קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"
_-_Portr%C3%A4t_Kaiser_Karl_VI.jpg) | |||||||
| קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" | |||||||
| לידה |
1 באוקטובר 1685 וינה, האימפריה הרומית ה"קדושה"  | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 באוקטובר 1740 (בגיל 55) וינה, האימפריה הרומית ה"קדושה" | ||||||
| מדינה | האימפריה הרומית ה"קדושה" | ||||||
| מקום קבורה | וינה | ||||||
| בת זוג | אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל | ||||||
| שושלת בית הבסבורג | |||||||
| |||||||
| |||||||
קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" (בגרמנית: Karl VI, Heiliger Römischer Kaiser 1 באוקטובר 1685 וינה - 20 באוקטובר 1740 וינה), היה קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ומלך הונגריה במשך קרוב ל-30 שנה מ-1711 ועד 1740. בנוסף היה קרל טוען למלכות ספרד בין השנים 1700–1714, מלך סרדיניה בין השנים 1714–1720, ומלך נאפולי וסיציליה בין השנים 1714–1738.
חייו
בצעירותו
קרל נולד ב-1 באוקטובר 1685 ללאופולד הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" ואלאונורה מגדלנה מנויבורג, בתו של פיליפ וילהלם, הנסיך הבוחר מפפאלץ ורעייתו אליזבת אמליה, רוזנת הסן-דרמשטדט.
בעקבות מותו של קרלוס השני, מלך ספרד בשנת 1701, ללא כל יורש ישיר, הכריז קרל על עצמו כקרלוס השלישי, מלך ספרד, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה הספרדית, שנמשכה עד לשנת 1714. במהלך המלחמה תמכו ממלכת אנגליה,[1] ממלכת פרוסיה, הרפובליקה ההולנדית, נסיכות הבוחר מהנובר, רוב מדינות גרמניה, וכן ממשלות אראגון, ולנסיה וקטלוניה בקרל, לעומת ממלכת צרפת, ממלכת ספרד, נסיכות הבוחר מבוואריה ונסיכות הבוחר מקלן, שתמכו בפיליפ, דוכס אנז'ו.
שלטונו
ב-12 באוקטובר 1711 מת אחיו יוזף הראשון, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה", וקרל עלה לשלטון במקומו. עם עלותו לשלטון דאג קרל להעביר את הסנקציה הפרגמטית של 1713, שהתירה לבנות לירש את נכסי האימפריה ההבסבורגית, והייתה מיועדת להבטיח את ירושתו לבתו מריה תרזה.[2] במאמציו לקבל את הסכמת המעצמות על הסנקציה הפרגמטית, נאלץ קרל לוותר על שטחים נרחבים (במערב גרמניה ובאיטליה).[3]
בעקבות עלייתו של קרל לשלטון באוסטריה, נטשוהו בעלות בריתו.[4] קרל אמנם המשיך בלחימה עוד שנים אחדות, אך בשנת 1714 חתם על הסכם רשטדט, שבו ויתר על ממלכת ספרד, תמורת ארצות השפלה הדרומיות, דוכסות מילאנו, נאפולי וסרדיניה.[5]
בשנים 1716–1718 לחם קרל כנגד העות'מאנים בהצלחה רבה, וסיפח את הבאנאט לממלכת הונגריה, וכבש את סרביה ואולטניה. בשנים 1718–1720 לחם קרל במלחמת הברית המרובעת שהסתיימה בניצחון אוסטרי. באמנת האג (1720) שנחתמה לאחר המלחמה, החליף קרל את סרדיניה בסיציליה, שהייתה תחת שלטון בית סבויה.
בשנים 1733–1735 הסתבך קרל במלחמת הירושה הפולנית, ובמהלכה הפסיד את השליטה בממלכת נאפולי. בין השנים 1736–1739 לחם קרל יחד עם הרוסים במלחמה האוסטרית-רוסית-עות'מאנית (1735-1739), ובמהלכה הפסיד קרל כמעט את כל השטחים שכבש 20 שנה קודם לכן.
ב-20 באוקטובר 1740 נפטר קרל בווינה, ובתו מריה תרזה עלתה לשלטון באימפריה ההבסבורגית במקומו, אולם, על ירושת האימפריה הרומית ה"קדושה" קמו לה מתנגדים רבים, ובעקבות כך פרצה מלחמת הירושה האוסטרית.
יחסו ליהודים
קרל גילה יחס עוין ליהודים, אם כי העניק לכמה מהם תפקידים חשובים בחצרו, ביניהם שמשון ורטהיימר ודייגו ד'אגילר. בשנת 1713 מינה קרל את ר' דוד אופנהיים לרבה הראשי של פראג ובוהמיה, ובשנת 1720 התיר את הדפסת התלמוד בגרמניה. בשנת 1722 נהרס בפקודתו של קרל בית הכנסת באוסוב.
בשנת 1723 חידש קרל את זכויות יהודי מוראביה, אך בשנת 1726 ציווה על הפרדה בין יהודים לנוצרים שם, ופרסם את "חוקי המשפחה" - שבהם הותר רק לבן הראשון לשאת אישה. לפי הסכמי השלום עם הטורקים, נאלץ קרל להעניק זכות ישיבה ליהודים עם נתינות טורקית בווינה, אך בשנת 1732 דחה את בקשת היהודים לבנות בית כנסת בווינה.
משפחתו
ב-1 באוגוסט 1708 התחתן קרל עם אליזבת כריסטינה מבראונשווייג-וולפנביטל בתו של לודוויג רודולף, דוכס בראונשווייג-וולפנביטל, ורעייתו כריסטינה לואיזה, נסיכת אטינגן-אטינגן, ממנה נולדו לו 4 ילדים:
שלטי אצולה
| שלטי האצולה של קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
.svg)
אילן יוחסין
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קרל השישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה" |
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ החל משנת 1707 ממלכת בריטניה הגדולה
- ^ שעדיין לא נולדה באותו זמן.
- ^ על אף כל מאמציו של קרל, פרצה לאחר מותו מלחמת הירושה האוסטרית.
- ^ שלא רצו בחידוש הקיסרות של קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה".
- ^ שהוחלפה כעבור שנים אחדות בסיציליה.
