רבי אברהם אלימלך שפירא
 | |
| רבי אברהם אלימלך שפירא | |
| לידה |
1894 ה'תרנ"ד ורשה |
|---|---|
| פטירה |
6 בדצמבר 1966 (בגיל 72 בערך) כ"ג בכסלו ה'תשכ"ז ארץ ישראל |
| מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
| תאריך עלייה | ה'תרפ"ח 1928 |
| מקום מגורים | ורשה, ארץ ישראל |
| מקום פעילות | ירושלים ישראל |
| תקופת הפעילות | ה'תש"ו 1946 – כ"ג בכסלו ה'תשכ"ז |
| השתייכות | חסידות גרודז'יסק |
| בת זוג | מלכה שפירא |
| שם השושלת | גרודז'יסק |
| אב | רבי ישראל שפירא |
| חתנים | רבי יהושע הוטנר |
רבי אברהם אלימלך שפירא (1894, ה'תרנ"ד – 6 בדצמבר 1966, כ"ג בכסלו ה'תשכ"ז) היה אדמו"ר של חסידות גרודז'יסק בירושלים משנת ה'תש"ו ועד פטירתו.
תולדות חייו
רבי אברהם אלימלך נולד לרבי ישראל שפירא, האדמו"ר מגרודז'יסק. נשא לאישה את מלכה שפירא, ביתו של הרב ירחמיאל משה מקוז'ניץ והיה סמוך על שולחנו[1]. הרב שפירא עלה לארץ בשנת ה'תרפ"ח (1928) והיה ממייסדי כפר חסידים[2]. בתחילה התפרנס מיגיע כפיו ולאחר תקופה קצרה עבר לירושלים והתגורר בבתי ורשה. הוא עבד כחשמלאי ולא היה מוכן לשאת משרת רבנות. לאחר ששמע כי אביו ומשפחתו נספו בשואה, הסכים לקבל על עצמו את האדמו"רות והחל לכהן כאדמו"ר משנת תש"ו (1946) בבית מדרש שהקים ברחוב חפץ חיים 34 בירושלים[3] שלאחר פטירתו נקנה על ידי רבי אשר פריינד ופעיל עד היום על ידי תלמידי רבי אשר[4]. שיחותיו יצאו בשנת תשכ"ה בסוף הספר "אמונת ישראל" של תורת אביו.
נפטר בכ"ג בכסלו תשכ"ז ונקבר בבית הקברות סנהדריה[5] לצד גיסו הרב ישראל אלעזר הופשטיין, האדמו"ר מקוז'ניץ, שנפטר ארבעה חודשים לפניו. היו לו שלוש בנות: חווה לאה שנשאה לרב זאב דרייזין, דבורה סילמן שנישאה לאיסר סילמן, רחל שנישאה לרב יהושע הוטנר.
לקריאת נוספת
- חיים דב שטרן, נר ישראל חלק ו' , עמ' ס"ט, בני ברק תשנ"ד.
- יצחק אלפסי, החסידות וארץ ישראל, עמ' 273, ירושלים תש"ע.
הערות שוליים
