רבי חיים חזקיהו מדיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף חיים חזקיהו מדיני)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב חיים חזקיהו מדיני
Medini.jpg
לידה 1832
ז' בחשוון תקצ"ג
פטירה 1904 (בגיל 72 בערך)
כ"ד בכסלו תרס"ה
מקום פעילות חצי האי קרים, ארץ ישראל
תחומי עיסוק הלכה, הנהגה, רבנות
רבותיו הרב יצחק קובו, הרב יוסף חיים בורלא
תלמידיו ר' בכור הלוי, ר' דוד נתן, ר' חיים שמואל נר, ר' ניסים יאחיה ור' ניסים יוסף אלנקוה.
חיבוריו שדי חמד, מכתב לחזקיהו, אור-לי, פקועות שדה

הרב חיים חזקיהו מדיני (ז' בחשוון תקצ"ג, 1833 - כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904), הוא מגדולי האחרונים, מחבר הספר שדי חמד ועוד, ומכונה לרוב על שם ספרו זה 'השדי חמד'. מכונה גם החח"מ (ר"ת של שמו), רבן של הערים קרסו-בזאר (בילוהירסק) שבחצי האי קרים וחברון.

תולדות חייו

נולד בשם חזקיהו בירושלים, לר' אליהו רפאל מדיני, בן למשפחה וותיקה בירושלים ולקאלו וידא. למד אצל הרב החכם באשי רבי יצחק קובו ואצל הרב יוסף חיים בורלא. הוסמך להוראה כבר בגיל 13. נשא את רבקה לאשה בגיל צעיר ובחופתו שהתקיימה בחודש אלול היו "כמעט כל גדולי הדור, רבני, גאוני, תקיפי ארעא דישראל"[1]. בשנת תרי"ג מת אביו. ופרנסת אשתו, אמו אחיו ואחיותיו הוטלה עליו. עקב קשייו הכלכליים היגר לקושטא (איסטנבול) לגור אצל קרובי משפחתו שהיו עשירים. קרוביו לא סייעו בידו כפי שחשב, ופרנסתו לא הייתה מצויה. בשנת תרכ"ז נקרא להיות הרב הראשי בעיר קרסו-בזאר בקרים ברוסיה לקהילת קרימצ'קים - קהילה יהודית עתיקה בחצי האי קרים ודוברי טטרית ולקהילת האשכנזים המקומית. התפרסם מאוד באזור ונערץ גם על ידי נוצרים ומוסלמים מקומיים. שם החל בחיבורו האנציקלופדי "שדי חמד". בשנת תרכ"ח מת בנו יחידו ולזכרו חיבר את ספרו "אור לי". בשנת תרל"ח חלה במחלה קשה בעיניו וסכנה נשקפה לחייו, וכסגולה לרפואתו הוסיפו לו את השם "חיים". מאוחר יותר נרפא, אך ראייתו נחלשה. היו לו שלוש בנות, אותן השיא ללומדי תורה עוסקים במלאכה,

חתנו האחד הוא ר' נסים נתן הלוי צחציר שהוציא הגדה של פסח בטטרית, חתניו הנוספים הם שלמה אשראוו ודוד פסח יהודה. לא ידוע דבר על צאצאיו.

שמו הלך למרחוק, ורבים פנו אליו בשאלות מגלויות רחוקות. וכך הוא מעיד על כך: "רבו טרדותי למעלה ראש לא במילי דמתא בלבד כי רובם באו מעלמא מכל קצווי ארץ ואינם רחוקים זה בכה וזה בכה בעניינים במינים ממינים שונים".

בשנת תרנ"ט (1899) החליט להתפטר ממשרתו ולעזוב את קרים, לאחר כשלושים ושלש שנה ברבנותו בשל רצונו להיקבר בארץ ישראל. בתחילה ישב בירושלים למשך שנתיים, ואחר-כך עבר לחברון. בהגיעו לעיר, פתח ישיבה בבית רומנו, ובה סיים את כתיבת האנציקלופדיה התלמודית הגדולה "שדי חמד". אחר פטירת הרב חיים רחמים יוסף פרנקו רבה של חברון בשנת תרס"ב התמנה לרב העיר ושימש בתפקיד עד יום פטירתו.

הרב מדיני קרא להרחבת הקהילות היהודיות בארץ: "עושו חושו להושיט יד למפעל הקדוש הזה – ישוב ארץ ישראל ואם ראשיתו עוד מצער, אחריתו ישגה אי"ה מאוד ובגלל זה נזכה לחזות ולחדות בגאולה האמיתית".

לאחר שהתעורר חשש על עתיד בית רומנו, דאג למכור את הבית לרבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש שקנה את כל השטח והקים בה את ישיבת תורת אמת. נכון ל-2021, ישיבת תורת אמת שוכנת בירושלים ואילו בבית רומנו שוכנת ישיבת שבי חברון בייפוי כוח מאגודת חסידי חב"ד.

הרב מדיני היה מכובד מאוד בין הערבים, שהחשיבו אותו לאיש אלוקים בשל מראהו, וזקנו שהיה יורד על-פי מדותיו, ויש אומרים, שהגיע עד ברכיו.[דרוש מקור]

נפטר ביום כ"ד בכסלו תרס"ה, 1904, והובא לקבורה בבית העלמין היהודי העתיק בחברון. בהלווייתו השתתפו רבים מתושבי ירושלים היהודים, וגם המוסלמים. בלילה שלאחר הקבורה, התגנבו ערבים לבית הקברות, חפרו בקברו ורצו לקחת את גופתו ולדרוש עבורה דמי פדיון. הדבר נתגלה, והקהילה היהודית הציבה שומרים לשמור במקום, במשך תקופה ארוכה.

צוואתו המפורטת נדפסה בראש החלק הארבע-עשר של ה"שדי חמד".

את ספריתו הענקית ששווייה הוערך בלמעלה משלשת אלפי פרנקים הוריש לטובת בית החולים משגב לדך.

על שמו שכונה ביישוב היהודי בעיר חברון, בי"ס יסודי ממלכתי-דתי במעלה אדומים, ורחובות בערי הארץ.

ספריו

שדי חמד

שלט רחוב שדי חמד בירושלים. למעלה:"שדי חמד", למטה "שדה חמד".
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שדי חמד (ספר)

הספר "שדי חמד" הודפס לראשונה בוורשה ה'תרנ"א ובו פסקים וחידושים וכללים בערכין בסדר א"ב, בשמונה-עשר כרכים. הספר הוא מהפופולריים ביותר בספרות התורנית ולמרות היותו רב ממדים, נדפס בכמה וכמה מהדורות. הספר הוא מעין אנציקלופדיה המרכז תשובות להלכה יומיומית ומשלב בעיות אקטואליות שעמדו על הפרק. הספר מרכז את תשובותיהם של חכמי אשכנז וחכמי ספרד לפי סדר אלפביתי, מה שלא היה קיים קודם לכן. השדי חמד נכתב באריכות רבה ובמהדורות שונות, כך שהרוצה למצוא ערך צריך לחפשו בחלקים שונים.

שם הספר עורר פולמוס מאחר שהוא כולל את המילה "שדי" המשמשת לאחד משמות הקודש שאסור למחקם על פי ההלכה, הרב מדיני הוציא קונטרס מיוחד בשם "באר בשדי"[2], בו הוא מוכיח באריכות כי כאשר המילה נכתבת שלא בכוונה לתאר את ה' אין בדבר חשש. עם זאת רבים עדיין נמנעים מלכתוב "שדי חמד" ובוחרים בחלופה "שדה חמד".

דוגמה לעמוד הראשון של הערכים הראשונים בכרך הראשון:[3]

  • א. ארץ ישראל דאסור לצאת ממנה לחו"ל
  • ב. ארץ ישראל דאסור לצאת מא"י לחו"ל כי אם ללמוד תורה ולישא אשה
  • ג. ...אם האב מותר לצאת לחו"ל ליקח אשה לבנו

ספרים נוספים

  • "מכתב לחזקיהו" - חדושים ושו"ת (איזמיר, ה'תרכ"ה 1865)
  • "אור לי" - שו"ת (איזמיר תרל"א 1871) – לזכר בנו היחיד שמת בחייו. הספר נדפס בעילום שם.
  • "פקועות שדה" - (ירושלים ה'תר"ס 1900) תוספת ל"שדי חמד".
  • אגרות השדי חמד על ידי מכון שם עולם. בספר זה נדפסו גם אגרות מזויפות.[4]

בקרים הדפיס גם "בקשות" - ספר ובו פיוטים שרגילים לאומרם בארצות המזרח בשבתות וימים טובים בהשכמה, ו"נעים זמירות" - ספר בקשות מנוקד.

סדרת ספריו "שדי חמד" הודפסה בוורשה בין השנים תרנ"א-תרע"ב, שלושה עשר חלקים בחייו וחמישה לאחר פטירתו. את הבעלות על השדי חמד מכר לרב יוסף צבי לעוו[5]. לאחר מכן נמכרו הזכויות לרבי יוסף יצחק שניאורסון מליובאוויטש וחתנו רבי מנחם מענדל שניאורסון הרבי מליובאוויטש שאף ערך את הספרים מחדש והוציאם לאור בהוצאת הספרים שלו הוצאת קה"ת.

הנצחתו

על שמו רחובות "שדי חמד" בחברון על יד ביתו, בשכונת מקור ברוך בירושלים ובמודיעין עילית.

בשנת ה'תשע"ב שוחזר ביתו של הרב מדיני בעלות של 3 מיליון דולר, בידי ישיבת שבי חברון השוכנת סמוך לביתו. השחזור כלל את חדרי המגורים, חדר הלימוד של הרב, וכן הספרייה, אשר ריכזה אז כ-10,000 ספרים יקרי ערך שנתרמו לאחר פטירתו של הרב לבית החולים "משגב לדך". במקום יכולים מבקרים ללמוד על גדול התורה מתוך אותו בית בו הוא שקד על מפעלו[6].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף ראו מדיה וקבצים בנושא זה בוויקישיתוף.

הערות שוליים

  1. ^ שדי חמד, מערכת חתן וכלה, סימן כג
  2. ^ נדפס בשדי חמד חלק ו'.
  3. ^ שדי חמד עמוד ערכים ראשון (אתר כתבים עבריים)
  4. ^ דיון בנושא בפורום אוצר החכמה וכן דיון על הסכמה של השדי חמד שנדפסה שם
  5. ^ סקירה לתולדות הדפסת הספרים והבעלות עליהם בפורום ספרים וסופרים באתר הייד פארק.
  6. ^ נתנאל כ"ץ, חברון: משחזרים את בית מדרשו של ה"שדי חמד", באתר ערוץ 7, 17 בנובמבר 2011.


סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0