ראיה טורקית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ה"ראיות העות'מאניות" באזורי הספר של הנסיכויות הרומניות במאות 17–18

ראיה טורקית או ראיה עות'מאנית הוא מושג גאוגרפי- מנהלי המציין בתולדות האימפריה העות'מאנית מובלעת בשליטה עות'מאנית ישירה, שכללה מצודה ושטח מסביב לה. מובלעות כאלה הוקמו בנסיכויות הרומניות מולדובה וולאכיה החל מהמאה ה-16 ושיחקו תפקיד אסטרטגי ושל שליטה בשרות המדיניות העות'מאנית.

תפקיד ה"ראיות" היה של מעין "ראש גשר" טורקי בתוך הנסיכויות הרומניות.

פירושים אחרים של המילה

מקור המילה הוא ב ערבית ("ראעיה") במובן של "עדר". הטורקים השתמשו במושג זה במשמעות כללית, שונה, של "נתינים" או "צמיתים", גם מוסלמים, וגם נוצרים (ראיה ובראיה = נתינים ובריות) בניגוד לבעלי האחוזות והמרעות ("סחיב - אי ארז" או "סחיב אי ראיה" או "סיפאהים" וכו') [1] [2] במחצית הראשונה של המאה ה-19 המילה התחילה לציין רק את הנתינים הנוצרים או הלא מוסלמים בכלל באימפריה העות'מאנית, שקול כנגד המושג "ד'ימי". [3] היהודים בוולאכיה התחלקו במחצית הראשונה של המאה ה-19 ליהודי "ראיה", במובן של ילידים, שנולדו בשטחי החסות העות'מאנית, וליהודים "סודיטים" - כלומר נתיני מדינות זרות - בעיקר של אוסטריה, רבים מהם יוצאי גליציה.

ה"ראיות הטורקיות" במרחב הרומני

מבחינה גאוגרפית ידועות הראיות הבאות : ג'ורג'יו, טורנו (1417), בראילה (1542), [4] ובבסרביה - קיליה וצ'טאטיה אלבה (1484), חוטין (1713-1715) וטיגינה (בנדר) ובוג'אק (1538). ב"ראיות" השלטון העות'מאני הציב חיל מצב במטרת פיקוח ומודיעין לגבי המתרחש בנסיכויות הרומניות. חיל מצב זה קיבל גיבוי מהצי הטורקי.

בשטחה של כל ראיה נמצאו, פרט לעיר המבצר, גם כמה יישובים שהיה עליהם לספק אספקה לחיל המצב הטורקי. לדוגמה בראית טורנו היו 3 כפרים, בראית ג'ורג'ו היו 25 כפרים ובראית בראילה - בקירוב 50 כפרים.

בראיות הטורקיות התנהל מסחר בשליטה כמעט מוחלטת של הטורקים שגבו בהן מכסים ואחסנו סחורות. במקום נמצא גם שליח דיפלומטי של הנסיכויות הרומניות - עם תואר של קאפוקחאיה. הראיות שימשו לפעמים מקלט פוליטי לנציגי אופוזיציה כלפי השליטים הרומנים. בשנת 1828 בהסכם אדירנה האימפריה העות'מאנית נאלצה להחזיר את שטח הראיות הדרומיות - בראילה, ג'ורג'ו וטורנו סברין - לנסיכות ולאכיה.

מקורות

Daicoviciu, Constantin, Istoria României, Editura Academiei Române, 1960 (ק. דייקוביצ'ו - תולדות רומניה, הוצאה לאור של האקדמיה הרומנית, 1960

  • האקדמיה הרומנית - תולדות הרומנים, כרך ד, "מהאוניברסליות הנוצרית אל אירופה של מולדות", הוצאה אנציקלופדית, 2001

Academia Română, Istoria românilor. vol. IV. De la universalitatea creştină către Europa „patriilor”, Editura Enciclopedică 2001, מסת"ב 973-45-0391-X

  • Aurel Decei Istoria Imperiului Otoman până la 1656

1978 Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti (אורל דצ'יי, תולדות האימפריה העות'מאנית עד שנת 1656, הוצאה לאור מדעית ואנציקלופדית, בוקרשט 1978)

  • Mustafa Ali Mehmed - Istoria Turcilor, Editura Ştiinţifică şi Enciclopedică, Bucureşti,1976

(מוסטפא עלי מהמט - תולדות הטורקים, ההוצאה לאור המדעית והאנציקלופדית, בוקרשט, 1976)

  • Bat Yeor - the Dhimmi - The Christians and Jews under the Islam, Associated Universities Presses ,Cranbury, New Jersey 1985

(בת יאור - ה"ד'ימי" - הנוצרים והיהודים תחת האסלאם - הוצאת אסושייטד יוניבריטיז, קרנברי, ניו ג'רזי, 1985)

  • 1996 Keith Hitchins The Romanians 1774-1866, Clarendon Oxford University Press

(קיית היצ'ינס - "הרומנים - 1774-1866", ע' 6–8 עם מפת הראיות הטורקיות בשטח רומניה) [1]

הערות שוליים

  1. ^ A.Decei p.213, n.1 213
  2. ^ Mustafa Ali Mehmed-p. 154
  3. ^ Bat Yeor p.49
  4. ^ Keith Hitchins (1996) ע' 7
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0