ראובן ירון (מלחין)
 | |
| המנצח והמלחין ראובן ירון | |
| לידה |
18 בספטמבר 1932 אוסייק,  ממלכת יוגוסלביה |
|---|---|
| פטירה |
3 בנובמבר 1956 (בגיל 24) סמוך לדהב,  מצרים במהלך מבצע סיני |
| מוקד פעילות | שער העמקים שבישראל |
| תקופת הפעילות | 1947–1956 (כ־9 שנים) |
| עיסוק | מנצח, מוזיקאי ומלחין, ממייסדי מקהלת רינת |
ראובן ירון (18 בספטמבר 1932, אוסייק, ממלכת יוגוסלביה - 3 בנובמבר 1956, סמוך לדהב במהלך מבצע סיני) היה מנצח, מוזיקאי ומלחין ישראלי ממייסדי מקהלת רינת.
קורות חייו
נולד באוסייק כרוּבֶּן מִיכָאִיל פְרָיְיבֶּרְגֶר (בסרבו-קרואטית: Ruben Mihael Freiberger) לאירנה ושלום פרייברגר אשר כיהן בהמשך כרב הראשי ליהודי זאגרב.
באפריל 1941 פלשה גרמניה הנאצית ליוגוסלביה והכניעה את צבאה תוך ימים אחדים. אזור קרואטיה נמסר לחזקת ממשלת הבובות של האוסטאשה והוחל ברדיפות יהודים. אביו נעזר בקשריו האישיים עם אלויזיה סטפינאץ הבישוף של זאגרב והצליח להבריח מהעיר 11 מילדי הקהילה ובכללם בנו רובן מיכאיל. רובן הגיע ברכבת לאיסטנבול וממנה לארץ ישראל המנדטורית. כל בני משפחת פרייברגר שנותרו בזאגרב נרצחו במחנה ההשמדה אושוויץ.
הוא עברת את שמו לראובן ירון והחל בלימודי מוזיקה בתל אביב אצל מרדכי סתר. ירון נמנה עם הגרעין המייסד של מקהלת רינת. ביוני 1956 זכתה המקהלה בפרס ראשון בתחרות מקהלות שנערכה בפריז, לביצוע קומפוזיציה של ראובן ירון ובניצוחו של גרי ברתיני. בתחרות נטלו חלק מקהלות מ-16 מדינות והזכייה עוררה הדים תקשורתיים בארץ ובעולם.[1][2]
ירון הלחין עשרה שירים ליחיד ולמקהלה ושני פרקי נגינה. יצירתו "משיר השירים" זכתה בפרס נסימוב תשי"ז.[3][4]
ירון נהרג ב-3 בנובמבר 1956 במלחמת סיני, כאשר לחם כחייל במילואים בקרב באזור דהב. הוא הובא לקבורה זמנית באילת, ובהמשך נטמן בבית העלמין בשער העמקים.
קישורים חיצוניים
- ראובן ירון - פועלו של היוצר, באתר "שירה עובדת"
- אזכרה באילת, דבר, 26 בדצמבר 1956
- ראובן ירון, באתר "יזכור"
הערות שוליים
- ^ מלחינים ומוזיקאים בין קרואטיה לישראל, באתר docslide.net.
- ^ נצחונות ישראליים בפאריס, דבר, 25 ביוני 1956.
- ^ ראובן ירון, בתוך: "תצליל, למחקר המוזיקה ולביבליוגרפיה", כרך 3, גיליון 7, 1967, עמוד 167.
- ^ מיצירות ראובן ירון, הוצאת מרכז לתרבות ולחינוך של ההסתדרות הכללית בשיתוף הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, תשי"ח. "פרס נסימוב", נוסד על ידי המרכז לתרבות והסברה של ההסתדרות לזכרו של המלחין נסים נסימוב - מי שכיהן בראש המדור למוזיקה מטעם ההסתדרות עד 1951. הפרס נועד לעודד מלחינים צעירים להלחין למקהלות. עם חבר השופטים נמנו אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', ידידיה אדמון, ארנסט הורוביץ, מרדכי סתר, פרנק פלג, עדן פרטוש, שלמה קפלן, ומטעם המרכז לתרבות ישעיהו אברך. החל משנת 1954 נמנה עם צוות השופטים גם פאול בן-חיים. מקור: מחלקת המוזיקה, בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, האוניברסיטה העברית, ירושלים. "פרס נסימוב", שנת 1952.
