קרב קרקר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרב קרקר
תאריך הסכסוך 853 לפנה"ס
מקום ליד העיר קרקר שבצפון מערב סוריה
תוצאה ניצחון הברית
הצדדים הלוחמים
מפקדים
כוחות

53,000-63,000 רגלים
3,940 מרכבות
1,900 פרשים
1,000 גמלים

לא ידוע

אבדות

14,000-20,500 הרוגים

לא ידוע

קרב קרקר התרחש בשנת 853 לפנה"ס, סמוך לעיר קרקר שבצפון מערב סוריה של ימינו. השתתפו בו שלמנאסר השלישי מלך אשור וכנגדו ברית של 12 מלכים מקומיים שחברו במאמץ להדוף את התפשטותה של האימפריה האשורית מערבה. נהוג לזהות את העיר קרקר העתיקה עם תל קרקור, שנמצא כ-8 ק"מ מדרום לג'סר א-שגור, בעמק הנהר עאסי במערב סוריה.

הקרב מתואר בשתי כתובות אשוריות: האובליסק השחור ובמונולית מכורח. באחרון מספר שלמנאסר כיצד יצא מנינוה ביום ה-14 לחודש איירו, חצה את הפרת והחידקל, וכפה מס על מספר ערים, שהחשובה שבהן היא חלב. לאחר חלב נתקל בהתנגדות ראשונית מצד מלך חמת, אירחולינה, אך נצחו. משם המשיך דרומה לעיר קרקר. בחצותו אותה, פגש בקואליציה של 12 המלכים. שלמנאסר תיאר את הקרב כך:

המונולית מכורח
  • "לחמתי איתם בכוח הרם שנתן לי האליל אשור, בכלי הנשק האדירים שנתן לי האליל נרגל...הנחלתי להם מפלה...הכיתי בחרב 14,000 בלוחמיהם...הפלתי עליהם סופה. השלכתי את גויותיהם ומלאתי את פני המישור...(שהיה) צר מידי לתת לנשמותיהם לרדת לשאול"
  • "במצוות אשור, האדון הרם, אדוני, איתם עשיתי מלחמה. הרס בהם שרעתי. מרכבותיהם, כרכרות מלחמתם, מכשירי מלחמתם לקחתי מהם. 20,500 מלוחמיהם עם חצים הרגתי"

למרות הכתוב במקורות, ככל הנראה מלך אשור לא הצליח לנצח את הברית, כיוון שלאחר הקרב הוא חזר לארצו ולא המשיך במסע כיבושיו (שהתחדש רק 4 שנים מאוחר יותר), והממלכות שמרו על עצמאותן.

המונולית מכורח מתאר את סדר גודל הכוחות:

  1. בן הדד השני (קרוי בכתובת בשם הדדעזר) מארם דמשק עם 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים ו-20 אלף רגלים.
  2. אירחולינה מחמת עם 700 מרכבות, 700 פרשים ועשרת אלפים רגלים.
  3. אחאב מישראל עם 2,000 מרכבות ו-10 אלף רגלים[1].
  4. מלך גבל עם 500 רגלים.
  5. מלך מצרים עם אלף רגלים.
  6. מלך ערקה עם 10 מרכבות ועשרת אלפים רגלים.
  7. מַתִנֻ-בַעַל מלך ארוד עם 200 רגלים.
  8. מלך אוסנו עם 200 רגלים.
  9. אדון-בעל משיאנה עם 30 מרכבות ואלף (או עשרת אלפים) רגלים.
  10. גינדיבו הערבי עם אלף גמלים.
  11. בעשא 'בן רחוב' מהר אמנה.

סה"כ 3,940 מרכבות, 1,900 פרשים, 1,000 גמלים וכ-53 אלף רגלים. המקורות העתיקים נוטים להפריז במספרים וככל הנראה מספר הלוחמים והמרכבות קטן יותר.

כפי שניתן לראות הברית כללה 11 מלכים ולא 12 כפי שנכתב במונולית מכורח, אך הסיבה לכך אינה ידועה. ייתכן שהסופר האשורי החליט לעגל את המספר, אך כאמור הסיבה אינה ידועה.

לקרב זה היו שתי השפעות:

  1. התפשטותה של אשור למערב נבלמה למשך מאה שנה לערך (רק בשנת 732 לפנה"ס הצליח תגלת פלאסר השלישי לכבוש את דמשק).
  2. לראשונה נטשו מדינות האזור את המריבות ביניהן והתאחדו כדי להתנגד לכיבוש האשורי. ברית זו לא נמשכה זמן רב וכעבור שנתיים נערכה מלחמת רמות גלעד בין ישראל לארם-דמשק, ובה מצא המלך אחאב את מותו.

תיאור קרב קרקר במונולית מכורח

הקרב מתואר בהרחבה במונולית מכורח, ומופיע בקצרה באובליסק השחור. להלן תרגום לעברית של תיאור הקרב כפי שמופיע במונולית מכורח.

"בשנת האפונים דין-אשור, בי"ד באייר, יצאתי מנינוה ועברתי את החידקל. התקרבתי אל ערי גימ שעל נהר בלח. הם פחדו מאימת אדנותי ומזוהר כלי נשקי העזים ובנשקם הרגו את גימ אדונם. נכנסתי אל הערים סחלל ותל-ש-תרח. הכנסתי את צלמי אלילי להיכליו וערכתי סעודת חג בהיכליו. פתחתי את אוצרו וראיתי את חפציו היקרים. את חפציו ורכושו שללתי והובלתים לאשור עירי.

יצאתי מסחלל והתקרבתי אל כר-שלמנאסר. עברתי בפעם השנייה את הפרת בגאותו על גבי סירות עשויות נאדות עור. קיבלתי את מנחתם של מלכי עבר הפרת בעיר אנ-אשור-אתר-אצבת שבעבר הפרת על נהר סגר אשר אנשי ארץ חת קוראים לה פתור, מאת סנגר מכרכמיש, כנדשפ מכמח, ארמ בן גש, לל ממלד, חינ בן גבר, כלפרד מפתנ, וכלפרד מגרגם, כסף, זהב, בדיל, ארד, קערות ארד. יצאתי מן הפרת והתקרבתי אל חלב. הם (אנשי חלב) פחדו מקרב ואחזו ברגלי. קיבלתי כסף וזהב כמנחתם והעליתי קורבנות לאל אדד של חלב.

יצאתי מחלב והתקרבתי לעריו של ארחלנ החמתי. כבשתי את אדנ, פרג וארגנ, ער (י) מלכותו והוצאתי את שללו, רכושו וחפצי היכליו. שילחתי אש בהיכליו. יצאתי מארגנ והתקרבתי לקרקר. את קרקר עיר מלכותו הרסתי, עקרתי ושרפתי באש. 1,200 מרכבות, 1,200 פרשים, 20,000 רגלי של הדדעזר מארם דמשק; 700 מרכבות, 700 פרשים, 10,000 רגלי של ארחלנ החמתי; 2,000 מרכבות, 10,000 רגלי של אחאב הישראלי; 500 חיילים מגבל; 1,000 חיילים ממצרים; 10 מרכבות, 10,000 חיילים מערקת; 200 חיילים של מתנבעל הארודי; 200 חיילים מאסנת; 30 מרכבות, 000[ ] חיילים של אדנבעל מסינ; 1,000 גמלים של גנדב הערבי; 00[] חיילים של בעשא בן רחוב מהר אמנה, את 12 המלכים האלה הביא לעזרתו. הם עלו נגדי לקרב ומלחמה.

נלחמתי אתם בעוצמה הנעלה שהעניק לי אשור אדוני ובנשק החזק שהעניק לי נרגל ההולך לפני. הנחלתי להם מפלה מקרקר עד גלזא. 14,000 מלוחמיו הכיתי בחרב. כמו אדד המטרתי עליהם מבול. פיזרתי את גוויותיהם ומילאתי את פני השדה בחייליהם הרבים. <הכיתים> בחרב והגרתי את דמם בנחלים (?) של X X. המישור היה קטן מהכיל את (כל) גוויותיהם והשדה הרחב לא הספיק לקבורתם. הגעתי אל נהר ארנת על גבי גוויותיהם כמו (על) סוללה. בתוך הקרב ההוא, לקחתי מהם את מרכבותיהם, פרשיהם, וסוסיהם הרתומים לעול."

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ גודלו של צבא הרגלים הישראלי, עשרת אלפים איש, תואם את המספר המופיע במקרא בימי יהואחז, שמלך בישראל כחמישים שנה אחר כך: "כִּי לֹא הִשְׁאִיר לִיהוֹאָחָז עָם כִּי אִם חֲמִשִּׁים פָּרָשִׁים וַעֲשָׂרָה רֶכֶב וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים רַגְלִי כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם וַיְשִׂמֵם כֶּעָפָר לָדֻשׁ" (ספר מלכים ב', י"ג, ז').
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0