אריה שרון
| אריה שרון | |
| לידה |
28 במאי 1900 פולין |
|---|---|
| פטירה |
24 ביולי 1984 (בגיל 84) פריז |
| תקופת הפעילות | 1984–1929 |
| יצירות ידועות | תכנון פיסי לישראל (1951) |
| פרסים והוקרה | פרס ישראל |
 אתר האינטרנט הרשמי של אריה שרון | |
אריה שרון (28 במאי 1900 - 24 ביולי 1984) היה אדריכל ישראלי. זוכה פרס רוקח ופרס ישראל לאדריכלות.
ביוגרפיה
שרון נולד בירוסלב פולין, עלה לארץ ישראל ב-1920 יחד עם קבוצת הכשרה של תנועת השומר הצעיר והיה ממקימי וממתכנני קיבוץ גן שמואל. חדר האוכל בקיבוץ מהווה את אחת מיצירותיו הראשונות של שרון, וזאת עוד בטרם זכה להכשרה סדירה בתחום התכנון והבנייה. לאחר שש שנות חברות בקיבוץ, פנה ללמוד אדריכלות בבית הספר באוהאוס שבעיר דסאו, שם למד ועבד בין השנים 1926–1929. במהלך לימודיו וכן לאחר השלמתם עבד שרון במשרדו של מנהל בית הספר, האדריכל הנס מאייר. במסגרת זו הופקד שרון על מלאכת תכנון מרכז ההכשרה של האיגודים המקצועיים בברלין, עם השלמת הפרויקט בשנת 1929 מונה שרון למנהל הסניף הברלינאי של משרד הנס מאייר. ב-1929 נישא לאמנית סיבים ומעצבת אריגים הגרמנית בבית הספר באוהאוס, גונטה שטלצל, ובאותה שנה נולדה בתם יעל.
בשנת 1931 שב שרון לארץ ישראל והתמקם בתל אביב, בה חבר לאדריכלים צעירים נוספים אשר דגלו ברוח החדשה של המודרניזם, בראשם זאב רכטר ודב כרמי. בתקופה זו החל לתכנן מבנים בתל אביב ומחוצה לה בסגנון בינלאומי. בין עבודותיו הבולטות בשנות ה-30 של המאה ה-20 ניתן למצוא: תכנון תערוכת ההסתדרות (1932), מעונות העובדים ברחוב פרישמן (1935), בית חולים בילינסון בפתח תקווה (1935), חדר האוכל בקיבוץ גבעת השלושה (1936), קולנוע "עמל" בכפר סבא (1936), משק שוורץ בתל נעמה (1940), בית ספר אוסישקין בכפר סבא (1941), בתי קירור בכפר חסידים (1942), רמת יוחנן, משמרות, בית חירות. בין השנים 1941 ו-1947 היה מרצה בכיר במחלקה לארכיטקטורה בטכניון.
הפרויקט החשוב והמרכזי ביותר שעליו היה מופקד שרון הוא תוכנית-אב למדינת ישראל, עליה עמל בין השנים 1949–1953 כראש אגף התכנון במשרד ראש הממשלה. בתוכנית זו, שנקראה על שמו ״תוכנית שרון״, נתן שרון עדיפות עליונה ליישוב הספר הישראלי, בהתאם לחזון הציוני של אותה תקופה[1]. שרון חילק את מדינת ישראל לארבעה אזורי השפעה כלל ארציים: האזור הצפוני (מהשומרון עד הגליל) - ובירתו העיר חיפה, האזור המרכזי (מנתניה עד רחובות ועד תחילת השפלה) - ובירתו תל אביב, אזור ירושלים ואזור המדבר (הנגב, מדבר יהודה והערבה) - ובירתו באר שבע. התוכנית ראתה אור כספר תחת השם ״תכנון פיסי בישראל״.
בשנים 1950 עד 1964 עבד שרון בשיתוף האדריכל בנימין אידלסון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: הרחבת בית החולים בילינסון (1954), אודיטוריום בטכניון (1956) ובית החולים סורוקה בבאר שבע (1959). בשנת 1962 היה שרון השני מבין האדריכלים בישראל אשר זכה בפרס ישראל בתחום האדריכלות.[2]
בשנים 1965–1984 עבד שרון בשיתוף פעולה עם בנו האדריכל אלדר שרון. בין המבנים הבולטים אשר יצר בתקופה זו ניתן למצוא: בית חולים רמב"ם בחיפה (1965), בית חולים גהה בפתח תקווה (1966), בית כור בתל אביב (1966), בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב (1970), בניין בנק ישראל ומוזיאון יד מרדכי (1970).
בנוסף לכך ניתן למנות עבודות נוספות שלו בפתח תקווה: מפעל יכין, המרפאה הראשית של קופת חולים כללית, קולנוע היכל.
בשנים 1965 עד 1971 עמד שרון בראש אגודת המהנדסים.[3]
בשנת 1983 הוענק לו התואר יקיר העיר תל אביב-יפו.
אריה שרון נפטר ב-1984 ונקבר בבית העלמין נחלת יצחק.
אדריכלות
בתחילת הקריירה האדריכלית תכנן שרון מבנים בעיקר בסגנון הבינלאומי, ולאחר מכן, עם שינוי המגמה בארץ ובעולם, התאפיינו בנייניו על פי עקרונות הברוטליזם. תפיסת האדריכלות של אריה שרון תאמה היטב ואף הובילה את קאנון האדריכלות המקומי, תפיסה אשר התעצבה ברוח הזמן וברוח המקום, מעין מודרניזם אשר הותאם לצרכים המקומיים.
גלריית תמונות
|
ראו גם
לקריאה נוספת
- אריה שרון, "הבניה הציבורית בארץ", הוצאת אגודת המהנדסים, האדריכלים והמודדים בארץ ישראל, תל אביב, 1940.
- אריה שרון, "תכנון פיסי בישראל", הוצאת המדפיס הממשלתי, 1951.
- יגאל תומרקין, "בזכות קנה המידה: שיחה עם אריה שרון", בתוך: קו 2, 1981.
- נח בי (בירזובסקי), פני תל אביב בקריקטורות, עורך ומוציא לאור: משה שיינבוים, 1939.
- Arieh Sharon, Kibbutz+Bauhaus, Massada, Tel-Aviv, 1976
קישורים חיצוניים
- The Arieh Sharon Foundation and Archive
- The "Sharon Plan" in The Arieh Sharon Foundation and Archive
- אורה דרור, גן שמואל חייב לו מטה ושלש לירות, מעריב, 8 במאי 1962 (עם זכייתו בפרס ישראל)
- מיכאל יעקובסון, מורשתו של האדריכל שתיכנן את המדינה עולה לרשת, Xnet, 3 ביוני 2011
- מיכאל יעקובסון, סקירה על בית הבראה כינרות בטבריה, באתר 'חלון אחורי', 7 במאי 2016
- מיכאל יעקובסון: האדריכל של המדינה, אריה שרון, בתערוכת ענק שחוגגת את יצירתו, 11.4.2018, xnet
- מיכאל יעקובסון: סיבוב בשכונת מגורים בבאר שבע שתכנן אריה שרון, באתר 'חלון אחורי', 17 בנובמבר 2018
- אסתר זנדברג, "הקשת המזרחית של שרון", עכבר העיר, 29 באפריל 2008
- נועם דביר, אריה שרון: היכל בלי תהילה, עכבר העיר, 1 ביולי 2009
נעמה ריבה, מה המורשת האמיתית של אריה שרון, הבאת הבאוהאוס לתל אביב או שליחת המזרחים בפריפריה?, באתר הארץ, 14 באפריל 2018- חדר האוכל של גבעת השלושה, כתבות של הערוץ המקומי
שגיאות פרמטריות בתבנית:יוטיוב
'סוג: פרק מהסדרה "הכל אנשים"' אינו ערך חוקי
אריה שרון, פרק מהסדרה "הכל אנשים" באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ ענת בר כהן, הליך החקיקה של חוק התכנון והבנייה תשכ"ה - 1965 בהקשרם של "מוסדות התכנון" (פרק ב' לחוק) ו"תכניות" (פרק ג' לחוק), עבודת דוקטורט, אוניברסיטת בר אילן
- ^ נקבעו ששה חתני "פרס ישראל", דבר, 4 במאי 1962
- ^ תעשיית הביטחון תספק כל מערכות הנשק בעשור הבא, מעריב, 18 במרץ 1969
- דפים עם קישורים שבורים לקבצים
- המכלול: השלמה - אמנות
- המכלול: השלמה - ישראל
- אנשי העלייה השלישית
- אדריכלים ישראלים
- זוכי פרס ישראל לאדריכלות
- בוגרי השומר הצעיר
- סגל הטכניון: אדריכלות
- זוכי פרס רוקח
- העיר הלבנה: אישים
- אישים הקבורים בבית הקברות נחלת יצחק
- בוגרי באוהאוס
- יקירי תל אביב-יפו לשנת 1983
- ישראלים שנולדו ב-1900
- ישראלים שנפטרו ב-1984