קריית בורוכוב (רמת גן)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריית בורוכוב
ספרייה קהילתית בגן אלקס, קריית בורוכוב
מידע
עיר רמת גן
מדינה ישראלישראל ישראל
תאריך ייסוד 1947
מייסדים קרית בורוכוב ד' אגודה שיתופית לשכון בע"מ
על שם דב בר בורוכוב
תוכנית בית דו-קומתי בן שמונה יחידות דיור בקריית בורוכוב
מפת רחובות קריית בורוכוב
שדרת השחרור בקריית בורוכוב

קריית בורוכוב היא שכונה ברמת גן הממוקמת בין שכונת תל גנים לשכונת רמת יצחק, לאורך דרך בן-גוריון המהווה גבול בין רמת גן לגבעתיים.

היסטוריה

השכונה הוקמה במסגרת יוזמת ההסתדרות להקמת שכונות פועלים לוותיקי ההסתדרות, דוגמת קריית חיים, קריית עמל, קריית עבודה בחולון ושכונת בורוכוב בגבעתיים.

בקיץ 1927, הוחלט בהסתדרות על הקמת גוף שתפקידו לרכז את כול הפעילויות הכרוכות בבניית השכונות ולסייע לפועלים. הגוף כונה "המרכז לשכונות עובדים".

במסגרת זאת הוקמו שכונות עבור אלפי משפחות יחד עם מבני הציבור והמוסדות שאפשרו להן עצמאות תרבותית. פרויקטים אלו נקראו "קריות".

בשנת 1934, הוחלט בוועדה הרביעית של ההסתדרות כי ההתיישבות הפועלית בערים תנוהל על ידי "אגודות שיתופיות" שתהיינה אחראיות לרכישת הקרקע, לבנייה והחכרת או השכרת הדירות לחבריהן. "המרכז לשכונות עובדים" הוחלף בחברה הסתדרותית בעלת יכולות כלכליות גדולות יותר, שכונתה לפי הצעתו של דוד רמז - "שיכון".

להקמת קריית בורוכוב קדמה הקמתן של שתי אגודות שיתופיות:

ב־19 באוגוסט 1937, נוסדה "האגודה השיתופית קריית בורוכוב בע"מ" שמטרתה "לארגן ולשפר את התנאים הכלכליים והחברתיים של חבריה בהתאם לעקרונות קואופרטיביים, לפתור את שאלת שיכונם על ידי השגת קרקעות, בניין בתים בודדים או משותפים, לעזור לחברים בסידור משקי עזר, להקים מוסדות ציבוריים ולסדר שירותים כלליים...". בין חברי האגודה נכללה "חברת העובדים השיתופית הכללית בארץ ישראל (חברת העובדים) בע"מ".

בתקנון האגודה נקבע עוד שהחברים יתרמו להון האגודה אשר ישמש למימוש המטרות המוצהרות. הבתים שייבנו על הקרקע שתירכש על ידי האגודה יוחכרו או יושכרו לחברים בתנאים שייקבעו על ידי האספה הכללית, אך לא יותר מדירה אחת בבית משותף, או בית בודד אחד, לכל חבר.

האגודה לא הצליחה לממש את מטרותיה לכן רשם האגודות השיתופיות בירושלים ביקש את פירוקה ב־20 במרץ 1940.[1]

בשנת 1947 הוקמה האגודה "קריית בורוכוב ד' אגודה שיתופית לשכון בע"מ" [2] בעלת מטרות זהות לאלה של האגודה הקודמת. האגודה, בעזרת חברת העובדים, חכרה מהקרן הקיימת מגרשים, בנתה עליהם בתי בודדים ובתים משותפים על חשבונה ובכספה, והחכירה אותם בחכירה משנית לחברים. חברת העובדים סייעה לאגודה גם בהשגת האשראי הדרוש למימוש מטרותיה. הקבלה כחבר באגודה והזכאות לחכירה משנית היו כפופות לאישור חברת העובדים. [3]

האגודה פורקה בשנת 1974.

מבנה קריית בורוכוב בעת הקמתה

קריית בורוכוב תוכננה על ידי משרד האדריכלים והמהנדסים אריה שרון[4] וחברת "שיכון" ונבנתה על ידי חברת "סולל בונה".

הדירות נבנו על פי התקנות המיוחדות לחוקת בניין ערים של ירושלים משנת 1944,  אשר חייבו מינימום של 35 מ"ר ליחידת דיור בת חדר וחצי ומינימום של 45 מ"ר ליחידת דיור בת 2.5 חדרים.

בין השנים 1947 - 1950 נבנו בשכונה כ־2,000 יחידות דיור עבור ותיקי ההסתדרות בבתים דו קומתיים, כאשר בכל קומה שתי דירות ולכל דירה כניסה נפרדת.

בשלהי שנת 1949 נבנה שיכון העולים, בפרק זמן של חמישה חודשים, בהנהלת המהנדס גינצבורג מ"סולל בונה" ובעבודת פועלים עולים מבני השכונה. בשיכון העולים שוכנו 344 משפחות ב-186 בניניים בני שתי קומות, ארבע דירות בכול קומה וכניסה נפרדת לכל שתי דירות. בשלב השני, בשנת 1950, הוקמו תוך שבעה חודשים 500 יחידות דיור נוספות בשיכון הוותיקים. [5]

סביב כל בית הוסדר שטח אדמה של כ־250 - 300 מ"ר, משותף לדיירי הבית, לרוב מגודר, שיועד לשתילת עצים פרי ופיתוח משק חקלאי קטן.

שלד רחובות השכונה מורכב משלושה רחובות היקפיים, חד סטריים, היוצרים יחד צורת האות ח'. הכניסה לשכונה מתאפשרת מרחוב עוזיאל, דרך רחוב גרנדוס, ומרחוב בן-גוריון דרך רחוב מנחם, והיציאה ממנה, חזרה אל רחוב עוזיאל, מתאפשרת דרך רחוב פבריגט. בתוך השכונה מערך "שתי וערב" של רחובות, חלקם רחובות ללא מוצא. בשכונה שבילים רבים להולכי רגל. רחובות השכונה צרים, המדרכות צרות ובחלק מהרחובות ללא מוצא אין כלל מדרכות. הציר הירוק, שדרת השחרור, חוצה את הקריה ממזרח למערב ומחבר בין רחוב בן-גוריון לרחוב עוזיאל. השדרה מיועדת להולכי רגל בלבד.[6]

במרכז השכונה הוקמה בשנת 1955 גינה ציבורית,[7] מקום מפגש לתושבי השכונה.

בנייני הציבור נבנו במרכז השכונה, סביב הגינה הציבורית ובמפגש בין שדרת השחרור לבין הרחובות המרכזיים.

בגינה הציבורית הוקמו מרפאה של קופת חולים, בית כנסת ומקלט ציבורי שכונתי. המקלט הציבורי שימש במשך שנים רבות ספריה שכונתית והתקיימו בו חוגים לילדים ולמבוגרים. כיום (שנת 2022) פועל בו מרכז גמלאים. המרפאה פעלה במקום מראשית ימי השכונה. המבנה הוקם על ידי המחלקה הטכנית של מרכז קופת חולים. היא כללה מעבדה, בית מרקחת, מרפאה כללית ומרפאת ילדים ובהמשך מרכז דיאליזה. העירייה מתכננת להכריז על הבניין בניין לשימור.

בשנת 1952 הונחה אבן הפינה למעון ילדים שהוקם בעזרת הסתדרות נשים חלוציות[8] באנגליה ובו מקום ל־80 ילדים. הבניין פעיל עדיין (שנת 2022) בקרן הרחובות גרנדוס 35, עוזיאל 106 ויש כוונה להגדירו כבניין לשימור.[9]

התחדשות עירונית

הגן הציבורי שופץ ושודרג מספר פעמים. בשנת 1980 הוא נקרא "גן אלקס" על שמו של אליעזר אלקס ז"ל, חבר מועצת העיר רמת גן שנפתר בשנת 1979.[10]

ברחוב עוזיאל 106 ,פינת שדרת השחרור 24, במקום בו עמד "בית החינוך של זרם העובדים", פועל משנת 1987 בית הספר התיכון "אלון", תיכון למנהיגות טכנולוגית. המרכז הקהילתי קריית בורוכוב על שם כפיר גולדשטיין ז"ל, בו שוכנים משרדיה של "עמותת קריית בורכוב בר"ג לשיפור פני השכונה (ע"ר)" נמצא ברחוב עוזיאל 104, פינת שדרת השחרור.

במרוצת השנים, הבתים הורחבו על ידי בעליהם על חשבון שטחי החצרות ובאחדים נוספה חנייה, ללא חריגה מקו הגדר. בבתים אחדים, בקומה העליונה, נוספה יציאה לגג או קומה נוספת על הגג. תוכניות השדרוג, השיקום וההתחדשות העירונית שמות דגש על שמירה על אופייה של השכונה ועל מרקם הבנייה האופייני לה. מסיבה זאת העירייה מאשרת פרויקטים של פינוי בינוי ובנייה לגובה רק ברחובות המקיפים את לב השכונה, דרך בן-גוריון, כנפי נשרים ועוזיאל.

העירייה מתכננת להציב שלטי הסברה במקום מבני ציבור שנהרסו וליד מבני ציבור שעדיין קיימים ומיועדים לשימור.

שדרת השחרור וגן אלקס הוכרזו אתרים נופיים לשימור. [11]

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35341104קריית בורוכוב (רמת גן)