רמות אלון
 | |
| צפון-מערב השכונה, מעל נחל שמואל | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר |
 ירושלים |
| תאריך ייסוד | 1972 |
| על שם | יגאל אלון |
| שטח | 7.997 |
| אוכלוסייה | 56,086 (2022) |
רמות אלון (ידועה גם בקיצור: רמות) היא שכונה הממוקמת בצפון-מערב ירושלים והיא אחת מהשכונות הגדולות בישראל.[1] רמות אלון שוכנת על שתי שלוחות הר,[2] צידה הדרומי והתחתון סמוך למחלף גולדה מאיר והיא משתרעת עד שיפולי גבעת נבי סמואל בצפון, שם מגיעה לרום של כ־885 מטרים מעל גובה פני הים.[3]
השכונה נוסדה בשנת 1974,[3] כאחת מחמש שכונות הטבעת שהוקמו על מנת לעבות את היישוב היהודי בשטחים שצורפו לירושלים לאחר מלחמת ששת הימים.
היסטוריה
מקור השם
בתנ"ך מסופר כי עם מות שמואל הנביא הוא הובא לקבורה בעירו "הרמה": ”וַיָּמָת שְׁמוּאֵל וַיִּקָּבְצוּ כָל יִשְׂרָאֵל וַיִּסְפְּדוּ לוֹ וַיִּקְבְּרֻהוּ בְּבֵיתוֹ בָּרָמָה”. בהתאם לכך, במשך הדורות זוהתה העיר המקראית הרמה שבנחלת שבט בנימין עם החורבה שסביב אתר נבי סמואל[4] הסמוך לשכונה מצפון. כמו כן נזכרת "הרמה" בסמיכות לעיר המקראית גבעון, המזוהה עם הכפר אלג'יב, הסמוך מצפון לאתר נבי סמואל: ”גִּבְעוֹן וְהָרָמָה וּבְאֵרוֹת”.[5] בהתאם לכך, נקראה תחילה השכונה על שם העיר המקראית, הגם שיש המזהים אותה עם הכפר א-ראם (בעבר: א־ראמה), הסמוך לשכונת נווה יעקב.[6] שמה המלא של השכונה, "רמות אלון", נקבע בהמשך לזכרו של יגאל אלון,[7] אולם השם "רמות" עודנו שגור יותר בקרב תושבי ירושלים.
הקמת השכונה
לאחר מלחמת ששת הימים בשנת 1967 סופחו לשטחה המוניציפלי של ירושלים שטחי ענק של כפרים ושטחים פתוחים מיהודה ושומרון לישראל, למעשה פי שלושה משטח העיר המערבית לפני מלחמת ששת הימים. בתום המלחמה הוחל במדיניות ממשלתית לפיה יש להקיף את מרכז העיר בשכונות מגורים גדולות, שבהן יתגוררו אלפי יהודים, תוך ניצול כל שטח פנוי לבניית דירות רבות בזריזות מרבית. מדיניות הבינוי שמה דגש על שכונות לוויין שיעבּו את ירושלים המוכנות כיום שכונות הטבעת.[א]
בתחילה, על אף שסופח האזור לירושלים, נקבע בתוכנית אב משנת 1968 שהאזור יישאר כפרי וירוק, היוזמה להקמת השכונה נולדה בראשית שנות השבעים, בממשלתה השנייה של גולדה מאיר, כתגובה לתוכנית רוג'רס של מזכיר המדינה האמריקאי באותה תקופה.[8][9] הפקעת האדמות להקמת השכונה התרחשה בחודש אוגוסט 1970.[9]
הקמת השכונה נתקלה בהתנגדויות בזמן התכנון, כשבתחילה ייעד משרד השיכון בנייה של כ־10,000 יחידות דיור על שטחה, ואילו עיריית ירושלים ביקשה להעניק לאזור אופי פרברי.[10]
גם אופי הבנייה לווה בביקורת, בייחוד בשל הבחירה לאפשר "חופש אדריכלי" באזורים מסוימים של השכונה, כשהדוגמה הבולטת לכך היא בנייני הכוורות ברמות פולין.[11][12] בין המתנגדים להקמת שכונת הענק, היה ראש העיר דאז, טדי קולק, שחשש שהבנייה בשכונות החדשות תהיה על חשבון הפיתוח והשגשוג של מרכז העיר ההיסטורי.[ב]
התפתחות השכונה 1970-2000
עם הקמת השכונה, נבנו אזוריה הראשונים ברמות א', סביב רחובות סולם יעקב, הרוא"ה, רחוב רמות, מעוז ועוד, דרומה להם קמו פרויקטים נוספים סביב רחובות פרנקפורטר, סילבר ומורגנטאו עד לכביש רמות מדרום, ובמקביל הוקמה רמות פולין מצפון לשכונה.
בשנת 1980 נבנו מעברו הדרומי-מזרחי של כביש רמות מבני מגורים על ידי חברת אשדר, כשהמבנים הראשונים בה הם בנייני המגורים ברחובות אהרן אשכולי, צונדק וראובן מס.
משנת 1981 ואילך רמות ב' התרחבה צפונה, עד לשלב בו החלק הצפוני הפך לפלח נפרד וכונה רמות ג'. חלק זה התרחב עוד לכיוון צפון השכונה לאורך הרחובות שלום סיון, אידלסון ורקנאטי.
בשנת 1985 הורחבה רמות פולין לכיוון צפון, לפרויקט מגורים בעיצוב ייחודי שהתחלק ל'רמת אונגוואר', 'תפארת רמות' ו'נוף רמות'. במקביל התרחבה שכונת רמות ב' לכיוון דרום והוקמו בה מבנים דו קומתיים, הנחשבים ליקרים יותר יחסית לשכונה.
בשנת 1986 חברת אשדר שהקימה את בנייני המגורים באהרן אשכולי, הקימה פרויקט נוסף בחלקו העליון של רחוב מירסקי, ובכך חנכה למעשה את חלקה הרביעי של השכונה - רמות ד'. בהמשך התרחבה השכונה עוד צפונה, לאורך הרחובות מינץ ורובין.
בשנת 1996 קם פרויקט נוסף בצפון מזרח השכונה, לאורך רחוב זריצקי, ובשנת 1997 יצא לדרך פרויקט נוסף בצפון השכונה סמוך ליציאה ממנה, ברחוב אור שרגא.
בין השנים 1995 עד שנת 2000 הוקמו מבני מגורים בשיטת 'בנה ביתך' בצפון מערב השכונה, הנקראים רמות 06. מבנים אלו נבנו בבנייה שאינה רוויה, ומחירם גבוה יחסית לשכונה.
משנת 2000 ואילך
אחר כשני עשורים בהם כמעט ולא נבנו בשכונה מבני מגורים נוספים, בשנת 2018 יצא לדרך פרויקט 'הקאנטרי' לאורך רחוב יעקב אלעזר (רמות הירוקה) ולכיוון שכונת רמת שלמה, והוקמו בה מספר פרויקטים במקביל, שחלקם טרם הסתיימו[2].
משנת 2020 ואילך הושלמו מספר פרויקטים נוספים בשכונה, בהם פרויקט רמות 360 הקיים במרכז השכונה מעל מבנה קניון רמות, וכן 'מצפה רמות' ו-'שכטר ברמות' במזרח רמות א' ועוד.
בשנת 2023 אושר בנייה של 1700 יחידות דיור[13] ואושר פינוי בינוי שכולל עוד 1000 דירות ברמות פולין[14]
גאוגרפיה
ארכאולוגיה
הדרך העתיקה שעלתה מהשפלה לירושלים, והייתה למעשה הדרך הראשית לעיר, עוברת בתוך רמות אלון. הנתיב חוצה את נחל שורק,[ג] עובר ליד "חירבת קיקיה",[ד] עולה בוואדי מזר לאל-בורג' (שפירושו "המגדל")[ה] ומשם ממשיך ל־א־נבי סמואל ולכפר בידו.
אבן מיל רומית נמצאה ליד רמות פולין (ייתכן כי נעשה בה שימוש משני). באזור בריכת המים (ראס אל-באד) נמצאו בתוך מערה שרידי מתקנים לעיבוד חקלאי הכוללים גתות (מתקן דריכת ענבים ליין) חצובות בסלע ובית בד (מתקן להפקת שמן זית). הממצאים במקום מיוחסים לתקופות שונות, אחת הקדומות ביניהן היא תקופת בית חשמונאי (התקופה ההלניסטית השנייה). נמצאו גם מטבעות מתקופה זו. כמו כן נמצאו מבנים המיוחסים לתקופה הביזנטית, כולל מנזר ובו רצפת פסיפס המכילה כתובת הקדשה. הממצאים מובילים למסקנה כי יישוב קטן התקיים באזור לאורך התקופות.
בפאתי השכונה מצויים גם שרידיה של מצודה רומית. מצודה זו פיקחה על הדרך שהובילה מקיסריה לירושלים. בשנת 1875 נחפרה המצודה לראשונה. מצודה נוספת מצויה בתחומי השכונה עצמה. מצודה זו היא מן התקופה הצלבנית. יער רמות, הסמוך לשכונה, מכיל גם הוא ממצאים ארכאולוגיים רבים. בשנת 2019 נפתח ביער רמות גן ארכאולוגי בשם 'פארק ארץ התנ"ך', שבו נמצאו שרידי גתות עתיקות. בגן ניטעו כל שבעת המינים והונגשה הגישה אליו.[15]
מיקום גאוגרפי וטופוגרפי
מיקומה של רמות הוא על ציר תחבורה משמעותי המחבר בין צפון ירושלים לתל אביב (כביש 436) ועושה אותה לחוליה מקשרת בין ירושלים והיישובים היושבים על הציר או בסביבתו.
בשל גודלה של השכונה היא מחולקת לתתי שכונות: באזור הדרום מזרחי, נמצאת רמות א' בדרום מערב השכונה נמצאות רמות ב' ורמות ארזים, בצפון מזרח השכונה יושבות רמות ד', נוף רמות ורמות פולין ובחלקה הצפון־מערבי, ממוקמות רוב רמות ג', חלק קטן מרמות ב' ורמות 06 – כשבתווך נמצאות שדרות גולדה מאיר. בחלקה הדרומי של השכונה ממוקם מצפה נפתוח, הר שפסגתו בגובה של 714 מטר מעל פני הים, שטח פתוח המשמש כריאה הירוקה של השכונה.[16]
מהשכונה תצפית דרומה על ירושלים עד גוש עציון, צפונה על אזור רמאללה, מזרחה על הרי בנימין עד עבר הירדן, ומערבה על השפלה עד גוש דן.
אוכלוסייה
דמוגרפיה
רמות היא השכונה הגדולה בישראל ואחת השכונות המאוכלסות בישראל, בסדר גודל של עיר בינונית בישראל, עם כ־55 אלף תושבים.[17] בתחילה, הייתה מורכבת האוכלוסייה מציבור חילוני, ביניהם עולים רבים.[3] במשך השנים קלטה השכונה אוכלוסייה חרדית רבה, כשאחוז התושבים החרדים בה הלך וגדל עד שהגיע לכ־75% מתושבי השכונה.[3][18] כ־84% מתושבי השכונה הם ילידי ישראל.[19]
בעקבות השינויים הדמוגרפיים, רמות היא שכונה מעורבת ומחולקת לתתי שכונות בעלות צביון שונה כל אחת, רוב תושבי השכונה הם חרדים ומיעוט הוא מהציבור הכללי. בשנים הראשונות להקמתה, הייתה רמות מאוכלסת ברובה בציבור חילוני (מה שאף הוביל למאבק על כביש רמות). עם השנים ובהתאם לשינויים דמוגרפיים שקרו בשכונות נוספות בירושלים, חלקים מהשכונה, כמו רמות א' ורמות ג', אשר היו מאוכלסים בציבור חילוני (רבים מהם מחבר המדינות), הפכו לבעלי רוב חרדי. חלקים אחרים בשכונה כמו השכונות רמות ד', שכונות אונגוואר, נוף רמות ורמות פולין אוכלסו מלכתחילה בציבור חרדי. כיום, מוקד האוכלוסייה החילונית והדתית לאומית נמצא ברמות ב' ובאזורים מרמות א' ורמות ג'. בתחילת המאה ה־21, התרחבה השכונה דרומה ונבנו בה מספר פרויקטים בפאתי רמות א', חלקם לציבור הכללי וחלקם לציבור החרדי.[20] מבחינת אוכלוסיית הילדים: 87% לומדים בחינוך החרדי, כ־3% אחוז בחינוך הממלכתי, וכ־10% בחינוך הממלכתי דתי.[דרוש מקור]
יחסים בין המגזרים
הנטייה ברמות, בדומה לתפיסה בשאר העיר ירושלים, היא חלוקה בין המגזר החרדי לבין המגזר הכללי, שמורכב מציבור חילוני ודתי לאומי. כשניר ברקת היה ראש העיר ירושלים, פוצל המנהל הקהילתי ברמות לשני מנהלים שונים – אחד לציבור הכללי ואחד לציבור החרדי.[21] עיקר המאבקים הציבוריים הקשורים בשכונה הם בנושאים של הקצאת מבנים למוסדות חינוך. קניון רמות בלב השכונה משרת במידה רבה את האוכלוסייה המגוונת.
חינוך
בשנת 2017, 87% מתלמידי בתי הספר בשכונה השתייכו לזרם החינוך החרדי וכן 88% מהתלמידים בגילאי הגן.[19] בשנים האחרונות נכנסה אוכלוסייה חדשה מהציבור הכללי לשכונה ובהתאם לכך שיעורם עלה.[דרושה הבהרה]
- חינוך יסודי – לזרם החרדי, "בית יעקב רמות פולין[22]" (רמות ד'), "אהל רחל"[23] (רמות ג'), "תבונת יעקב" (רמות א')[24], "בית יעקב החדש" בנשיאות הרב שלמה זעפראני (רמות ב')[25], "בית יעקב בני תורה" המזוהה עם הפלג הירושלמי (רמות פולין)[26] ובתי ספר נוספים של הזרם החרדי ברחבי השכונה. באשר לזרם הממלכתי, בעבר פעלו שלושה בתי ספר יסודיים ("פיקר", "יוני נתניהו", "רמות ג") ששירתו את הציבור החילוני, אך כיום פועל בשכונה רק 2 בתי ספר יסודי ממלכתי אחד ברמות ב' – "מופת רמות אלון". כמו כן, ברמות ב' פועל בית הספר "אופק" המיועד לילדים מחוננים מירושלים וסביבותיה; בשכונה גם נמצא בית ספר ממ"ד "תורני נועם רמות" (בעבר המבנה שימש כבית ספר יוני נתניהו) המשתייך לזרם הדתי לאומי.[27]
- חינוך על יסודי – חטיבת ביניים ותיכון בשכונה: אולפנת "טל רמות", סניפי אור תורה סטון (בנים ברמות א' ובנות ברמות ב') ואולפנת בית שולמית השייכים לזרם הממלכתי דתי ובית הספר "תבל" של החינוך הממלכתי.
- תלמודי תורה – "חניכי הישיבות מוסדי עולם" בראשות הרב דוד אברהם (רמות א'), "חדות יעקב" בנשיאות הרב יהודה עדס, "בני ציון", "עטרת שלמה" (בכמה בנינים ברמות ד' וברמות פולין) בראשות הרב אטלי, ו"המסילה" (רמות ד') המשתייכים לפלג החרדי-ספרדי. "שערי דעת" (רמות א') בראשות הרב ישראל גואלמן , "חכמת שלמה" (רמות א’) , "בני הישיבות" (רמות ב'), "קהילות יעקב" (רמות ג'), "דרך תבונה" ו"תורת בנימין" - לשעבר "ידיד השם" (רמות ד') המשתייכים לזרם החרדי-ליטאי. "אהבת ישראל" ונעם בנים רמות (רמות א') השייך לזרם החרדי-לאומי.
- ישיבות גדולות: ישיבת "נתיב הדעת" ('קפלן'), סניף "ישיבת לייקווד" בישראל, ישיבת "בית מדרש גבוה" ('פינקל'), ישיבת חסידות קרלין סטולין, ישיבת "תורה ודעת", ישיבת "אורחות התלמוד" (שכנה קודם לכן בשכונת גבעת המבתר בעיר), ישיבת "תפארת משה בצלאל" שע"י חסידות גור, "ישועות יוסף" ליוצאי צרפת, ישיבת "אונגוואר" "בניין ציון" לחוזרים בתשובה, "נחלת משה"(רמות ד').
- ישיבות קטנות: "תורת משה", "אמרי נועם", "ים התורה", "אוצר התורה", "פני יהושע", ישיבת "הגרי"ש", וישיבת "ישרש" בנשיאות הרב צבי וייספיש, "אוהל תורה", "נר ישראל" שע"י חסידות גור (רמות פולין), תפארת שמואל (רמות א').
- סמינרים – סמינר בנות אלישבע וסמינר נתיב החינוך בצפון רמות ד'.
- חינוך מיוחד - בשכונה פעילים מוסדות חינוך מיוחד לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בהם קרן אור (רמות א'), שיח סוד (רמות ד'), פתחיה (רמות ד'), מסוגלים ועוד.
בתקשורת ובתרבות הישראלית
בתרבות ובאמנות
- הסרט העלילתי הישראלי "הדילרים" של הבמאי עודד דוידוף עוסק בשכונה ורובו צולם בה.
- שולי רנד, תושב השכונה, צילם בה את הקליפ לשיר 'דע בני אהובי'.[28]
- אביתר בנאי, תושב השכונה, צילם בשכונה את הקליפ לשיר 'פרגולה', שבו גם הזכיר את השכונה.[29][30]
- עלילת סדרת ספרי הילדים מנהרת-הזמן מאת גלילה רון־פדר-עמית מתרחשת בשכונה.
פרשיות על רקע לאומני
- באוגוסט 1990 נחטפו ונרצחו הנערים רונן קרמני וליאור טובול בצומת רמות וגופתם הושלכה סמוך לשכונה. לזכרם הוקמה 'חורשת הנערים' בתחתית רחוב מירסקי.
- באוקטובר 2011, אירע פיגוע דקירה בשכונה, בו נער נפצע קשה.[31]
- ביולי 2022 אירע פיגוע דקירה באוטובוס ביציאה מהשכונה לכיוון עיר בו נפצע גבר כבן 40, המחבל נוטרל.[32]
- ב-23 בנובמבר 2022 אירע פיגוע כפול בצומת רמות וביציאה מירושלים. בפיגוע נרצחו שני בני אדם ונפצעו 46 אנשים, מתוכם חמישה באורח קשה.
- ב-10 בפברואר 2023 אירע פיגוע הדריסה בשכונת רמות, בו נרצחו הילדים האחים אשר ויעקב פלאי, וכן אלתר שלמה לדרמן, ונפצעו עוד ארבעה.[33]
פרשיות פליליות
- בשנת 1990 נרצח אבי אדרי וגופתו נמצאה ביער רמות.
- בשנת 1998, נרצחה נועה אייל ביער רמות, כשחזרה ממרכז העיר אל ביתה בשכונה.
- באוגוסט 2011, נרצחו נורית ונח מעוז בביתם בשכונה.
- במרץ 2023 אדם שכל הנראה לוקה בנפשו דקר שוטר ופצע אותו באורח קשה.[34]
פיגועים בתחבורה הציבורית
בשנת 2022-2023 התרחשו 3 פיגועים בתחבורה הציבורית שבעקבותם נהרגו 3 אנשים ונפצעו 9 אנשים
- ב-19 ביולי 2022 אירע פיגוע דקירה באוטובוס ביציאה מהשכונה לכיוון עיר בו נפצע גבר כבן 40, המחבל נוטרל.[32]
- ב-23 בנובמבר 2022 אירע פיגוע כפול בצומת רמות וביציאה מירושלים. בפיגוע נרצחו שני בני אדם ונפצעו 46 אנשים, מתוכם חמישה באורח קשה.[35]
- ב-10 בפברואר 2023 אירע פיגוע הדריסה בשכונת רמות, בו נרצחו הילדים האחים אשר ויעקב פלאי, וכן אלתר שלמה לדרמן, ונפצעו עוד ארבעה.[36]
קישורים חיצוניים
- אתר המנהל הקהילתי רמות אלון.
- אתר המנהל הקהילתי מעלה רמות.
- ניר חסון, כתובת אש על הקיר, באתר הארץ, 26 בפברואר 2012.
ניר חסון, החילונים כבר לא בורחים משכונת רמות, באתר הארץ, 10 בינואר 2014.- אתר בית הספר העל-יסודי תבל.
ביאורים
הערות שוליים
- ↑ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, 10 בדצמבר 2021
- ^ 2.0 2.1 נכון לשנת 2023
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 דף השכונה באתר עיריית ירושלים.
- ↑ יואל אליצור, קול ברמה נשמע ושאלת קבורת רחל, באתר "דעת"
- ↑ ספר יהושע, פרק י"ח, פסוק כ"ה.
- ↑ י' אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל - השתמרותם וגלגוליהם, האקדמיה ללשון העברית ויד יצחק בן-צבי, תשע"ב, 217, 219.
- ↑ שכונת רמות, באתר עיריית ירושלים
- ↑ משה עמירב, היעד הטריטוריאלי: התיישבות בשליטה במזרח ירושלים, סינדרום ירושלים: כך קרסה המדיניות לאיחוד ירושלים 1967–2007, ירושלים: כרמל, 2007. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
- ^ 9.0 9.1 ניר חסון, כך נוצרה ירושלים החדשה, אורשלמים: ישראלים ופלסטינים בירושלים 1967–2007, ספרי עליית הגג, 2017.
- ↑ אלי שילר (ע), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה: קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 41. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
- ↑ מיכאל יעקובסון, חומש ומחומש: החרדים מאלתרים על הדירות המוזרות של רמות פולין, באתר Xnet, 21 ביוני 2020.
- ↑ אלי שילר (ע), אריאל: כתב עת לידיעת ארץ ישראל - ירושלים הבנויה: קווי יסוד בהתפתחותה של ירושלים, ירושלים: הוצאת ספרים אריאל, 1986, עמ' 55–56. (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
- ↑ גיא נרדי, אושרה תוספת של 1,700 דירות לשכונת רמות בירושלים, באתר כלכליסט, 30 באפריל 2023
- ↑ מתיחת פנים: פינוי בינוי וכ-1,000 יח"ד בשכונת רמות פולין
- ↑ כתבה באתר מנהל קהילתי רמות
- ↑ ניר חסון, הוועדה המחוזית תדון בבנייה בגבעה הירוקה האחרונה בבירה, באתר הארץ, 2 ביוני 2019
- ↑ מספר התושבים, השטח והמקומות ששווה להכיר – מדד השכונה: והפעם, רמות, באתר כל העיר, 10 באוגוסט 2021.
- ↑ עומר יניב, מאיה חושן, יאיר אסף־שפירא, אינדיקטורים לחברה החרדית בירושלים, 2020, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021.
- ^ 19.0 19.1 רמות אלון - נתונים סטטיסטיים, באתר עיריית ירושלים
- ↑ משטרת ישראל, י-ם: פרויקט מגורים לשוטרים יצא לדרך, באתר השירותים והמידע הממשלתי, 21 בינואר 2018
- ↑ מאיה הורודניצ'אנו, "מסתדרים אחד עם השני": ברמות לא רוצים מלחמת דת, באתר nrg, 26 בספטמבר 2011.
- ↑ בית יעקב רמות פולין
- ↑ בית יעקב אוהל רחל
- ↑ נחנך מבנה בית הספר 'תבונות יעקב' בשכונת רמות
- ↑ בית ספר בית יעקב החדש, ירושלים
- ↑ בית יעקב בני תורה
- ↑ בית ספר נועם בנים רמות
- ↑ דע בני אהובי באתר יוטיוב
- ↑ פרגולה באתר יוטיוב
- ↑ "פרגולה": שיר חדש לאביתר בנאי, באתר מאקו, 22 באוגוסט 2016
- ↑ עומרי אפרים ויאיר אלטמן, התרעה חמה על פיגוע בירושלים: מסוקים באוויר, באתר כלכליסט, 24 באוקטובר 2011.
- ^ 32.0 32.1 פיגוע בצומת רמות בירושלים: בן 40 נדקר על ידי מחבל, באתר המחדש, 19 ביולי 2022
- ↑ הפיגוע בשכונת רמות, באתר ynet
- ↑ שכונת רמות בירושלים: אדם לוקה בנפשו דקר שוטר ופצע אותו קשה, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2023
- ↑ יורי ילון, רוכב על אופנוע ומניח מטען: כך ביצע מחבל דעאש את הפיגוע המשולב בירושלים, באתר ישראל היום, 27 בדצמבר 2022
- ↑ הפיגוע בשכונת רמות, באתר ynet
| שכונות חרדיות בירושלים | ||
|---|---|---|
| תחילת היציאה מהחומות, לפני 1890 | בית ישראל • בתי ויטנברג • מאה שערים | 
|
| בנייה בתקופה הטורקית, מ-1890 | בתי אונגרין • בתי הורנשטיין • בתי ורשה • בתי נייטין • בתי ברוידא • בתי ראנד • כנסת ישראל • זיכרון משה (התחרדה) • חצר שטרויס • שכונת אחווה (התחרדה) • גבעת שאול (התחרדה) • כרם אברהם (התחרדה) • שערי חסד • רוחמה | |
| בנייה במנדט הבריטי | בתי מונקאטש • גאולה • מחניים • סנהדריה • שיכון פאג"י • תל ארזה (התחרדה) • בית וגן (התחרדה) • מקור ברוך (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית לפני מלחמת ששת הימים | קריית אונסדורף • קריית מטרסדורף • קריית צאנז • קריית שומרי אמונים • שיכון חב"ד • שמואל הנביא (התחרדה) • כרם • רוממה (התחרדה) | |
| בנייה ישראלית אחרי מלחמת ששת הימים | גבעת משה • הר נוף • קריית איתרי • סנהדריה המורחבת • נוה יעקב מזרח • עזרת תורה • קריית בעלז • רמת אשכול (התחרדה) • רמות פולין • רמת שלמה • רמות אלון (התחרדה) | |
רמות אלון39387352Q893215