רבי אשר פריינד
 | |
| לידה |
ספטמבר 1910 כ"ה בתשרי ה'תר"ע ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 2003 (בגיל 93) יא' בתשרי ה'תשס"ד ירושלים, ישראל |
| כינוי | רֶבּ אוּשֶׁר |
| מקום קבורה | ירושלים הר המנוחות |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | הפצת תורת החסידות, חסד, חזרה בתשובה. |
| תלמידיו |
רבי גדליה סגל, הרב עקיבא רבינוביץ (מפוריסוב), הרב ישראל חיים ווייס (מספינקא), רבי אברהם יורוביץ. |
| חיבוריו | אמרי אשר מכתבים |
| בת זוג | הרבנית צביה. |
| אב | אריה מרדכי |
| מספר צאצאים | 4 |
|
| |
רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול תר"ע, 1910 - מוצאי יום הכיפורים תשרי תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי חסיד (אדמו"ר), אשר נודע בשיטתו בעבודת הנפש ובסיועו לנזקקים. מייסד מוסדות "יד עזרה".
ביוגרפיה
נולד לאריה מרדכי, דור חמישי ליהודי הקדוש, ולחיה רבקה דבורה, מצאצאי האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקרלין. משפחתו השתייכה ליישוב הישן בארץ ישראל, ובניה התפרנסו ממסחר במטבעות וזהב. נישא לצביה, בתו של הרב אברהם שטרנברג, מרבני צפת.
מגיל צעיר סייע לעניים ולנדכאים[1] ועסק בקירוב וחזרה בתשובה. אנשים פנו אליו מכל קצוות תבל[2] כדי לבקש את עצתו וברכתו[3]. מבקשי פניו יכלו להמתין בחצרו שעות ארוכות במשך רוב שעות היממה, הם ראו בהמתנה שלב חיוני בעבודת הנפש אשר עשוי להביא לתיקון הנפש שלהם. רבי אשר נהג לקבל גם נשים ולייעץ להן על מצוקותיהן.
בצעירותו היה רבי אשר לחסידו של רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין[4], לאחר פטירתו, בהשפעת חברו הקרוב רבי גדליה קעניג מברסלב היה מבקר אצל רבי אברהם שטרנהרץ שהעריכו מאד[5].
להנהגתו של רבי אשר היו דברים הדומים לחסידות ברסלב, כגון הליכה לקברים והתבודדות בשדות, אך רבי אשר ציין שאת ההתבודדות לא לקח מברסלב והגיע אליה עוד לפני שהכיר את רבי גדליה קעניג ואת חסידות ברסלב[6]. הוא עמד בקשר עם רבנים ואדמו"רים נוספים. היה ידוע כ"רופא הנפש" - מטפל בחולי נפש בדרך האמונה [7]. שוחח עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים שבאו להיוועץ עמו ונעזרו בו בייעוץ.
נפטר במוצאי יום כיפור ה'תשס"ד, אלפים ליווהו למנוחות[8] ונקבר בחלקת הר תמיר שבהר המנוחות[9].
לאחר פטירתו קבלו עליהם חלק מחסידיו את מרותם של תלמידיו המשתייכים לענפים חסידיים שונים, בהם: הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב). והרב ישראל חיים ווייס (האדמו"ר מספינקא-בני ברק)
סביב רבי אשר התפתחה קהילה, אשר ממשיכה לפעול גם כיום בהנהגת תלמידיו, ומפעילה את מוסדות וארגוני יד עזרה (ראו להלן). לקהילה בתי כנסת בירושלים בבית צפפה, בביתר עילית ובמושב מירון וכן תלמוד תורה בירושלים.
בצוואתו הוריש רבי אשר את כל רכושו למוסדות "יד עזרה", ומינה הנהלה למוסדות תוך שהוא מציין שברצונו שהמוסדות לא יהפכו להיות שלטון יחיד ומבקש מהמשפחה לא להרשות לעצמם הנהגה של בעלות[10].
חסידיו נוהגים לנסוע בכל שבת מברכים למירון[11] כפי שנהג בחייו וכפי בקשתו שהשאיר בצוואתו.
משנתו
דרכו הייחודית של רבי אשר אותה כינה "דרך האמונה הפשוטה" היא על פי דרכו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק מחבר הספר פרי הארץ.
תכליתו של האדם על פי רבי אשר היא דבקות הבורא. לשם כך הדריך את חסידיו לראות כל אירוע בחייהם, טוב או רע, כ"סיבה", כלומר כעניין בעל טעם ומשמעות, וכמסר ישיר מאת הבורא. ה"סיבה" מגיעה אל האדם כדי לכוון אותו אל "דבקות בבורא", כלומר קישור כל כוחותיו אל מציאותו השרויה בכל של הבורא.
על פי משנתו מציאות האדם כשלעצמה היא "אַיִן" וכל חיותו הוא רק מהבורא, ורק אחרי הכרת האדם את מציאות יסוד האַיִן שלו יכול להגיע להכרת מציאות הבורא.
הרבה לדבר על דוד המלך, בו השתמש כדוגמה לדברים רבים, כמו שפלות האדם וקבלת היסורים באהבה. וכן הרבה לדבר על רבי עקיבא בו השתמש גם כן כסמל לקבלת היסורים באהבה. הדגיש את עקרון האחדות וה"אהבה שאינה תלויה בדבר" בין החברים תוך כדי ההתקשרות אל צדיק האמת. כתנאי לעבודת הבורא הוא הדגיש את ה"הכנעה" ה"שפלות" ואת "ביטול היש", ערך שהדגיש רבי ישראל בעל שם טוב. ממשיכי מורשתו מכונים "רֶבּ אוּשֶׁרְנִיקֶעס".
רבי אשר נהג לצאת עם חסידיו ל"התבודדות" ביום ובעיקר בלילה.
מוסדותיו
בשנות השישים יסד רבי אשר את מוסדות החסד "יד עזרה" [12][13]. מוסדות אלה כללו:
- מפעל חלוקת מזון לנזקקים ובתי תמחוי.
- בית הכנסת אורחים בירושלים, היה הראשון להקים מוסד הכנסת אורחים ואכסניה במירון[14].
- מפעלי שיקום לגברים ונשים, בית דפוס מטבח ועוד, שהעסיקו פגועי נפש לשם שילובם בחיי הקהילה [15][16].
- רשת מרפאות שיניים מוזלות[17][18][19].
- מעונות וגני ילדים "אור ירושלים"[20] "ילדי זהבה"[21], חברת רכבי הסעות.
- מפעלי דיור בשכונת רמות בירושלים ובאשדוד.
- ישיבה בשכונת ימין משה, תלמוד תורה ומקוה ברחוב סורצקין בקריית אונסדורף.
- בית החלמה ליולדות "מעון צביה"[22] ברחוב סורצקין.
- בשליחותו הוקם לראשונה אולם שמחות שערך אירועים במחירי עלות בעיר בני ברק[23].
ילדיו
לרבי אשר נולדו ארבעה ילדים:
- בתו לאה, ניהלה את מרפאת השיניים של יד עזרה[24] אשת הרב שמואל קלירס, מייסד המכון למורים לחינוך העצמאי[25].
- בתו פנינה, אשת הרב משה הרשטיק, מרבני תל אביב[26].
- בנו רבי אברהם חיים, נשא את בלה פרוינד. נפטר בחיי אביו.
- בתו חיה, אשת הרב אלימלך וסרמן דיין בבית הדין הרבני באשדוד[27].
תלמידיו המפורסמים
- רבי גדליה סגל[28], חיבר בהוראת רבי אשר את "התהלים המבואר".
- הרב חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב.
- הרב ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא - בני ברק.
- רבי אברהם יורוביץ, מייסד קהילת "אוהל מנחם ויטעבסק".
ספריו
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ המבשר קהילות - ו' שבט תשע"א
- ^ חסידים 'שרופים' של הצדיק רבי אשר פריינד!... באי קראסו..., באתר חב"ד און ליין
- ^ חנן אלפר, עוז אלמוג, דפוסי צריכה באוכלוסייה החרדית, אתר אנשים-ישראל המדריך לחברה הישראלית
- ^ מכתב נדיר מאת האדמו"ר רבי אלימלך אל חסידו רבי אשר פריינד, באתר בידספיריט
- ^ עדותו של הרב משה קרמר, באתר ברסלב נייעס
- ^ גליון החברותא מס' 302.
- ^ רבי אשר מספר על אחד ממטופליו, עם מסר נוקב, באתר דרשו
- ^ אלפים ליוו את הרה"צ ר' אשר פריינד זצללה"ה, באתר בחדרי חרדים
- ^ ציון רבי אשר פריינד זיע"א, באתר מפות גוגל
- ^ צוואת רבי אשר פריינד זיע"א, באתר הספריה הלאומית של ישראל
- ^ המבשר קהילות - יג' אייר תש"ע
- ^ סרטון תדמית על יד עזרה שהופק בשנות השמונים, באתר יוטיוב
- ^ מוסדות יד עזרה (ע"ר), באתר גיידסטאר
- ^ רבי אשר פריינד | הצדיק שהקים את האכסניה הראשונה במירון, באתר מירון
- ^ אור ירושלים – דיור מוגן, באתר קשר
- ^ מפעלי השיקום של "אור ירושלים", sal-sikom.6te.net
- ^ מרפאות שיניים - יד עזרה, באתר יוטיוב
- ^ יד עזרה - צילום ומרפאת שיניים רחוב סורצקין, באתר טופר
- ^ יד עזרה מרפאת שיניים בית וגן, באתר איזי
- ^ מעונות אור ירושלים., באתר איזי
- ^ "ילדי זהבה" - רשת גנים ומעונות ילדים (ע"ר), באתר גיידסטאר
- ^ מעון צביה, באתר תרי זוזי
- ^ אתר אנשים ישראל
- ^ בתו של עמוד החסד נטמנה בערב שבת קודש, באתר בחדרי חרדים
- ^ ברוך דיין האמת: הרה"ח רבי שמואל קלירס ז"ל, JDN
- ^ הכנסת ס"ת לעילוי נשמת הרב משה הרשטיק ז״ל מחשובי רבני תל אביב, JDN
- ^ בית הדין הרבני האזורי אשדוד, באתר רבנות
- ^ הלך לעולמו מו"ל ה"דער אידישער שטראל"., באתר בחדרי חרדים