רבי אברהם אליהו פלוטקין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם אליהו פלוטקין
לידה י' בתשרי תרמ"ט
רוגצ'וב
פטירה ח' בחשוון תש"ט (בגיל 60)
ברינואה, צרפת
מקום קבורה בית הקברות היהודי העתיק בצפת
השתייכות חסידות חב"ד

רבי אברהם אליהו פלוטקין (י' בתשרי תרמ"ט - ח' בחשוון תש"ט) כיהן כרב באוסוויאט, ויטבסק ואוסטשקוב, וכרב לא רשמי בפושקין בתקופה הסובייטית. יושב ראש אגודת חסידי חב"ד בפוקינג (גרמניה) ומראשי ישיבת תומכי תמימים ברינואה בצרפת.

ביוגרפיה

נולד ביום הכיפורים תרמ"ט בעיר רהצ'וב (רוגצ'וב), לאביו רבי שמואל ליטמאן, מחסידי חב"ד, מגיל צעיר התבלט בכשרונותיו, ובגיל תשע נכנס ללמוד בכיתת מצטיינים. כשהתבגר למד בישיבת בוברויסק בראשות האדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון.

בשנת תרס"ז עבר ללמוד בישיבת תומכי תמימים בלובביץ' ונודע למתמיד וגאון[1]. לאחר תקופת הלימודים בישיבה, החל לשמש כרב לא רשמי, בביתו של האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון[דרושה הבהרה], והיה מקורב לבנו רבי יוסף יצחק שניאורסון[2].

נשא את חיה צירלא לבית יעקובסון, בת לסוחר יערות מריגה. לאחר נישואיו, בשנת תרע"ד, החל לכהן כרב בעיירה אוסוויאט ליד ויטבסק בה גרו מאות יהודים[3]. בעיירה זו כיהן ברבנות לערך עשר שנים. לאחר מכן עבר לוויטבסק הסמוכה, בה כיהן כרב כשנה, ואחר כך עבר לכהן כרב בעיירה אוסטשקוב ברוסיה, בה כיהן ברבנות עד שנת תרפ"ח[4].

בשנת תרפ"ח עבר לפושקין ליד לנינגרד (כיום: פטרבורג)[5]. תקופה קצרה לאחר שהגיע לפושקין, התמנה לרב קהילת חב"ד[6].

במלחמת העולם השנייה, עם פלישת הגרמנים לרוסיה (קיץ 1941), נמלט עם בני משפחתו ועוד מקהילת חב"ד בפושקין לעומק רוסיה, בנדודיהם הגיעו להרי אורל, שם שהו במשך כשנתיים[7]. בשנת תש"ג הגיע עם משפחתו לסמרקנד, בה כיהן כאחד מראשי ישיבת תומכי תמימים סמרקנד, שנפתחה במקום בימי המלחמה[8].

לאחר סיום מלחמת העולם השניה, ברח מברית המועצות והגיע למחנה המעבר פוקינג ליד הישוב פוקינג שבגרמניה, בה גרו מאות משפחות חב"דיות פליטי ברית המועצות. הרב פלוטקין מונה ליו"ר אגודת חסידי חב"ד בפוקינג[9].

בתקופת שהותו במחנה העקורים, היה שותף לפעילות הרבנית במחנות. השתתף בקונגרס רבני המחנות בחודש תמוז תש"ז במינכן וכובד לנאום כנציג רבני חב"ד. הרב פלוטקין דרש מהמשתתפים להרחיב את פעולות הרבנות בכל שטחי היהדות ובעיקר בשדה החינוך. הרב פלוטקין נבחר לחבר בועד הרבנים המנהל את פעילות הרבנים במחנות[10].

מפוקינג המשיך עם קבוצה גדולה של חסידים לצרפת. שם היה מראשי קהילת חב"ד, כשהוקמה ישיבת תומכי תמימים ברינואה (ליד פריז), מונה על ידי רבי יוסף יצחק שניאורסון ליושב ראש ועד ההנהגה הרוחנית של הישיבה[11].

בחייו האישיים סבל רבות, שבעה ילדים נפטרו, ורק שניים נותרו בחיים. תקופה לאחר שהגיע לצרפת, חלה במחלה קשה. נפטר בח' בחשוון תש"ט, ונטמן בז' בכסלו בבית הקברות היהודי העתיק בצפת[12][13].

ספריו

הרב פלוטקין כתב רבות בעניינים תורניים, אך לא פירסמם בחייו. מעט מכתביו נשתמרו והוגהו על ידי הרבי מליובאוויטש, ונדפסו על ידי בנו הרב שמואל פלוטקין בספר "בירורי הלכות" בניו יורק בשנת תשל"ג[14]

בחורף תשע"ג יצאו לאור מחידושי תורתו על ידי בנו הרב שמואל פלוטקין, בהוצאת קה"ת, בשני כרכים: "פניני אברהם אליהו".

תולדותיו והתכתבויות עם אדמו"רי חב"ד, ועם רבי שמריהו גוראריה ותיעוד פעילותו למען קהילת חב"ד במחנה העקורים פוקינג, תועדו על ידי בנו בספר "כתבי אברהם אליהו" שיצא לאור בניו יורק בשנת תשע"ד.

משפחתו

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ רבי יחזקאל אברמסקי במהלך ביקורו בישיבה בליובאוויטש, נפגש עם הבחור פלוטקין והתרשם מידיעותיו: "הרגשתי שהרב אברהם אליהו פלוטקין למרות גילו הצעיר, הינו מלא וגדוש בש"ס ופוסקים יוסף אשכנזי, אוצר החסידים חלק רחבי תבל, פרק הרב פלוטקין
  2. ^ הרב שמואל פלוטקין, כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין, ניו יורק, תשע"ד. במבוא
  3. ^ ויטבסק, 1957. עמוד 207: לפי מפקד 1897 נמנו בעיירה 8679 נפש בתוכם 756 יהודים
  4. ^ יוסף אשכנזי, אוצר החסידים ברחבי תבל עמוד 377: ידידו הרב אליעזר קרסיק רב ברוסיה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש – מתאר את גאונותו: "הרב אברהם אליהו היה חריף ועמקן עד להפליא...ראו בו איש הגדול בענקים". יוסף אשכנזי, אוצר החסידים ברחבי תבל עמוד 388.
  5. ^ כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין בהקדמה. אודות קהילת חב"ד בפושקין נכתב בהרחבה בתולדות חב"ד בפטרבורג, פרק כד-פושקינה
  6. ^ תולדות חב"ד בפטרבורג ע' 211
  7. ^ שניאור זלמן ברגר, תולדות חב"ד בפטרבורג, קה"ת,ישראל ע' 234
  8. ^ שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, קה"ת, ניו יורק, תשמ"ט, ע' רכב, שלג
  9. ^ אליהו מטוסוב, שניאור זלמן ברגר, היציאה מרוסיה, ישראל תש"פ-2019, פרק ו – יו"ר אגודת חסידי חב"ד
  10. ^ קול ישראל בגולה, ח' אב תש"ז
  11. ^ כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין במבוא
  12. ^ ראה מכתב הרבי מליובאוויטש לבנו ר' שמואל בענין שנת האבילות ויום היארצייט.
  13. ^ כתבי ר' אברהם אליהו פלוטקין. במבוא
  14. ^ שמואל פלוטקין, בירורי הלכות, ניו יורק, תשל"ג
סמל חבדפדיה.png
הערך באדיבות חב"דפדיה, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון GFDL