רבי אשר פריינד
 | |
| לידה |
ספטמבר 1910 כ"ה בתשרי ה'תר"ע ירושלים |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 2003 (בגיל 93) יא' בתשרי ה'תשס"ד בית החולים ביקור חולים ירושלים ישראל. |
| כינוי | רֶבּ אוּשֶׁר |
| מקום קבורה | הר המנוחות ירושלים. |
| מקום מגורים | דון יוסף נשיא שכונת מקור ברוך, ירושלים |
| מקום פעילות | ירושלים, בני ברק, מירון, אשדוד, מושב רמות, ביתר עילית ועוד. |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| תחומי עיסוק | הפצת תורת החסידות, חסד, חזרה בתשובה |
| תלמידיו |
רבי גדליה סגל, רבי עקיבא רבינוביץ (מפוריסוב), הרב ישראל חיים ווייס (מספינקא), רבי אברהם יורוביץ. |
| חיבוריו | אמרי אשר מכתבים |
| בת זוג | צביה |
| אב | רבי אריה מרדכי |
| מספר צאצאים | 4 |
| חתנים | רבי שמואל קלירס, רבי משה הרשטיק, רבי אלימלך וסרמן. |
|
| |
רבי אשר פריינד (רֶבּ אוּשֶׁר בפי חסידיו) (כ"ה באלול תר"ע, 1910 - מוצאי יום הכיפורים תשרי תשס"ד, 6 באוקטובר 2003) היה צדיק ירושלמי ומנהיג חסידי שנודע בשיטתו בעבודת השם ובעבודת הנפש ובסיועו לנזקקים. מייסד מוסדות החסד "יד עזרה".
ביוגרפיה
נולד לרבי אריה מרדכי[1], ולחיה רבקה דבורה, מצאצאי האדמו"ר רבי אהרן הגדול מקרלין. משפחתו השתייכה ליישוב הישן בארץ ישראל, ובניה התפרנסו ממסחר במטבעות וזהב. נישא לצביה, בתו של רבי אברהם שטרנברג, מרבני צפת.
מצעירותו סייע לעניים לנדכאים ולשבורי לב [2] ועסק בהחזרה בתשובה. אנשים פנו אליו מכל העולם[3] כדי לבקש את עצתו וברכתו[4]. מבקשי פניו יכלו להמתין בחצרו זמן רב ימים ארוכים ופעמים אף שבועות מספר[5], הם ראו בהמתנה שלב חיוני בעבודת הנפש אשר עשוי להביא לתיקון הנפש שלהם. רבי אשר נהג לקבל גם נשים.
בצעירותו היה לחסידו של רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין[6], לאחר פטירתו, בהשפעת חברו רבי גדליה קעניג מברסלב היה מבקר אצל רבי אברהם שטרנהרץ שהעריכו[7].
בצעירותו למד בחברותא עם רבי בנימין רבינוביץ. התיידד עם רבי אברהם אלימלך שפירא מגרודז'יסק, רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים, ורבי שמחה בונים אלתר מגור.
חלק מההנהגה של רבי אשר היה מנהג ההתבודדות המזוהה עם חסידות ברסלב, אך רבי אשר ציין שמנהג ההתבודדות אין מקורו בברסלב והוא החל לנהוג בהתבודדות לפני שהכיר את רבי גדליה קעניג ואת חסידות ברסלב[8]. רבי אשר נהג לשהות באזור מושב בית מאיר, שם, על פי דבריו חובר חלק מספר התהילים על ידי דוד המלך[דרוש מקור]. הוא עמד בקשר עם רבנים ואדמו"רים נוספים. היה ידוע כ"רופא הנפש" - מטפל בחולי נפש בדרך האמונה[9] וכן שוחח עם פסיכיאטרים ופסיכולוגים שבאו להיוועץ עמו[10].
נפטר במוצאי יום כיפור ה'תשס"ד לאחר שהכין את תלמידיו לכך שזהו יום פטירתו[11], אלפים ליווהו למנוחות[12], נקבר בחלקת הר תמיר שבהר המנוחות.
משנתו
דרכו הייחודית של רבי אשר אותה כינה "דרך האמונה הפשוטה" היא על פי דרכו של רבי מנחם מנדל מוויטבסק מחבר הספר פרי הארץ[דרושה הבהרה].
תכליתו של האדם על פי רבי אשר היא דבקות הבורא. רבי אשר הדריך את חסידיו לראות כל אירוע בחייהם, טוב או רע, כ"סיבה", כלומר כעניין בעל טעם ומשמעות, וכמסר ישיר מאת הבורא. ה"סיבה" מגיעה אל האדם כדי לכוון אותו אל "דבקות בבורא", כלומר קישור כל כוחותיו אל מציאותו השרויה בכל של הבורא.
על פי משנתו מציאות האדם כשלעצמה היא "אַיִן"[13] וכל חיותו הוא רק מהבורא, ורק לאחר הכרת האדם את מציאות יסוד האַיִן שלו יכול להגיע להכרת מציאות הבורא.
הרבה לדבר על דוד המלך, בו השתמש כדוגמה לדברים רבים, כמו שפלות האדם וקבלת היסורים באהבה. הרבה גם לדבר על רבי עקיבא בו השתמש גם כן כסמל לקבלת היסורים באהבה. הדגיש את עקרון האחדות וה"אהבה שאינה תלויה בדבר" בין החברים תוך כדי ההתקשרות אל צדיק האמת. כתנאי לעבודת הבורא הוא הדגיש את ה"הכנעה" ה"שפלות" ו"ביטול היש", ערך שהדגיש רבי ישראל בעל שם טוב. ממשיכי מורשתו מכונים "רֶבּ אוּשֶׁרְנִיקֶעס".
קהילתו
סביב רבי אשר התפתחה קהילה, אשר ממשיכה לפעול גם בהנהגת תלמידיו, ומפעילה את מוסדות וארגוני יד עזרה (ראו להלן). לקהילה בתי כנסת בירושלים בבית צפפה, בביתר עילית ובמושב מירון וכן תלמוד תורה בירושלים. בצוואתו הוריש רבי אשר את כל רכושו למוסדות "יד עזרה", ומינה הנהלה למוסדות תוך שהוא מציין שברצונו שהמוסדות לא יהיו תחת שלטון יחיד ומבקש מהמשפחה לא להרשות לעצמם הנהגה של בעלות[14]. חסידיו נוהגים לנסוע בכל שבת מברכים למירון[15][16] כפי שנהג בחייו וכפי שביקש בצוואתו.
לאחר פטירתו קבלו עליהם חלק מחסידיו את מרותם של תלמידיו המשתייכים לענפים חסידיים שונים, בהם: הרב עקיבא רבינוביץ (האדמו"ר מפוריסוב). והרב ישראל חיים ווייס (האדמו"ר מספינקא-בני ברק)
מוסדותיו
בשנות השישים יסד רבי אשר את מוסדות החסד "יד עזרה" [17][18]. מוסדות אלה כללו:
- מפעל חלוקת מזון לנזקקים ובתי תמחוי.
- בית הכנסת אורחים בירושלים, היה הראשון להקים מוסד הכנסת אורחים ואכסניה במירון[19].
- רשת צרכניות חסד "יד עזרה"[20], רעיון שהועתק אף על ידי עיריית מרסיי שבצרפת[21].
- מפעלי שיקום לגברים ונשים שהכילו בתוכם בית דפוס, מתפרה, סיידות, נגרות, מסגריה, מטבח ועוד[22], שהעסיקו פגועי נפש לשם שילובם בחיי הקהילה [23].
- רשת מרפאות שיניים מוזלות.
- מעונות וגני ילדים "אור ירושלים" "ילדי זהבה"[24], חברת רכבי הסעות.
- מפעלי דיור בשכונת רמות בירושלים ובאשדוד.
- ישיבה בשכונת ימין משה, תלמוד תורה ומקוה ברחוב סורצקין בקריית אונסדורף.
- בית החלמה ליולדות "מעון צביה"[25] ברחוב סורצקין.
- הקים לראשונה אולם שמחות שערך אירועים במחירי עלות בעיר בני ברק[26].
ילדיו
לרבי אשר נולדו ארבעה ילדים:
- בתו לאה, ניהלה את מרפאת השיניים של יד עזרה[27] נישאה לרבי שמואל קלירס, מייסד המכון למורים לחינוך העצמאי[28].
- בתם זהבה אשת הסופר החרדי יאיר וינשטוק.
- בתו פנינה, נישאה לרבי משה הרשטיק, מרבני תל אביב[29].
- בנו רבי אברהם חיים, נשא את בלה פרוינד. נפטר בחיי אביו.
- בתו חיה, נישאה לרבי אלימלך וסרמן, כיהן כדיין בבית הדין הרבני באשדוד[30] (נרצח[31] בפיגוע הירי ביציאה מירושלים, בי"ז בכסלו תשפ"ד).
תלמידיו המפורסמים
- רבי גדליה סגל[32], חיבר בהוראת רבי אשר את "התהלים המבואר". ונטמן סמוך לקברו.
- רבי לוי רבינוביץ[33].
- רבי אברהם יורוביץ, מייסד קהילת "אוהל מנחם ויטעבסק".
- רבי שלמה מן[34].
- רבי אהרן גרינצווייג[35], מוהל מפורסם. חתנו של רבי זאב טברסקי
- רבי עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב.
- הרב ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא - בני ברק.
ספריו
לקריאה נוספת
- יאיר וינשטוק, ר' אשר – מפי תלמידיו (ירושלים, תשס"ח)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ דור חמישי ליהודי הקדוש
- ↑ המבשר קהילות - ו' שבט תשע"א
- ↑ חסידים 'שרופים' של הצדיק רבי אשר פריינד!... באי קראסו..., באתר חב"ד און ליין.
- ↑ חנן אלפר, עוז אלמוג, דפוסי צריכה באוכלוסייה החרדית, אתר אנשים-ישראל המדריך לחברה הישראלית
- ↑ רבי אשר פריינד זצ"ל, באתר תהלים.
- ↑ מכתב נדיר מאת האדמו"ר רבי אלימלך אל חסידו רבי אשר פריינד, באתר בידספיריט
- ↑ עדותו של הרב משה קרמר, באתר ברסלב נייעס.
- ↑ גליון החברותא מס' 302.
- ↑ רבי אשר מספר על אחד ממטופליו, עם מסר נוקב, באתר דרשו.
- ↑ פרופ' מרדכי רוטנברג, פרדס הנפש, עמ' 230.
- ↑ לוח עולת תמיד, ירושלים: מוסדות יד עזרה, תשרי ה'תשפ"ד, עמ' 69.
- ↑ אלפים ליוו את הרה"צ ר' אשר פריינד זצללה"ה, באתר בחדרי חרדים.
- ↑ אֶפֶס, לֹא כְלוּם, חִדָּלוֹן.
- ↑ צוואת רבי אשר פריינד זיע"א, באתר הספריה הלאומית של ישראל.
- ↑ מי נוסע למירון?, באתר דרשו.
- ↑ המבשר קהילות - יג' אייר תש"ע.
- ↑ סרטון תדמית על יד עזרה שהופק בשנות השמונים, באתר יוטיוב.
- ↑ מוסדות יד עזרה (ע"ר), באתר גיידסטאר.
- ↑ רבי אשר פריינד | הצדיק שהקים את האכסניה הראשונה במירון, באתר מירון.
- ↑ פ. פאר, הסופר מרקט הגדול במדינה, באתר אוצה"ח, ה'תש"נ.
- ↑ גליון שערים, רעיון "יד עזרה" הועתק לצרפת, באתר אוצה"ח, ה'תש"נ.
- ↑ ירחון מאורות, מרכז יד עזרה בארץ ישראל, באתר אוצר החכמה, תשל"ז.
- ↑ אור ירושלים – דיור מוגן, באתר קשר.
- ↑ "ילדי זהבה" - רשת גנים ומעונות ילדים (ע"ר), באתר גיידסטאר.
- ↑ מעון צביה, באתר תרי זוזי.
- ↑ אתר אנשים ישראל
- ↑ בתו של עמוד החסד נטמנה בערב שבת קודש, באתר בחדרי חרדים.
- ↑ ברוך דיין האמת: הרה"ח רבי שמואל קלירס ז"ל, באתר JDN.
- ↑ הכנסת ס"ת לעילוי נשמת הרב משה הרשטיק ז״ל מחשובי רבני תל אביב, באתר JDN.
- ↑ בית הדין הרבני האזורי אשדוד, באתר רבנות.
- ↑ אבל כבד: הדיין הרב אלימלך וסרמן הי"ד נרצח בפיגוע הירי בירושלים, באתר JDN.
- ↑ הלך לעולמו מו"ל ה"דער אידישער שטראל"., באתר בחדרי חרדים.
- ↑ הרב אלחנן רבינוביץ, עובדות דרבי לוי עמ' מט.
- ↑ מסע האבל • הלווית המקובל הרה"ג שלמה מן זצ"ל • וידאו ותמונות, באתר בחדרי חרדים, 29/08/2011.
- ↑ המוהל של אדמו"רי ירושלים נפטר מהמחלה, באתר כל רגע.