ראול קופלמן
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1933 וינה, אוסטריה  |
|---|---|
| פטירה |
20 ביולי 2023 (בגיל 89) אוק פארק, מישיגן, ארצות הברית  |
| עיסוק | כימאי פיזיקלי, ביופיזיקאי, ננוטכנולוג |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט | ראלף הלפורד |
| מוסדות | אוניברסיטת מישיגן |
| פרסים והוקרה | עמית גוגנהיים (1995) |
| תרומות עיקריות | |
| פיתוח אלגוריתם חושן-קופלמן, תרומות חלוציות בננוטכנולוגיה | |
ראול קופלמן (21 באוקטובר 1933 – 20 ביולי 2023) היה כימאי פיזיקלי, ביופיזיקאי וחלוץ ננוטכנולוגיה ישראלי-אמריקאי שכיהן כפרופסור אמריטוס באוניברסיטת מישיגן. נודע גם בזכות פיתוח אלגוריתם חושן-קופלמן (אנ').
ביוגרפיה
ראול קופלמן נולד בווינה, בן ליוסף וקלרה-חיה.[1] בהיותו כבן 5 וכשנה לאחר האנשלוס, עלה עם משפחתו לארץ ישראל, ובתחילה התיישבו בירושלים.[1]
כשלמד בכיתה ו' בתל אביב, קיבל בהשאלה ממורהו למדעים ספרון בגרמנית שעסק בניסויים כימיים, והוא הקים יחד עם כמה מחבריו לכיתה מעבדת כימיה ביתית בה ביצעו ניסויים שונים. לימים הפכו חברי המועדון, אסא ליפשיץ ויהושע יורטנר, לפרופסורים לכימיה.[1] היה בוגר המחזור השני של תיכון עירוני א' לאמנויות.[2]
לאחר שירותו הצבאי למד בטכניון לתואר ראשון בכימיה והנדסה כימית (1956) ולתואר שני בכימיה (1957).[3] בהמשך נסע לארצות הברית ללימודי תואר שלישי בכימיה באוניברסיטת קולומביה, בהנחיית פרופ' ראלף הלפורד, והשלים את לימודיו ב-1960. שהה כעמית בתר דוקטורט באוניברסיטת הרווארד בהנחיית פרופ' ויליאם קלמפרר.[1]
בראשית שנות ה-60 שימש כמרצה לכימיה בטכניון וכעמית מחקר בכיר במכון הטכנולוגי של קליפורניה (לצד פרופ' וילס רובינסון).[1]
ב-1966 התקבל כחבר סגל באוניברסיטת מישיגן,[1] ובה כיהן למעלה מיובל שנים עד לפטירתו.
מחקר
במרוצת השנים, קופלמן הנחה והדריך חוקרים רבים בתחומי הכימיה, הנדסה ביו-רפואית, פיזיקה יישומית ועוד. עם התלמידים שעברו אצלו כמרצה נמנים חתני פרס נובל: אריק בציג, רואלד הופמן, ריצ'רד סמולי ואריה ורשל. פרופ' רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר-אילן הייתה עמיתת בתר-דוקטורט בקבוצתו.
הוא היה שותף לחיבורם של כ-600 פרסומים מדעיים, היה מחברם של מספר ספרים וחתום על מספר פטנטים. מאמריו זכו ללמעלה מ-30,000 ציטוטים ובעל h-index של 89.
בין מחקריו הבולטים לאורך השנים: אלגוריתם חושן-קופלמן[1] – אלגוריתם פשוט ויעיל לתיאור של צברים על פני רשת של תאים; מאמרים חלוציים בתחום הננוטכנולוגיה, אשר פורסמו בשלב כה מוקדם, עד כי העורכים נאלצו להסיר את המילה "ננו", שטרם התהוותה כמושג מקובל; שימוש בסיבים אופטיים עבור אופטיקת שדה קרוב ומדידות בין-תאיות; חקר מקורות אור אשר גודלם קטן מאורך הגל שהם פולטים.[4] כמו כן, תרם מספר תגליות בחקר ננו-חיישנים וננו-רפואה, וגילה את השדה החשמלי החזק ביותר שקיים בתאים חיים.
חיים אישיים
קופלמן היה נשוי לחווה (לבית בלודק) מ-1955[5] עד לפטירתה ב-2018, ואב לשלושה.
התגורר באוק פארק, מישיגן, שם גם נפטר.[6]
פרסים והוקרה
- עמית גוגנהיים (1995)
- פרס החברה האמריקאית לכימיה ע"ש מורלי (1997)
- פרס הכימיה האנליטית של פיטסבורג (2011)
- פרס הממציאים הגדול של קולגיאט (2002)
- פרס החטיבה לכימיה אנליטית של החברה האמריקאית לכימיה (2005)
- פרופסורה מיוחדת ע"ש ריצ'רד סמולי (2006)
- פרס החברה האמריקאית לפיזיקה ע"ש ליידי דייויס
- עמית החברה האמריקאית לחדשנות במדע
- פרס ויליאם פולברייט
- פרס המכונים הלאומיים לבריאות
- פרס היצירתיות של הקרן הלאומית האמריקאית למדע
- הרצאה ע"ש אטר במדעי החומרים, אוניברסיטת מינסוטה
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ראול קופלמן (באנגלית)
- ראול קופלמן, באתר גוגל סקולר
- ראול קופלמן, באתר ResearchGate
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Raoul Kopelman Festschrift, ACS, 1994-07-28
- ^ פרופ' ראול קופלמן ז"ל, באתר אבלים, 24 ביולי 2023
- ^ רשימת מוסמכי הטכניון, באתר הארץ, 27 בנובמבר 1957
- ^ אהרן פריאל, פיתוח ישראלי יאפשר ייצור מיקרוסקופים חדשים, באתר מעריב, 1 במרץ 1990
- ^ פרסום נשואין, באתר הצופה, 30 באוגוסט 1955
- ^ Raoul Kopelman Obituary, Legacy
