קרחון אורנוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קרחון אורנוס

קרחון אורנוסאנגלית: Uranus Glacier) הוא קרחון בחוף המזרחי של האי אלכסנדר, שבאנטארקטיקה[1].

הקרחון זורם לכיוון מזרח, ונשפך אל מפרץ ג'ורג' השישי מיד בסמוך למצוק פוסיל[1].

אורכו של הקרחון 30 קילומטרים[1]; ורוחבו (בשפכו) 10 קילומטרים[1].

לאורך גדתו הדרומית של הקרחון נמצא מדרון קויפר[1].

היסטוריה

גילוי ומיפוי הקרחון

החוף התגלה לראשונה על ידי לינקולן אלזוורת', בטיסתו מעל האזור ב-23 בנובמבר 1935[1].

שפכו של הקרחון נסקר באופן חלקי בשנת 1936 על ידי המשלחת הבריטית אל ארץ גראהאם[1].

הקרחון נסקר בשנת 1948 ובשנת 1949 על ידי משלחת חקר שטחי חסות איי פוקלנד, הקרחון כולו מופה בשנת 1960 על ידי דרק סירל (Derek J.H. Searle) בהתבסס על תצלומי אוויר שצולמו על ידי משלחת החקר האנטארקטית רון בין השנים 1947–1948[1].

מקור השם

שמו של הקרחון ניתן לו על ידי הוועדה המייעצת לשמות אנטארקטיים של בריטניה[1].

בדומה האתרים סביבה, הקרויים על שם גופים במערכת השמש או קשורים אליה[2], נקרא הקרחון על שמו של כוכב הלכת אורנוס[2].

ראו גם


קישורים חיצוניים

הערות שוליים


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0