עמון

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מפת המזרח הקדום, ארץ עמון מימין באמצע, בצבע סגול בהיר

עמון הוא עם קדום אשר יצא מהמדבר הסורי-ערבי באלף ה-2 לפנה"ס והקים ממלכה בעבר הירדן, שבירתה הייתה רבת עמון. ממלכתם התקיימה מהמאה ה-13 לפנה"ס עד לשנת 334 לפנה"ס.

מסופר במקרא בספר בראשית[1], כי העמונים הם צאצאי "בן עמי", בן בתו הצעירה של לוט מגילוי עריות אתו. איבה עזה שררה בין עמון לישראל, ולהם היסטוריה ארוכה של סכסוך גבולות. שאול נלחם בנחש העמוני ליד יבש גלעד[2] . יפתח השופט לחם בהם, אבל לא כבשם באופן סופי. דוד המלך כבש את כל ארצם. לאחר התפלגות ממלכת ישראל, עמון הייתה עצמאית. עוזיהו מלך יהודה (ג'קמ"ב-ג'קס"ז) הכניע את העמונים והם שלמו מס לו ולבנו יותם מלך יהודה (ג'קס"ז-ג'קפ"ג). העמונים השתתפו יחד עם הבבלים במלחמה נגד יהויקים מלך יהודה (ג'שט"ז-ג'שכ"ז).

הקיום של יישובים קבועים בעמון נפסק באמצע המאה ה-6 לפנה"ס אחרי כיבושם על ידי שבטים מזרחיים.

העמונים היו דוברי השפה העמונית שברובה דומה מאוד לעברית המקראית, ונכחדה עם הכחדתו של העם העמוני.

האל הראשי של העמונים היה "מלכום" או "מולך".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ספר בראשית, פרק י"ט
  2. שמואל א, פרק י"א



P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ובנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.