רבי אליהו קווינט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הרב אליהו הכהן קווינט (ה'תרנ"טכ"א בתשרי ה'תשל"ה, 1974) היה מחבר-תורני פולני-אמריקאי מהזרם החרדי ליטאי, שכיהן כראש ישיבה בניו הייבן וכר"מ בישיבות בארצות הברית. בעשרות שנותיו האחרונות שימש מזכיר במרכז לענייני חינוך של חסידות חב"ד וכאחד ממזכיריו של האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון.

תולדות חיים

נולד בביאליסטוק לחיה ולרב אברהם יעקב הכהן קווינט, שכיהן כראש ישיבה. משנת ה'תרע"ט למד בישיבת סלבודקה והיה מתלמידי הרב נתן צבי פינקל. בשנות לימודיו בישיבה העלה על הכתב את שיעוריו.

בשנת ה'תרפ"ד (1924) כשעמדה ישיבת סלבודקה בפני סכנת סגירה עלה לארץ ישראל והחל ללמוד בישיבת חברון כנסת ישראל בחברון, ובאותה תקופה קיבל הסמכה לרבנות מהרבנים משה מרדכי אפשטיין, אברהם יצחק הכהן קוק, צבי פסח פרנק ועוד. בשנת ה'תרפ"ח נישא למנוחה בת חיים דיאמנט. לאחר נישואיו עבר לארצות הברית, וכיהן כראש ישיבה בניו הייבן, לאחר תקופה עבר לברוקלין ושימש רב ומנהל בישיבת "תורה מציון" כעשר שנים, ר"מ בישיבת "תורת חיים" ורב בית כנסת.

בשנות ה-40 של המאה ה-20 נפגש עם הרב חיים מרדכי אייזיק חדקוב והאחרון הציע לו לעבוד במרכז לענייני חינוך של חסידות חב"ד. תפקידו במרכז היה ניהול חשבונות ועוד. בהמשך החל גם לעבוד במזכירות הרבי מלובביץ', תפקידו במזכירות היה בעיקר לכתוב מענות, מברקים ומכתבים בשם הרבי[1] וכן עסק במענה טלפוני. לפעמים אף נשלח לבקר במוסדות חב"ד בישראל כבא-כוחו של הרבי. קווינט היה היחיד במזכירות הרבי שלא נמנה על חסידות חב"ד, ואף לא גידל זקן. למשך תקופה מונה על ידי ראש ישיבת תומכי תמימים המרכזית הרב ישראל זאב גוסטמן לשמש כר"מ בישיבה[דרוש מקור].

נפטר בהושענא רבה ה'תשל"ה, הלוויתו עברה ליד מרכז חב"ד 770 והרבי מלובביץ' השתתף בה.

חייו האישיים

לאחר פטירת אשתו הראשונה מנוחה דיאמונט, באלול ה'תש"ך, נישא בשנית לגרונא רישא אקסלרוד. מאשתו הראשונה היו לו בן ובת, בנו הרב עמנואל הוציא ספרים על חושן משפט עם ביאורים בתרגום לאנגלית.

חיבוריו

בשנת תשכ"ה הוציא את ספרו הראשון "מנוחת אליהו" על שם אשתו, שכללו חדושים וביאורים על הש"ס, הרמב"ם ונושא כליו ושו"ת, בספריו מזכיר את הרבי מלובביץ' לפעמים באיזכור שמו ולפעמים ברמז כמו "אדמו"ר מפורסם שהוא מגדולי אדמו"רים בדורנו גדול וגאון בתורה ובמיוחד בחסידות" וכדומה. בהקדמה לספר פירט את תולדות משפחתו וקורות חייו

לצד ספריו היה מפרסם מאמרים תורניים בקובץ הפרדס, המאור ואידישע ווארט.

לקריאה נוספת

  • מנחם זיגלבוים, תלמיד חכם ואיש ספר, בספר סיפורים מחדר הרבי, עמ' 339–347, תשס"ט
  • עלון תחיינו, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, גיליון 8, תמוז תשע"ז, עמודים 32–47[2]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פעמים שהרבי היה חותם על מכתב בשם המזכיר, כיצד כותבים פ"נ אל הרבי? כדוגמא כאן
  2. ^ "כשעבדתי מדי יום בתוך החדר של הרבי" • ראיון מפתיע ומרתק, אתר col, סיוון תשע"ז
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0