מליס, שעיצבה גם קניונים בגבעתיים וכפר סבא. החפירות הראשונות במתחם הקניון החלו בשנת 2008, ושתי קומות המסחר הראשונות בקניון נפתחו לציבור בסוכות 2011. בקניון שלושה מפלסי חניה מקורה וחניון פתוח עם יכולת אכלוס של 650 מכוניות[1].

שנת 2017 החליף הקניון בעלות, 80% ממניותיו נמכרו לחברת הפניקס בבעלות יצחק תשובה, והיתר לחברת JTLV בבעלות עמיר בירם[2].

במאי 2017 החלה הקמת הקומה השלישית של הקניון והיא נפתחה ב-1 ביוני 2019 ועמה מכיל הקניון שלוש קומות מסחר בשטח כולל של 26,000 מ"ר. מעליהן נבנה פרויקט נדל"ן על ידי חברת בית חדש בשם "רמות 360", הכולל ששה מגדלי מגורים בני 12 קומות כל אחד, ושטח אודיטוריום[3].

הקניון הממוקם על צדו המערבי של ציר גולדה מאיר שבו עוברים כ-40,000 כלי רכב ביום אמור לשמש את כל תושבי רמות אלון המונה כ-60,000 תושבים יחד עם תושבי גבעת זאב, גבעון ותושבי צפון ירושלים, כשבסך הכל מדובר בקהל יעד של כ-300,000 איש, ביניהם חרדים, דתיים, חילונים וערבים.

חנויות במתחם

הקניון כולל שילוב של חנויות אאוטלט האופייניות לרוב הקניונים הישראלים: The Children's Place, ללין, סופר-פארם, FOX, לורד קיטש, סופרמרקט שוק העיר, סניפי בנקים, מתחם אוכל רחב, אולם אירועים, מסעדות שונות ומשרדים פרטיים רבים.

כל המסעדות בקניון נושאות אישורי כשרות והקניון סגור בשבת.

החרם על הקניון

לאור העובדה ששכונת רמות מיושבת ברובה הגדול בחרדים ומאידך - הקניון מלכתחילה לא הותאם לציבור חרדי, התעורר גל התנגדות מצד תושבי השכונה לאופי הקניון. הנהלת הקניון לא הייתה מוכנה לערוך התאמות ולעמוד בדרישות מסוימות שהציבו נציגי הרבנים החרדיים.

בשנת 2013 קראו רבני השכונה לחרם על הקניון והורו לתושבים שלא להיכנס לשטחו[4]. סניף של הוצאת הספרים החרדית פלדהיים שפעל בשטח הקניון נסגר כאות מחאה וכהיענות לקריאת הרבנים[5]. בעקבות כך כמות הקונים ברחבי הקניון התמעטה מאוד, הפסדים משמעותיים נגרמו לבעלי העסקים שבו ומספר חנויות נסגרו (כגון אייס, ווק אנד רול, קרוקס וספורט הוד)[6].

כעבור מספר חודשים הושגו הבנות בין הנהלת הקניון לבין נציגי הרבנים, כגון שלא תופענה תמונות של נשים ובובות ראווה בלבוש שאינו מלא ולא תושמע שירת נשים ברקע, והחרם הוסר מכל הקניון למעט סניף סופר פארם[7]. בהמשך החליף הסניף בעלות והחרם הוסר גם ממנו.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0