קרחון מרינר (אנטארקטיקה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית קרחון ריקה. קרחון מרינר או קרחון מארינר או קרחון יורדי היםאנגלית: Mariner Glacier[1]; מילולית: קרחון יורד הים) הוא קרחון גדול באיזור חוף בורכגרווינק, בארץ ויקטוריה, שבאנטארקטיקה[2].

הקרחון זורם לכיוון דרום-מזרח, מהרמה של ארץ ויקטוריה, בין רכס מאונטניר, ורמת מלטה[2].

אורכו של הקרחון 100 קילומטרים[2].

בסמוך מדרום להר פיליפס[3] הקרחון נשפך למפרץ לידי ניונס שנפתח אל ים רוס[2].

בשפך הקרחון הוא הופך ללשון קרח - קרחון הלשון מרינר[2].

היסטוריה

גילוי ומיפוי הקרחון

שפך הקרחון וחלקו התחתון של הקרחון התגלו מהאוויר בדצמבר 1958[2] על ידי קפטן ג'ון קאדוואלדר (John Cadwalader), מצי ארצות הברית, ועל ידי שני משתתפים במשלחת הסקר הגאולוגי האנטארקטי של ניו זילנד (אשר חקרה את אנטארקטיקה בעונת המחקר (הקיץ האנטארקטי) 1958 - 1959)[2], במהלך טיסות סיור שיצאו משוברות הקרח אוניית צי ארצות הברית גליישר (USS Glacier), ואניית צי ארצות הברית סטטן איילנד (USCGC Staten Island), אשר עגנו ליד הקצה הדרומי של האי קולמן[2].

מטרת טיסות הסיור - למצוא אתר להנחית את חברי משלחת הסקר[2].

מקור השם

שמו של הקרחון ניתן לו על ידי משלחת הסקר הגאולוגי[2].

הקרחון נקרא לזכרם של יורדי הים אשר סייעו לחקר אנטארקטיקה[2].

לקריאה נוספת

• B. W. Riddolls & G. T. Hancox (1968), The geology of the upper Mariner Glacier region, North Victoria Land, Antarctica, New Zealand Journal of Geology and Geophysics, 11:4, 881-899, DOI: 10.1080/00288306.1968.10420758


• Franz Tessensohn; Carlo Alberti Ricci, Editors, Aspects of a Suture Zone. The Mariner Glacier Area, Antarctica, German-Italian Collaborative Research in Antarctica. Polar Issue No. 9


• Capponi, Giovanni & Kleinschmidt, G. & Pertusati, P.C. & Ricci, C.A. & Tessensohn, F.. (2003), Terrane relationships in the Mariner Glacier area of northern Victoria Land, Antarctica, Geologisches Jahrbuch. 7-78


• F. Ferraccioli, E. Armadillo, A. Zunino, E. Bozzo, S. Rocchi, P. Armienti, Magmatic and tectonic patterns over the Northern Victoria Land sector of the Transantarctic Mountains from new aeromagnetic imaging, Tectonophysics 478 (2009) 43–61, doi:10.1016/j.tecto.2008.11.028

קישורים חיצוניים

הערות שוליים



Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0