קרפדה ירוקה
 קרפדה ירוקה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | דו-חיים |
| סדרה: | חסרי זנב |
| משפחה: | קרפדיים |
| סוג: | קרפדה |
| מין: | קרפדה ירוקה |
| שם מדעי | |
 Bufo viridis
| |
| תחום תפוצה | |
| |
קרפדה ירוקה (שם מדעי: Bufo viridis) היא מין נפוץ בחברת הדו-חיים בישראל. הקרפדות הירוקות יכולות להתקיים באזורי אקלים שונים, ולכן תפוצתן רחבה (אירופה, אפריקה ואסיה). הקרפדה הירוקה ניזונה בעיקר מפרוקי רגליים יבשתיים.
מראה
קיימים הבדלי צבעים בין הזכר לנקבה: לנקבות כתמים ירוקים ברורים ובולטים על רקע אפור בהיר ולזכר צבע אחיד כמעט - אפור-ירוק או חום-ירוק. נוסף להבדלי הצבעים בין הזכר לנקבה, קיימים גם הבדלים בגודל: הנקבה גדולה מהזכר ובעונת הרבייה היא עשויה אף להיות גדולה ממנו עד פי שניים.
העור בגב מכוסה גבשושיות.
באצבעות הרגליים האחוריות קיים קרום שחיה. ליד האצבע הראשונה יש יבלת חפירה. הגפיים האחוריות גדולות וחזקות יותר מהגפיים הקדמיות.
הקרפדה פחות זריזה מהצפרדע ומתקדמת בהליכה או בניתורים קטנים. פיה חסר שיניים, והיא בולעת את מזונה בשלמותו. לצורכי הגנה, היא מפרישה ריר רעיל מבלוטות על העור ומשתי בלוטות מרכזיות באזור האזניים.
- אורך גוף: 7 ס"מ
- משקל 25 גרם.
איומים
אויביהם העיקריים של הקרפדות הירוקות הם הנחשים. האויב העיקרי בישראל הוא נחש מים משובץ. קרפדות צעירות עם הפרשה מעטה של רעל נאכלות גם על ידי אנפיות בקר וקרפדות בוגרות. הקרפדות מתגוננות מפני איומים אלו באמצעות הפרשת נוזל חלבי רעיל שנקרא בופינין שמדיף ריח חריף מכל שטח העור ומבלוטות בעורף וכן באמצעות הפרשת שתן פתאומית.
בתקופות יובש מתחפרת בקרקע, בחורים ובמחילות. בעונת הגשמים אוגרת הקרפדה מים בשלפוחית השתן, המשמשים אותה בתקופות היובש. מסיבה זו, בארצות בהן היא נפוצה ניצלו אותן הילידים על ידי הוצאת המים מהן.
רבייה
הקרפדה הירוקה היא בעל חיים סוליטרי (מתבודד) והיא יוצרת קשרים חברתיים רק בעונת הרבייה.
עונת רבייה היא לרוב בחורף, בעיקר במקומות חיות מדבריים. בתקופת הרבייה, הנקבות נמשכות לקרקורי הזכרים, אותם הם משמיעים כאשר הם על גדת מקווה המים או בתוכו, טבולים חצי גוף כשראשם מורם מעל המים. כשהנקבה מגיעה למקווה המים, הזכר מתקרב אליה, עולה על גבה ונאחז בה בבית השחי. מנהג רבייה זה נקרא חיבוק כלולות. באצבעותיו מתפתחות יבלות אחיזה סמוך לעונת הרבייה.
הנקבה מטילה שרוכי ביצים והזכר שעליה מפריש את זרעו ומפרה את הביצים. אורך השרוכים עד 12 מטרים. מספר הביצים עד 7000. כעבור 5 ימים יש בקיעה של ראשנים שחורים. התפתחותם ובקיעתם תלויה בטמפרטורה ובכמות מזון זמין. קרפדות צעירות מתפתחות במהירות ומגיעות תוך שנה לגודל כמעט סופי ולבגרות.
לקריאה נוספת
- פנחס אמיתי ועמוס בוסקילה, מדריך לזוחלים ודו-חיים בישראל
- אנציקלופדיה החי והצומח בישראל, כרך 5, זוחלים ודוחיים
קישורים חיצוניים
