ראס אלהאג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ראס אלהאג
מיקומו של ראס אלהאג בקבוצת נושא הנחש
נתוני תצפית
קבוצת כוכבים נושא הנחש
שמות נוספים α בנושא הנחש, גליזה 681
סוג ענק לבן
בהירות נראית 2.07[1]
סיווג ספקטרלי A5 III[1]
עלייה ישרה 17ʰ 34ᵐ 56.07ˢ מילי-שניות קשת בשנה
נטייה ‏36.13″ ‏33′ ‏12°‏+ מילי-שניות קשת בשנה
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 1.2
מרחק 48.6 שנות אור
14.9 פארסק[1]
רדיוס 2.8[2] רדיוסי שמש
מסה 2.4[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 25 מהשמש
טמפרטורה 8,650[2] K
מהירות סיבוב 230[2] ק"מ/שנייה
גיל 600[4] מיליון שנים
מערכת
כוכבים נלווים ראס אלהאג B
ראס אלהאג B
נתוני תצפית
סוג כוכב הסדרה הראשית כתום
בהירות נראית 7~
סיווג ספקטרלי K2 V[5]
מאפיינים פיזיים
בהירות מוחלטת 6~
מסה 0.85[3] מסות שמש
עוצמת הארה פי 0.3[5] מהשמש
טמפרטורה 4,960~ K
מערכת
כוכבים נלווים ראס אלהאג A

ראס אלהאג או α בנושא הנחש (מסומן גם גליזה 681) הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים נושא הנחש. שמו הוא שיבוש של השם בערבית - راس الحواء "ראס אל-חווא" שפירושו "ראשו של אוסף הנחשים". הוא נמצא בקצה הצפוני של קבוצת הכוכבים, קרוב לגבול עם קבוצת הרקולס ובסמוך לכוכב בעל שם דומה - ראס אלגד'י (α בהרקולס).

תכונות

ראס אלהאג הוא ענק לבן מסוג ספקטרלי A5 III (לפעמים מסווג כתת-ענק לבן עם סיווג ספקטרלי A5 IV), שנמצא במרחק של כ-48.6 שנות אור ממערכת השמש. מסתו כ-2.5 מסות שמש, רדיוסו כ-3 רדיוסי שמש, והוא מאיר בעוצמה של פי 25 מעוצמת ההארה של השמש באור נראה ויותר מפי 30 בצרוף הקרינה העל סגולה.[2] טמפרטורת פניו גבוהה מזו של השמש ומוערכת בלמעלה מ-8,500 קלווין. ראס אלהאג מסתובב על צירו במהירות גבוהה למדי של לפחות 230 קילומטרים בשנייה. כתוצאה מכך צורתו פחוסה מאד ורדיוסו בקטבים הוא רק כ-85% מרדיוסו לאורך קו המשווה והטמפרטורה בקטבים גבוהה בכ-1,800 קלווין מהטמפרטורה של קו המשווה.[4] בהירותו משתנה במידה קטנה, שכמעט אינה מורגשת, במחזוריות מורכבת מאד כתוצאה מפעימות במנגנון דומה לשל משתנים קפאידיים, אך מכיוון שאינו על-ענק הוא נחשב למשתנה קפאידי ננסי (משתנה מסוג δ במגן).[6]

לראס אלהאג יש בן זוג עמום, ככל הנראה כוכב הסדרה הראשית כתום מסוג ספקטרלי K2 V, עם מסה של כ-0.85 מסת שמש. הוא מאיר בעוצמה של קצת יותר ממאית מעוצמת ההארה של הכוכב הראשי, כך שעוצמת הארתו היא כשליש מעוצמת ההארה של השמש ודרגת בהירותו היא סביב 7. שני הכוכבים מקיפים זה את זה במסלול אליפטי מאוד, כך שהמרחק ביניהם נע בין חצי יחידה אסטרונומית ו-12 יחידות אסטרונומיות, בזמן הקפה של 8.6 שנים.[3]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 SIMBAD: Ras Alhague
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 R. G.Deupree: Theoretical p-Mode Oscillation Frequencies for the Rapidly Rotating δ Scuti Star α Ophiuchi, The Astrophysical Journal, Vol. 742, Iss. 1, article id. 9, p. 2 (2011)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 S. Hinkley, J. D. Monnier, B. R. Oppenheimer, L. C Roberts Jr., M. Ireland, N. Zimmerman, D. Brenner, I. R. Parry, F. Martinache, O. Lai, R. Soummer, A. Sivaramakrishnan, C. Beichman, L. Hillenbrand, M. Zhao, J. P. Lloyd, D. Bernat, G. Vasisht, J. R. Crepp, L. Pueyo, M. Shao, M. D. Perrin, D. L. King, A. Bouchez, J. E. Roberts, R. Dekany & R. Burruss: Establishing Alpha Oph as a Prototype Rotator: Improved Astrometric Orbit, The Astrophysical Journal, Vol. 726, Iss. 2, article id. 104, p. 3 (2011)
  4. ^ 4.0 4.1 J. D. Monnier, R. H. D. Townsend, X. Che, M. Zhao, T. Kallinger, J. Matthews & A. F. J. Moffat: Rotationally Modulated g-modes in the Rapidly Rotating δ Scuti Star Rasalhague, he Astrophysical Journal, Vol. 725, Iss. 1, p. 1194 (2010)
  5. ^ 5.0 5.1 D. Castaneda, R. G. Deupree & C. I. Short: Internal angular momentum distribution of the A5 IV star α Oph, Proceedings of the international conference held on June 3-7, 2013 at Moscow M.V. Lomonosov State University, p. 279
  6. ^ J. D. Monnier, R. H. D. Townsend, X. Che, M. Zhao, T. Kallinger, J. Matthews & A. F. J. Moffat: Rotationally Modulated g-modes in the Rapidly Rotating δ Scuti Star Rasalhague, he Astrophysical Journal, Vol. 725, Iss. 1, pp. 1198, 1201 (2010)


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23228257ראס אלהאג