קרימצ'קים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרימצָ'קיםרוסית: Крымчаки, שמם העצמי הוא בני ישראל או שראל באלאלרי, או יהודילר - יהודים, או קירימלר) היו קהילה יהודית רבנית סגורה, ששפתה טורקית-קרימצ'קית, הדומה לטטרית של קרים. הקהילה התפתחה בחצי האי קרים החל מהמאה ה-10, והם התיישבו בסמוך לקראי מזרח אירופה. השם "קרימצ'קים" הוטבע על ידי רוסים על מנת להבדיל ביניהם לבין שאר היהודים האשכנזים או היהודים הגאורגים שחיו בשטחי האימפריה הרוסית לשעבר. שמונים אחוז מהקהילה הקרימצ'קית הושמדו על ידי הנאצים בדצמבר 1941, וכיום נשארו ממנה פחות מ-1,500 איש, מהם כאלף מפוזרים במספר ערי קרים, והשאר מתגוררים בישראל וברוסיה ואינם חיים עוד במסגרת קהילתית אלא התערבבו ביהודים אחרים (בישראל) ובלא יהודים (באוקראינה ורוסיה).

בברית המועצות נחשבו בני הקהילה כעם נפרד, והיחס אליהם היה שונה מן היחס לרוב היהודים. רבה הגדול של הקהילה הוא רבי חיים חזקיהו מדיני בעל ה'שדי חמד', אשר קבע בוודאות שהם אכן מזרע ישראל ויהודים לכל דבר חרף ניסיונו של אברהם פירקוביץ' לראות בהם אחים לקראים. על פי עדויות הקרימצ'קים חיו באוכלוסייה סגורה בנפרד מהקראים.

ליהודים הקרימצ'קים היה נוסח תפילה ייחודי משלהם שבוסס ברובו על נוסח הרומניוטים אך הכיל גם מנהגים ייחודיים. הנוסח מכונה לעיתים "מנהג כפא", והוא נתקן על ידי ר' משה הגולה מקיוב בן המאות ה15-16 שקבע נוסח זה כדי לפשר בין יהודים שונים שחיו בקרים באותה העת[1].

שפה

השפה הקרימצ'קית שייכת לקבוצת השפות הטורקיות והיא קרובה לטטרית של קרים. ערב מלחמת העולם השנייה השפה דוברה בפי כ-6,000 קרימצ'קים, אך בעקבות השמדת רוב בני הקהילה בשואה ירד מספר הדוברים בצורה דרמטית. כיום נותרו כמה עשרות בודדות של קשישים דוברי השפה, בהם דוד רבי, בלשן ומחבר ספר לימוד ומילון של השפה הקרימצ'קית.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קרימצ'קים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שמעון ברנשטיין, המחזור כמנהג כפא תולדותיו והתפתחותו בתוך ספר היובל לשמואל מירסקי, ניו יורק, תשי"ח
Scroll 2 (PSF).png ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0